9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מכה בפטיש"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב}} | {{לשכתב}} | ||
{{מקורות|שבת ז ב, יב א|שבת עה ב, קב ב - קג א|||}} | {{מקורות|שבת ז ב, יב א|שבת עה ב, קב ב - קג א|ירושלמי ז ב||}} | ||
== מכה בפטיש== | == מכה בפטיש== | ||
ה'''משנה''' (שבת ז ב) אומרת שאחת מל"ט המלאכות האסורות מהתורה בשבת היא 'מכה בפטיש'. | ה'''משנה''' (שבת ז ב) אומרת שאחת מל"ט המלאכות האסורות מהתורה בשבת היא 'מכה בפטיש'. | ||
<BR/> | <BR/>ה'''גמרא''' (שבת עה ב) מגדירה שכל דבר שיש בו גמר מלאכה, חייב משום מכה בפטיש. | ||
=== דעת רבן שמעון בן גמליאל === | |||
במקום אחר מביאה ה'''משנה''' (שבת יב א) דעת רבן שמעון בן גמליאל, שהמכה בפטיש על הסדן בשעת מלאכה, גם כן חייב מפני שהוא כמתקן מלאכה. ויש גירסאות 'בשעת גמר מלאכה' וכן הוא ברי"ף. | |||
<BR/>וב'''גמרא''' (קג א) מוסבר שמרדדי הטסים במשכן היו עושים כן, ופירש '''רש"י''' (ד"ה עושין) שהיו מכים על הסדן כדי להחליק הקורנס, לפי שהטסים היו דקים, ואם לא היה הקורנס חלק מספיק היה עלול לבקוע אותם. וכן פירש המאירי. וה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (יב א) פירש שהנפחים היו מכים על הברזל כמה הכאות, ואחר כך הכאה או שתים על הסדן וכאילו אותן הכאות שעל הסדן מתקנות את ההכאות על הברזל. | |||
== הגדרת המלאכה == | |||
ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (שבת ז ב) כתב שהמרקעים בפטישים היו עושים הכאות קלות מאוד בסוף מלאכתם, כדי ליישר פני הכלי ולהחליקו, ולכן כל תיקון מלאכה וגמרה כגון הצחצוח והייפוי, כולן תולדות מכה בפטיש. | |||
'''רש"י''' (עג א ד"ה מכה בפטיש) לעומת זאת, כתב שהאומן מכה בקורנס על הסדן להחליקו בגמר מלאכה. | |||
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לא ב ד"ה והמכה) למד בדעת רש"י שדווקא גמר מלאכה האסורה מן התורה הוי גמר מלאכה, והקשה על זה שבפרק הבונה משמע שזהו דעת רבן גמליאל שמחייב בגמר המלאכה גם משום מכה בפטיש, אבל לתנא קמא אפילו גמר מלאכה שאינה מלאכה האסורה בשבת, כגון המכה בפטיש על הכלי להשוות עקמומית, או מכה על האבן להשוותה עם חברותיה, אף שמצד עצמה אין כאן מלאכה, חייב משום מכה בפטיש. | |||
ושם לעיל מיניה מביאה הגמרא גם כמה דוגמאות לכך: | |||
* המסתת את האבן חייב משום מכה בפטיש. ופירש '''רש"י''' (ד"ה מסתת) שאחר שנעקרה האבן מן ההר ונחצבה הוא מסתת אותה להחליקה. | * המסתת את האבן חייב משום מכה בפטיש. ופירש '''רש"י''' (ד"ה מסתת) שאחר שנעקרה האבן מן ההר ונחצבה הוא מסתת אותה להחליקה. | ||
* הצר צורה בכלי והמנפח בכלי זכוכית חייב משום מכה בפטיש. | * הצר צורה בכלי והמנפח בכלי זכוכית חייב משום מכה בפטיש. | ||
| שורה 12: | שורה 24: | ||
<BR/>להלן יתבארו המקרים השונים. | <BR/>להלן יתבארו המקרים השונים. | ||
=== מחלוקת רש"י ותוספות === | === מחלוקת רש"י ותוספות === | ||