הבדלים בין גרסאות בדף "דבר שיש לו מתירין"

והשתא דאתינן להכי בבביאור דברי הרשב"א א"ש היטב הא דמע"ש חשיב דשיל"מ מחמת שיכול לאכלו בירושלים אף שלאיסור לאכלו חוץ לירושלים אין היתר, דכיון דהביטול הוא על המניעה ליטול אחד שמא הוא האיסור ומניעה זו מתבטלת, אם כן שפיר חשיב מע"ש יש לו מתירין, כיון שיש היתר לאותה מניעה שהיתה עליו, דהמניעה בפועל היתה מלאכלו והשתא מותר לו לאכלו, ולא אכפ"ל שגדר האיסור הוא שלא ללאכלו חוץ לירושלים דס"ס הביטול אינו על האיסור אלא על המניעה בפועל והיא יש לה מתירין, משא"כ בפת שאפאה עם הצלי למניעה אין שום היכ"ת להיתר.

אבל האו"ז סובר כדעת החולקים שהביטול הוא על עצם האיסור, וממילא כלפי עצם האיסור ל"ש דשיל"מ דאם יתברר שהביצה אסורה אסורה לעולם ואם יתברר שהיא מותרת הרי היתה מותרת מותרת לעולם.