הבדלים בין גרסאות בדף "מכה בפטיש"

נוספו 522 בתים ,  13:47, 10 בינואר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:


=== דעת רבן שמעון בן גמליאל ===
=== דעת רבן שמעון בן גמליאל ===
במקום אחר מביאה ה'''משנה''' (שבת יב א) דעת רבן שמעון בן גמליאל, שהמכה בפטיש על הסדן בשעת מלאכה, גם כן חייב מפני שהוא כמתקן מלאכה. ויש גירסאות 'בשעת גמר מלאכה' וכן הוא ברי"ף.
במקום אחר מביאה ה'''משנה''' (שבת יב א) דעת רבן שמעון בן גמליאל, שהמכה בפטיש על הסדן בשעת מלאכה, גם כן חייב מפני שהוא כמתקן מלאכה<ref> יש גירסאות 'בשעת גמר מלאכה' וכן הוא ברי"ף.</ref>, ומפרש רש"י שאע"פ שאינו מכה על הפעולה עצמה אלא על הסדן, חייב משום שמתקן. אמנם לא מפורש בדברי רשב"ג שהחיוב הוא משום מכה בפטיש.
<BR/>וב'''גמרא''' (קג א) מוסבר שמרדדי הטסים במשכן היו עושים כן, ופירש '''רש"י''' (ד"ה עושין) שהיו מכים על הסדן כדי להחליק הקורנס, לפי שהטסים היו דקים, ואם לא היה הקורנס חלק מספיק היה עלול לבקוע אותם. וכן פירש המאירי. וה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (יב א) פירש שהנפחים היו מכים על הברזל כמה הכאות, ואחר כך הכאה או שתים על הסדן וכאילו אותן הכאות שעל הסדן מתקנות את ההכאות על הברזל.   
<BR/>וב'''גמרא''' (קג א) מוסבר בדעת רשב"ג, שמרדדי הטסים במשכן היו עושים כן שמכים על הסדן בשעת מלאכה, ופירש '''רש"י''' (ד"ה עושין) שהיו מכים על הסדן כדי להחליק הקורנס, לפי שהטסים היו דקים, ואם לא היה הקורנס חלק מספיק היה עלול לבקוע אותם. וכן פירש המאירי. וה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (יב א) פירש שהנפחים היו מכים על הברזל כמה הכאות, ואחר כך הכאה או שתים על הסדן וכאילו אותן הכאות שעל הסדן מתקנות את ההכאות על הברזל.   


== הגדרת המלאכה ==
=== המקרים השונים בגמרא ===
ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (שבת ז ב) כתב שהמרקעים בפטישים היו עושים הכאות קלות מאוד בסוף מלאכתם, כדי ליישר פני הכלי ולהחליקו, ולכן כל תיקון מלאכה וגמרה כגון הצחצוח והייפוי, כולן תולדות מכה בפטיש.
הגמרא (עה ב) מביאה כמה דוגמאות למלאכת מכה בפטיש:
 
'''רש"י''' (עג א ד"ה מכה בפטיש) לעומת זאת, כתב שהאומן מכה בקורנס על הסדן להחליקו בגמר מלאכה.
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לא ב ד"ה והמכה) למד בדעת רש"י שדווקא גמר מלאכה האסורה מן התורה הוי גמר מלאכה, והקשה על זה שבפרק הבונה משמע שזהו דעת רבן גמליאל שמחייב בגמר המלאכה גם משום מכה בפטיש, אבל לתנא קמא אפילו גמר מלאכה שאינה מלאכה האסורה בשבת, כגון המכה בפטיש על הכלי להשוות עקמומית, או מכה על האבן להשוותה עם חברותיה, אף שמצד עצמה אין כאן מלאכה, חייב משום מכה בפטיש.
 
ושם לעיל מיניה מביאה הגמרא גם כמה דוגמאות לכך:
* המסתת את האבן חייב משום מכה בפטיש. ופירש '''רש"י''' (ד"ה מסתת) שאחר שנעקרה האבן מן ההר ונחצבה הוא מסתת אותה להחליקה.
* המסתת את האבן חייב משום מכה בפטיש. ופירש '''רש"י''' (ד"ה מסתת) שאחר שנעקרה האבן מן ההר ונחצבה הוא מסתת אותה להחליקה.
* הצר צורה בכלי והמנפח בכלי זכוכית חייב משום מכה בפטיש.
* הצר צורה בכלי והמנפח בכלי זכוכית חייב משום מכה בפטיש.
שורה 23: שורה 18:
מסתת, עושה נקב בלול של תרנגולים, מעייל שופתא בקופינא דמרא (תוחב יתד בתוך הנקב של כלי ברזל להדקו שלא יצא).
מסתת, עושה נקב בלול של תרנגולים, מעייל שופתא בקופינא דמרא (תוחב יתד בתוך הנקב של כלי ברזל להדקו שלא יצא).
<BR/>להלן יתבארו המקרים השונים.
<BR/>להלן יתבארו המקרים השונים.
== הגדרת המלאכה ==
מפשט הגמרא משמע שהגדרת מלאכה מכה בפטיש היא עשיית פעולה שגומרת את המלאכה.
ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (שבת ז ב) כתב שהמרקעים בפטישים היו עושים הכאות קלות מאוד בסוף מלאכתם, כדי ליישר פני הכלי ולהחליקו, ולכן כל תיקון מלאכה וגמרה כגון הצחצוח והייפוי, כולן תולדות מכה בפטיש.
<BR/>כעין זה כתב '''רש"י''' (עג א ד"ה מכה בפטיש) שהאומן מכה בקורנס על הסדן להחליקו בגמר מלאכה.
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לא ב ד"ה והמכה) למד בדעת רש"י שדווקא גמר מלאכה האסורה מן התורה הוי גמר מלאכה, והקשה על זה שבפרק הבונה משמע שזהו דעת רבן גמליאל שמחייב בגמר המלאכה גם משום מכה בפטיש, אבל לתנא קמא אפילו גמר מלאכה שאינה מלאכה האסורה בשבת, כגון המכה בפטיש על הכלי להשוות עקמומית, או מכה על האבן להשוותה עם חברותיה, אף שמצד עצמה אין כאן מלאכה, חייב משום מכה בפטיש.




שורה 93: שורה 98:


== הערות- ==
== הערות- ==
1. לעומת התוס' שהבין כרי"ף וכר"ן שגרסו ברשב"ג גמר מלאכה, וע"כ יוצא שבזה חלקו רשב"ג וחכמים, ולכן האדם מתחייב לא בשעת ההכאה על הסדן (לחכמים) אלא בשעת ההכאה האחרונה על הטס, כיוון שזוהי המכה          2. האחרונה על המלאכה.
1. לעומת התוס' שהבין כרי"ף וכר"ן שגרסו ברשב"ג גמר מלאכה, וע"כ יוצא שבזה חלקו רשב"ג וחכמים, ולכן האדם מתחייב לא בשעת ההכאה על הסדן (לחכמים) אלא בשעת ההכאה האחרונה על הטס, כיוון שזוהי המכה          2. האחרונה על המלאכה.
3. כמובן שתוס' לא יקבל את זה כיוון שהאבן לא הושמשה למלאכה עדיין.
3. כמובן שתוס' לא יקבל את זה כיוון שהאבן לא הושמשה למלאכה עדיין.
  ולגבי השורה התחתונה שהוא מצדד נראה בפשטות לכו"ע שאין מכב"פ, אמנם הרמב"ם כותב שיש ולכן צ"ל בדוחק שהצידוד זה גופא הגימור שעליו יש מכב"פ.
ולגבי השורה התחתונה שהוא מצדד נראה בפשטות לכו"ע שאין מכב"פ, אמנם הרמב"ם כותב שיש ולכן צ"ל בדוחק שהצידוד זה גופא הגימור שעליו יש מכב"פ.
  4. בפשט הגמ' נראה שהמח' היא לגבי בונה, כיוון שהגמ' עושה צריכותא בין 3 המקרים האם דרך בנין בכך או לא.
4. בפשט הגמ' נראה שהמח' היא לגבי בונה, כיוון שהגמ' עושה צריכותא בין 3 המקרים האם דרך בנין בכך או לא.
  5. הסיבה שהרמב"ם פסק במסתת כשמואל- מסביר הלח"מ- כיוון שבענין זה רבי יוחנן אמר כשמואל.
5. הסיבה שהרמב"ם פסק במסתת כשמואל- מסביר הלח"מ- כיוון שבענין זה רבי יוחנן אמר כשמואל.
  6. וצריך להוסיף- שהרמב"ם שאמר לעיל שמכב"פ זה הגימור של המלאכה, צ"ל שבגימור יש גם בונה כדי שנוכל להסביר את רב.
6. וצריך להוסיף- שהרמב"ם שאמר לעיל שמכב"פ זה הגימור של המלאכה, צ"ל שבגימור יש גם בונה כדי שנוכל להסביר את רב.
  7. אמנם קשה על דרך זו- הגמ' בחר חורתא לבנינא אומרת- שיש מצב שבו כשעשה את החור, מצד אחד זה לא גימור ואין מכב"פ, ומצד שני זה לא בנייה ואין בונה וא"כ מה יתחייב? אך לדרכו של היראים הרי אין שלב ביניים, אלא ברגע שנגמרת הבנייה יש גימור? צ"ע.  
7. אמנם קשה על דרך זו- הגמ' בחר חורתא לבנינא אומרת- שיש מצב שבו כשעשה את החור, מצד אחד זה לא גימור ואין מכב"פ, ומצד שני זה לא בנייה ואין בונה וא"כ מה יתחייב? אך לדרכו של היראים הרי אין שלב ביניים, אלא ברגע שנגמרת הבנייה יש גימור? צ"ע.  


== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}