7
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מחיקת השם"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←השמות שאינם נמחקים
אריאל מבני ברק (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "== איסור מחיקת השם == כתב הרמב"ם בספר המצוות (ל"ת ס"ה) שהזהירנו מנתוץ ומאבד בתי עבודת האל, ומל...") |
אריאל מבני ברק (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== איסור מחיקת השם == | == איסור מחיקת השם == | ||
כתב הרמב"ם בספר המצוות (ל"ת ס"ה) שהזהירנו מנתוץ ומאבד בתי עבודת האל, ומלאבד ספרי הנבואה, ושלא נמחוק את השמות הנכבדים, והדומה לזה, ולשון אזהרה בזה הענין הוא אמרו (דברים י"ב ד') לא תעשון כן לד' אלקיכם, אחר שקדם הצווי לאבד ע''ז ולמחות את שמה ולהרוס בתיה ומזבחותיה כלם, ובאה האזהרה לא תעשון כן. | כתב הרמב"ם בספר המצוות (ל"ת ס"ה) שהזהירנו מנתוץ ומאבד בתי עבודת האל, ומלאבד ספרי הנבואה, ושלא נמחוק את השמות הנכבדים, והדומה לזה, ולשון אזהרה בזה הענין הוא אמרו (דברים י"ב ד') לא תעשון כן לד' אלקיכם, אחר שקדם הצווי לאבד ע''ז ולמחות את שמה ולהרוס בתיה ומזבחותיה כלם, ובאה האזהרה לא תעשון כן.'' | ||
וכן הוא בספר החינוך (מצוה תל"ז), והביא שם דברי הגמ' (מכות כב.) שהשורף עצי הקדש לוקה מטעם לא תעשון כן, וכן המוחק את השם לוקה ואזהרתו מלא תעשון כן. | וכן הוא בספר החינוך (מצוה תל"ז), והביא שם דברי הגמ' (מכות כב.) שהשורף עצי הקדש לוקה מטעם לא תעשון כן, וכן המוחק את השם לוקה ואזהרתו מלא תעשון כן. | ||
והנה ישנם פרטים רבים באיסור מחיקת השם [ובספר קסת הסופר לגר"ש גאנצפריד סי' י"א וסי' י"ב האריך בדיני האיסור, ועוד הוסיף רבות על דבריו הגרי"מ שטרן שליט"א בספרו משנת הסופר על קסה"ס], ונראה בס"ד לדון בקצת מהם. ויש לחלק עיקרי הנדונים לג' א. אילו שמות בכלל האיסור ב. אילו אופנים של מחיקה בכלל האיסור ג. אילו אופנים של כתיבה בכלל האיסור למחקם. | והנה ישנם פרטים רבים באיסור מחיקת השם [ובספר קסת הסופר לגר"ש גאנצפריד סי' י"א וסי' י"ב האריך בדיני האיסור, ועוד הוסיף רבות על דבריו הגרי"מ שטרן שליט"א בספרו משנת הסופר על קסה"ס], ונראה בס"ד לדון בקצת מהם. ויש לחלק עיקרי הנדונים לג' א. אילו שמות בכלל האיסור ב. אילו אופנים של מחיקה בכלל האיסור ג. אילו אופנים של כתיבה בכלל האיסור למחקם. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
והוסיף הגר"א דתרגומו של שם י"ק הוא "דחילא" [עי' תרגום פרשת בשלח טו, ב] שהוא מלשון יראה, ולא מלשון הויה וקיום, אלא שבדבר זה נחלקו תנאים במדרש (בראשית רבה י"ב י): רַבִּי יוּדָא נְשִׂיאָה שְׁאָלֵיהּ לְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל הַגָּדָה, מַאי דִכְתִיב (תהלים סח, ה): סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וגו', אָמַר לֵיהּ: אֵין כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹ אִישׁ מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁלּוֹ, אַנְדִּיקוֹס בַּמְדִינָה מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁלּוֹ, אֲגוּסְטוּס בַּמְדִינָה מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁלּוֹ, כָּךְ מִי מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁל עוֹלָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָהּ שְׁמוֹ, עַל בַּיִת שֶׁל עוֹלָמוֹ, אָמַר לֵיהּ אוֹי דְּמוֹבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין, שְׁאַלִית לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְלֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא (ישעיה כו, ד): כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים, בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ וכו'. ומבואר דנחלקו אם משמעות שם י"ק היא שם של "ממונה" על העולם [וזו גם כוונת התרגום], משא"כ לר' אלעזר הוא השם בו ברא את העולם, וא"כ משמעותו הויה וקיום, ובגמ' (מנחות כט:) הביאו הדרשא של ר' אלעזר ומשמע דהכי קי"ל [כן הוא לכאו' ביאור דברי הגר"א]. | והוסיף הגר"א דתרגומו של שם י"ק הוא "דחילא" [עי' תרגום פרשת בשלח טו, ב] שהוא מלשון יראה, ולא מלשון הויה וקיום, אלא שבדבר זה נחלקו תנאים במדרש (בראשית רבה י"ב י): רַבִּי יוּדָא נְשִׂיאָה שְׁאָלֵיהּ לְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל הַגָּדָה, מַאי דִכְתִיב (תהלים סח, ה): סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וגו', אָמַר לֵיהּ: אֵין כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹ אִישׁ מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁלּוֹ, אַנְדִּיקוֹס בַּמְדִינָה מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁלּוֹ, אֲגוּסְטוּס בַּמְדִינָה מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁלּוֹ, כָּךְ מִי מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁל עוֹלָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָהּ שְׁמוֹ, עַל בַּיִת שֶׁל עוֹלָמוֹ, אָמַר לֵיהּ אוֹי דְּמוֹבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין, שְׁאַלִית לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְלֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא (ישעיה כו, ד): כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים, בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ וכו'. ומבואר דנחלקו אם משמעות שם י"ק היא שם של "ממונה" על העולם [וזו גם כוונת התרגום], משא"כ לר' אלעזר הוא השם בו ברא את העולם, וא"כ משמעותו הויה וקיום, ובגמ' (מנחות כט:) הביאו הדרשא של ר' אלעזר ומשמע דהכי קי"ל [כן הוא לכאו' ביאור דברי הגר"א]. | ||
ובעיקר דברי הרמב"ם דכתב דמנין השמות הוא שבעה- צ"ב מקורו למנין זה [דבגמ' לא נזכר מנין כלל, ובאדר"נ איתא בעשרה שמות של שבח נקרא הקב"ה, ועפ"ז גם כתב הקסה"ס שיש עשרה שמות שאינם נמחקים], ויש ראיה לדבריו מדברי הזוה"ק פרשת עקב (רעב: ברע"מ) שהזכיר בתו"ד "שבע שמהן שאינן נמחקין" [ועי' שו"ת אור המאיר (למהר"ם שפירא מלובלין סי' ל"א) ובשו"ת בית דוד (לייטער סי' ק"ז) שכתבו דבכמה מקומות מצינו הלכות ברמב"ם שמקורם בזוה"ק ע"ש]. | ובעיקר דברי הרמב"ם דכתב דמנין השמות הוא שבעה- צ"ב מקורו למנין זה [דבגמ' לא נזכר מנין כלל, ובאדר"נ איתא בעשרה שמות של שבח נקרא הקב"ה, ועפ"ז גם כתב הקסה"ס שיש עשרה שמות שאינם נמחקים], ויש ראיה לדבריו מדברי הזוה"ק פרשת עקב (רעב: ברע"מ) שהזכיר בתו"ד "שבע שמהן שאינן נמחקין" [ועי' שו"ת אור המאיר (למהר"ם שפירא מלובלין סי' ל"א) ובשו"ת בית דוד (לייטער סי' ק"ז) שכתבו דבכמה מקומות מצינו הלכות ברמב"ם שמקורם בזוה"ק ע"ש]. | ||
==== שמות נוספים השנויים במחלוקת | |||
==== שמות נוספים השנויים במחלוקת ==== | |||
והנה יש כמה שמות נוספים שיש בהם נדון בדברי הפוסקים אם הם בכלל מחיקת השם. ונביא מקצת מהם: | והנה יש כמה שמות נוספים שיש בהם נדון בדברי הפוסקים אם הם בכלל מחיקת השם. ונביא מקצת מהם: | ||
א. שלום. בגמ' (שבת י:) אמרי' דאסור לאדם לשאול בשלום חבירו במרחץ, משום ששלו' הוא שמו של הקב"ה, ובתוס' (סוטה י.) הוכיחו מגמ' זו ששלו' הוא מהשמות שאינם נמחקים, ומה דלא נמנה במסכת סופרים יש לומר דתנא ושייר. וכן דעת חידושי הר"ן (שיטה לר"ן שבת י:) דשלו' הוא משמות שאינם נמחקים, וכתב בשם רבינו יחיאל דנזהרים מלכתבו באגרת. | א. שלום. בגמ' (שבת י:) אמרי' דאסור לאדם לשאול בשלום חבירו במרחץ, משום ששלו' הוא שמו של הקב"ה, ובתוס' (סוטה י.) הוכיחו מגמ' זו ששלו' הוא מהשמות שאינם נמחקים, ומה דלא נמנה במסכת סופרים יש לומר דתנא ושייר. וכן דעת חידושי הר"ן (שיטה לר"ן שבת י:) דשלו' הוא משמות שאינם נמחקים, וכתב בשם רבינו יחיאל דנזהרים מלכתבו באגרת. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
מחיקה בגרמא | מחיקה בגרמא | ||
בגמ' (שבת קכ:) מבואר שמאחר שאיסור מחיקת השם נלמד מלא תעשון כן, א"כ דווקא עשייה אסורה אבל גרמא שרי, ולכך מי שהיה כתוב שם על בשרו מותר לטבול במים אף שגורם שימחק השם [אך בספר חסידים (סי' תתק"י) כתב לא ישים אדם ספרים אצל אוכלים שלא יאכלו עכברים הספרים וכתיב לא תעשון כן לד' אלקיכם שלא יגרום אדם שיימחק השם. ותמה עליו הגר"ר מרגליות בהגהות מקור חסד מהגמ' שבת קכ:] | בגמ' (שבת קכ:) מבואר שמאחר שאיסור מחיקת השם נלמד מלא תעשון כן, א"כ דווקא עשייה אסורה אבל גרמא שרי, ולכך מי שהיה כתוב שם על בשרו מותר לטבול במים אף שגורם שימחק השם [אך בספר חסידים (סי' תתק"י) כתב לא ישים אדם ספרים אצל אוכלים שלא יאכלו עכברים הספרים וכתיב לא תעשון כן לד' אלקיכם שלא יגרום אדם שיימחק השם. ותמה עליו הגר"ר מרגליות בהגהות מקור חסד מהגמ' שבת קכ:] | ||
ובקסת הסופר (סי' יא) הביא קושית הגר"ש קלוגר מהגמ' (סוכה נג. ומכות יא.) שבשעה שכרה דוד שיתין, צף התהום ורצה לשטוף את העולם, ומבואר שם שלקחו חרס וכתבו עליו שם וזרקו לתהום, אך מבואר שם בגמ' שלהתיר דבר זה הוצרכו לדרוש ק''ו, ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, לעשות שלום לכל העולם כולו על אחת כמה וכמה, וקשה מה הוצרך לקל וחומר הרי גרמא שרי ועי' מה שתי' בקסה"ס שם [ועי' עוד תירוצים במשנה"ס שם בבה"ל, ובהגהות מקור חסד על ספר חסידים שם, ועי' ב"מתיבתא" מכות יא. בילקוט ביאורים תירוצים רבים] וע"ש דלא בכל גוונא מתירים גרמא ע"ש. | ובקסת הסופר (סי' יא) הביא קושית הגר"ש קלוגר מהגמ' (סוכה נג. ומכות יא.) שבשעה שכרה דוד שיתין, צף התהום ורצה לשטוף את העולם, ומבואר שם שלקחו חרס וכתבו עליו שם וזרקו לתהום, אך מבואר שם בגמ' שלהתיר דבר זה הוצרכו לדרוש ק''ו, ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, לעשות שלום לכל העולם כולו על אחת כמה וכמה, וקשה מה הוצרך לקל וחומר הרי גרמא שרי ועי' מה שתי' בקסה"ס שם [ועי' עוד תירוצים במשנה"ס שם בבה"ל, ובהגהות מקור חסד על ספר חסידים שם, ועי' ב"מתיבתא" מכות יא. בילקוט ביאורים תירוצים רבים] וע"ש דלא בכל גוונא מתירים גרמא ע"ש. '' | ||
=== באינו עושה מעשה בגוף האות === | === באינו עושה מעשה בגוף האות === | ||
ועוד דנו האחרונים באופנים שונים של מחיקה שאינו עושה מעשה ממש בגוף האות, השם ויש בזה כמה אופנים: | ועוד דנו האחרונים באופנים שונים של מחיקה שאינו עושה מעשה ממש בגוף האות, השם ויש בזה כמה אופנים: | ||