22
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מזיק באמצעות הרוח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "'''מזיק בסיוע הרוח''' ''הקדמה:'' בסוגיה זו נדון באדם העושה פעולה של היתר בשטח הפרטי שלו, ובצ...") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מזיק בסיוע הרוח''' | '''<u>מזיק בסיוע הרוח</u>''' | ||
''הקדמה:'' | ''<u>הקדמה:</u>'' | ||
בסוגיה זו נדון באדם העושה פעולה של היתר בשטח הפרטי שלו, ובצירוף כוח הרוח נעשה פעולת היזק, האם המצב הזה מוגדר בתור מזיק ונחייב את האדם בתשלומים, או שמא נאמר שמצב זה מוגדר בתור גרמא ונפטור אותו מתשלומים, אבל נדון האם נחייב אותו להרחיק את עצמו כדי שלא יגיע הנזק לשטח חברו. | בסוגיה זו נדון באדם העושה פעולה של היתר בשטח הפרטי שלו, ובצירוף כוח הרוח נעשה פעולת היזק, האם המצב הזה מוגדר בתור מזיק ונחייב את האדם בתשלומים, או שמא נאמר שמצב זה מוגדר בתור גרמא ונפטור אותו מתשלומים, אבל נדון האם נחייב אותו להרחיק את עצמו כדי שלא יגיע הנזק לשטח חברו. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
'''שיטת התוספות''' | '''שיטת התוספות''' | ||
"מאי שנא מזורה ורוח מסייעתו. ורבינא לא חשיב לה פירכא דסבר כי היכי דלא גמרינן משבת לענין תשלומין כדמפרש רב אשי בהכונס (ב''ק דף ס. ושם) דגבי שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה אבל הכא גרמא הוא וגרמא בנזקין פטור הכי נמי לא גמרינן מהתם שיהא חייב להרחיק ומר בר רב אשי סבר נהי דחיוב תשלומין לא גמרי' לענין הרחקה דליחשב גירי דיליה גמרינן שפיר כיון דגרמא בנזקין אסור." | "מאי שנא מזורה ורוח מסייעתו. ורבינא לא חשיב לה פירכא דסבר כי היכי דלא גמרינן משבת לענין תשלומין כדמפרש רב אשי בהכונס (ב''ק דף ס. ושם) דגבי שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה אבל הכא גרמא הוא וגרמא בנזקין פטור הכי נמי לא גמרינן מהתם שיהא חייב להרחיק ומר בר רב אשי סבר נהי דחיוב תשלומין לא גמרי' לענין הרחקה דליחשב גירי דיליה גמרינן שפיר כיון דגרמא בנזקין אסור." '' | ||
לרבינא הסיבה שלא משווים בין שבת לנזיקין לגבי תשלומין כי בשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה אבל ברקתא ההיזק נעשה בגרמא, וגרמא בנזיקין פטור. ולכן לא לומדים מעניין שבת לעניין לנזיקין שיהיה חייב להרחיק שעושה את הדבר בגרמא. | לרבינא הסיבה שלא משווים בין שבת לנזיקין לגבי תשלומין כי בשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה אבל ברקתא ההיזק נעשה בגרמא, וגרמא בנזיקין פטור. ולכן לא לומדים מעניין שבת לעניין לנזיקין שיהיה חייב להרחיק שעושה את הדבר בגרמא. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
'''שיטת תוס'''' | '''שיטת תוס'''' | ||
"ואומר ר''י דלא דמי לאש דאין חייב משום אש אלא כשעשה האדם את האש לבדו כדכתיב המבעיר את הבערה בלא סיוע הרוח ואח''כ הולכת על ידי רוח מצויה אבל הכא אין עושה לבדו כל עיקר אלא ע''י הרוח דאי לאו רוח לא הוה רקתא אזלא כל עיקר" | "ואומר ר''י דלא דמי לאש דאין חייב משום אש אלא כשעשה האדם את האש לבדו כדכתיב המבעיר את הבערה בלא סיוע הרוח ואח''כ הולכת על ידי רוח מצויה אבל הכא אין עושה לבדו כל עיקר אלא ע''י הרוח דאי לאו רוח לא הוה רקתא אזלא כל עיקר"'' | ||
ההבדל בין רקתא לאש, שהאש, ואבנו סכינו ומשאו, גם בלי כוח הרוח הם מסוגלים להזיק, וכוח הרוח רק מוסיף, ואילו לגבי רקתא לולי כוח הרוח אין ביכולת הרקתא להזיק לבד. | ההבדל בין רקתא לאש, שהאש, ואבנו סכינו ומשאו, גם בלי כוח הרוח הם מסוגלים להזיק, וכוח הרוח רק מוסיף, ואילו לגבי רקתא לולי כוח הרוח אין ביכולת הרקתא להזיק לבד. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
ההבדל בין רקתא לאש, זה שהאש היא עצמה זאת שמזיקה וכן כובד האבן הוא זה שמזיק ואילו הרקתא בעצמה אינה מזיקת וכתוצאה מכוח הרוח היא הולכת ומזיקת. | ההבדל בין רקתא לאש, זה שהאש היא עצמה זאת שמזיקה וכן כובד האבן הוא זה שמזיק ואילו הרקתא בעצמה אינה מזיקת וכתוצאה מכוח הרוח היא הולכת ומזיקת. | ||
''''החילוק בין הרשב"א לתוס':'' | <nowiki>''</nowiki>''החילוק בין הרשב"א לתוס':'' | ||
תוס'- עיקר החילוק בין אש לרקתא, מה היה ללא הרוח. כלומר האם ללא הרוח היה הנזק או לא היה הנזק. | תוס'- עיקר החילוק בין אש לרקתא, מה היה ללא הרוח. כלומר האם ללא הרוח היה הנזק או לא היה הנזק. | ||
| שורה 84: | שורה 84: | ||
הגמרא שואלת מה ההבדל בין גץ לרקתא, שברקתא לא צריך להרחיק לפי רבינא ואילו גץ חייב, הרי זה לכאורה אותה מציאות. עונה הגמרא שיש הבדל, בגץ נוח לו לאדם שהרוח תבוא ותעיף את הגץ מביתו שהבית לא יעלה באש. ואילו לגבי רקתא לאדם לא נוח שהרוח תבוא ותעיף את הרקתא. כי הרקתא לא מזיקה בעצם הטביעות שלה. | הגמרא שואלת מה ההבדל בין גץ לרקתא, שברקתא לא צריך להרחיק לפי רבינא ואילו גץ חייב, הרי זה לכאורה אותה מציאות. עונה הגמרא שיש הבדל, בגץ נוח לו לאדם שהרוח תבוא ותעיף את הגץ מביתו שהבית לא יעלה באש. ואילו לגבי רקתא לאדם לא נוח שהרוח תבוא ותעיף את הרקתא. כי הרקתא לא מזיקה בעצם הטביעות שלה. | ||
'''פסיקת הרמב"ם להלכה.''' | '''פסיקת הרמב"ם להלכה.''' | ||
| שורה 119: | שורה 118: | ||
יש הבדל, בנזקי שכנים הרוח היא כוח מרכזי שבלעדיה לא היה קורה הנזק ולכן יהיה פטור. ואילו לגבי נזקי ממונות גם לולי כוח הרוח הנזק היה קורה (היה אש גם לולי רוח), לכן, יהיה חייב. וכן מובן גם בדברי הכסף משנה. | יש הבדל, בנזקי שכנים הרוח היא כוח מרכזי שבלעדיה לא היה קורה הנזק ולכן יהיה פטור. ואילו לגבי נזקי ממונות גם לולי כוח הרוח הנזק היה קורה (היה אש גם לולי רוח), לכן, יהיה חייב. וכן מובן גם בדברי הכסף משנה. | ||
''' | '''ש"ך סימן תי"ח ס"ק ד''' | ||
יש הבדל בין הלכות שכנים לנזקי ממון, בנזקי ממון הרמב"ם חייב כיוון שהרוח הייתה עם כיוון התנועה. ואילו לגבי הלכות שכנים פטור כיוון שהרוח הייתה נגד כיוון התנועה. (תירוץ זה הוא לפי דברי הרמב"ן שראינו לעיל). | יש הבדל בין הלכות שכנים לנזקי ממון, בנזקי ממון הרמב"ם חייב כיוון שהרוח הייתה עם כיוון התנועה. ואילו לגבי הלכות שכנים פטור כיוון שהרוח הייתה נגד כיוון התנועה. (תירוץ זה הוא לפי דברי הרמב"ן שראינו לעיל). | ||
''' | '''נתיבות משפט סימן קנ"ה''' | ||
לגבי הלכות שכנים, הרמב"ם פטר כיוון שאם המזיק ישמור על הדבר המזיק הוא יתבטל מן המלאכה לכן על הניזק להרחיק ואם הוא לא הרחיק אז המזיק פטור. אבל לגבי נזקי ממון אפשר לשמור על ההיזק של האש בלי להיבטל מן המלאכה לכן אם האש הזיקה המזיק חייב. | לגבי הלכות שכנים, הרמב"ם פטר כיוון שאם המזיק ישמור על הדבר המזיק הוא יתבטל מן המלאכה לכן על הניזק להרחיק ואם הוא לא הרחיק אז המזיק פטור. אבל לגבי נזקי ממון אפשר לשמור על ההיזק של האש בלי להיבטל מן המלאכה לכן אם האש הזיקה המזיק חייב. | ||