9,779
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מוקצה מחמת מיאוס"
מ
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבת ג ו|שבת מד א; מו א; קמ ב; קנז א||שבת כה יא; כו יט|אורח חיים רעט ו; שי א}} | {{מקורות|שבת ג ו|שבת מד א; מו א; קמ ב; קנז א||שבת כה יא; כו יט|אורח חיים רעט ו; שי א}} | ||
==נר של חרס== | |||
ה'''משנה''' (שבת ג ו) מביאה מחלוקת תנאים לגבי טלטול נר בשבת. לדעת תנא קמא מותר לטלטל בשבת רק נר חדש שלא הדליקו בו מעולם, אבל נר ישן שכבר דלק, אף שכבר כבה מבעוד יום אסור לטלטלו. | ה'''משנה''' (שבת ג ו) מביאה מחלוקת תנאים לגבי טלטול נר בשבת. לדעת תנא קמא מותר לטלטל בשבת רק נר חדש שלא הדליקו בו מעולם, אבל נר ישן שכבר דלק, אף שכבר כבה מבעוד יום אסור לטלטלו. | ||
<BR/>בברייתא המובאת ב'''גמרא''' (שבת מד א) מבואר שזוהי דעת ר' יהודה, ושטעמו הוא משום שנר שדלק וכבה הוא מאוס ומוקצה מחמת מיאוס אסור. | <BR/>בברייתא המובאת ב'''גמרא''' (שבת מד א) מבואר שזוהי דעת ר' יהודה, ושטעמו הוא משום שנר שדלק וכבה הוא מאוס ומוקצה מחמת מיאוס אסור. | ||
<BR/>בברייתא נוספת המובאת בגמרא להלן, אומר ר' יהודה שנר של מתכת מותר לטלטלו אם כבה קודם השבת, אך אם כבה בשבת עצמה אסור לטלטלו. טעם הדבר הוא שנר של מתכת אינו מאוס ולכן כל שכבה קודם השבת מותר (ובמשנה מדובר בנר של חרס), אך אם כבה בשבת עצמה הרי זה [[מוקצה מחמת איסור]] ואסור, ו[[מתוך שהוקצה ונאסר בין השמשות הוקצה לכל היום]], אף לאחר שכבה. | <BR/>בברייתא נוספת המובאת בגמרא להלן, אומר ר' יהודה שנר של מתכת מותר לטלטלו אם כבה קודם השבת, אך אם כבה בשבת עצמה אסור לטלטלו. טעם הדבר הוא שנר של מתכת אינו מאוס ולכן כל שכבה קודם השבת מותר (ובמשנה מדובר בנר של חרס), אך אם כבה בשבת עצמה הרי זה [[מוקצה מחמת איסור]] ואסור, ו[[מתוך שהוקצה ונאסר בין השמשות הוקצה לכל היום]], אף לאחר שכבה. | ||
===נר של נפט=== | |||
בהמשך ה'''גמרא''' (שבת מו א) מובאת דעת רב יהודה, שכל ההיתר בטלטול נר כבוי הוא דווקא בנר של שמן, אבל נר של נפט שדלק אסור. לעומת זאת רבה ורב יוסף מתירים לטלטל גם נר של נפט אחר שכבה. ובטעם הדבר מבואר שם בדעתם שכיון שראוי הוא לכסויי ביה מנא מותר לטלטלו. | בהמשך ה'''גמרא''' (שבת מו א) מובאת דעת רב יהודה, שכל ההיתר בטלטול נר כבוי הוא דווקא בנר של שמן, אבל נר של נפט שדלק אסור. לעומת זאת רבה ורב יוסף מתירים לטלטל גם נר של נפט אחר שכבה. ובטעם הדבר מבואר שם בדעתם שכיון שראוי הוא לכסויי ביה מנא מותר לטלטלו. | ||
| שורה 12: | שורה 11: | ||
על שיטת רש"י הקשו הראשונים (ראה למשל תוס' ד"ה דנפטא, רמב"ן ד"ה וקשיא ועוד) שכל האמוראים הללו (רבה יהודה, רבה ורב יוסף) סוברים לכאורה כר' יהודה דאית ליה מוקצה, ואיך כאן אומרים הם דבריהם אליבא דר' שמעון? | על שיטת רש"י הקשו הראשונים (ראה למשל תוס' ד"ה דנפטא, רמב"ן ד"ה וקשיא ועוד) שכל האמוראים הללו (רבה יהודה, רבה ורב יוסף) סוברים לכאורה כר' יהודה דאית ליה מוקצה, ואיך כאן אומרים הם דבריהם אליבא דר' שמעון? | ||
תירץ ה'''רמב"ן''' (מו א ד"ה שרגא), וכן הוא ב'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רב יהודה) שרב יהודה באמת סובר כר' שמעון, ולעיל גבי [[מיטה שייחדה למעות או שיש עליה מעות|ייחוד מיטה למעות]] אמר דבריו בשם רב, אבל ליה לא סבירא ליה. גם רבה, שאביי העיד עליו שכל דבריו עשה כרב, זהו דווקא בדברים שרב נחלק עם שמואל מעצמו, אבל בדברים שיכול לסמוך על אחרים, היה סומך. וכן רב יוסף לגבי [[הנחת סכין על בן יונה]], יש לפרש דבריו שאליבא דרבה קאמר וליה לא סבירא ליה. | תירץ ה'''רמב"ן''' (מו א ד"ה שרגא), וכן הוא ב'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רב יהודה) וב'''ר"ן''' (ד"ה שרגא), שרב יהודה באמת סובר כר' שמעון, ולעיל גבי [[מיטה שייחדה למעות או שיש עליה מעות|ייחוד מיטה למעות]] אמר דבריו בשם רב, אבל ליה לא סבירא ליה. גם רבה, שאביי העיד עליו שכל דבריו עשה כרב, זהו דווקא בדברים שרב נחלק עם שמואל מעצמו, אבל בדברים שיכול לסמוך על אחרים, היה סומך. וכן רב יוסף לגבי [[הנחת סכין על בן יונה]], יש לפרש דבריו שאליבא דרבה קאמר וליה לא סבירא ליה. | ||
<BR/>לעומת זאת ב'''תוספות''' (ד"ה דנפטא) תירצו שהאמוראים כאן אמרו דבריהם אליבא דר' שמעון אף שהם אינם סוברים כמותו אלא כר' יהודה. | <BR/>לעומת זאת ב'''תוספות''' (ד"ה דנפטא) תירצו שהאמוראים כאן אמרו דבריהם אליבא דר' שמעון אף שהם אינם סוברים כמותו אלא כר' יהודה. | ||
וב'''תוספות''' (ד"ה דנפטא) כתבו פירוש נוסף דלא כרש"י, שבאמת אליבא גם דר' יהודה נחלקו, וכגון בנר של מתכת שגם ר' יהודה מודה דשרי לפי שאינו מאוס. ובזה סבר רב יהודה שבשל שמן מותר אפילו לר' יהודה דאינו מאוס אבל בשל נפט אסור אפילו לר' שמעון לפי שמאוס טפי מנר ישן, ואילו רבה ורב יוסף סברי שגם בשל נפט מותר אפילו לר' יהודה שכיון ששל מתכת הוא, אינו מאוס אלא שריחו רע וראוי הוא על כל פנים לכסויי ביה מנא, מה שאין כן נר של חרס שאפילו הוא של שמן אינו ראוי לכך. | וב'''תוספות''' (ד"ה דנפטא) כתבו פירוש נוסף דלא כרש"י, שבאמת אליבא גם דר' יהודה נחלקו, וכגון בנר של מתכת שגם ר' יהודה מודה דשרי לפי שאינו מאוס. ובזה סבר רב יהודה שבשל שמן מותר אפילו לר' יהודה דאינו מאוס אבל בשל נפט אסור אפילו לר' שמעון לפי שמאוס טפי מנר ישן, ואילו רבה ורב יוסף סברי שגם בשל נפט מותר אפילו לר' יהודה שכיון ששל מתכת הוא, אינו מאוס אלא שריחו רע וראוי הוא על כל פנים לכסויי ביה מנא, מה שאין כן נר של חרס שאפילו הוא של שמן אינו ראוי לכך. | ||
<BR/>אבל ה'''רמב"ן''' (ד"ה שרגא) הסכים לפירוש רש"י ודחה דברי התוספות, לפי שסתם נר הוא נר של חרס, ועוד שכיון שסובר ר' יהודה שנר של חרס שהודלק בשמן מאוס הוא | <BR/>אבל ה'''רמב"ן''' (ד"ה שרגא) הסכים לפירוש רש"י ודחה דברי התוספות, לפי שסתם נר הוא נר של חרס, ועוד שכיון שסובר ר' יהודה שנר של חרס שהודלק בשמן מאוס הוא ואינו ראוי לכסויי מנא, כל שכן לנר של מתכת שהודלק בנפט, ולא היה מתירים רבה ורב יוסף בזה. כדברים הללו כתב גם ה'''ריטב"א''' (מו א ד"ה אמר רב יהודה), וכן הסכימו ה'''רשב"א''' וה'''ר"ן''' (ד"ה שרגא) לדעת רש"י. | ||
מדברי הגמרא מבואר שגם לר' שמעון אינו מותר לטלטל נר אלא אם כן ראוי הוא לכסויי מנא, אבל אם הוא מאוס באופן שאינו ראוי לתשמיש נוסף אפילו לכסויי מנא, גם ר' שמעון מודה שאסור לטלטלו. | מדברי הגמרא מבואר שגם לר' שמעון אינו מותר לטלטל נר אלא אם כן ראוי הוא לכסויי מנא, אבל אם הוא מאוס באופן שאינו ראוי לתשמיש נוסף אפילו לכסויי מנא, גם ר' שמעון מודה שאסור לטלטלו. | ||
<BR/> | <BR/>ב'''רש"י''' (ד"ה אבל) כתוב שהטעם בזה הוא לפי שאינו ראוי אלא למלאכתו, ולפי זה משמע שהוא דווקא בנר וכדומה שהוא כלי שמלאכתו לאיסור, אבל בכלי שמלאכתו להיתר אף שמאוס הוא ואינו ראוי אלא למלאכתו שרי לטלטלו. אמנם ב'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רב יהודה) משמע שהטעם שר' שמעון אוסר בנר של נפט הוא מפני שמאוס הוא טובא, ולכן אם אינו ראוי אף לכסויי מנא אסור לטלטלו. כלומר לדברי הריטב"א מה שאינו ראויי לכסויי מנא זהו רק סימן למידת מאיסותו, שאם הוא עד כדי כך מאוס, גם ר' שמעון מודה, דגם ר' שמעון אוסר מוקצה מחמת מיאוס אם הוא מאוס מאוד. אמנם לרש"י מה שאינו ראויי לכסויי מנא הוא הסיבה לומר שאין טעם לטלטלו, דלעולם מחמת מיאוס מתיר ר' שמעון אלא אם כן כבר אין לו שימוש היתר. | ||
עוד מבואר בהמשך הגמרא, שדבר שהוא מאוס אף אם ראוי הוא לכסויי מנא, אם אין עליו תורת כלי אסור לטלטלו, ודינו כצרורות שאף שראויים הם לכסויי מנא כיון שאין עליהם תורת כלי אסור לטלטלם דזהו [[מוקצה מחמת גופו]]. | עוד מבואר בהמשך הגמרא, שדבר שהוא מאוס אף אם ראוי הוא לכסויי מנא, אם אין עליו תורת כלי אסור לטלטלו, ודינו כצרורות שאף שראויים הם לכסויי מנא כיון שאין עליהם תורת כלי אסור לטלטלם דזהו [[מוקצה מחמת גופו]]. | ||
===תלא דבישרא | ===פסיקת ההלכה=== | ||
ה'''גמרא''' להלן (שבת קנז א) מביאה מחלוקת רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה כר' שמעון מלבד מוקצה מחמת מיאוס, ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק ב[[מוקצה מחמת איסור]] אין הלכה כמותו, ומסיימת שם הגמרא שב[[מוקצה מחמת חסרון כיס]] גם ר' שמעון מודה שאסור. | |||
<BR/>כתבו ה'''רי"ף''' (כא א) וה'''רא"ש''' (ג כ) שקיימא לן בכל מקום שנחלקו רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל, ולכן גם כאן הדין הוא שמוקצה מחמת מיאוס מותר ואילו מוקצה מחמת איסור אסור, כלומר שלענין טלטול נר אין הלכה כר' יהודה שאוסר לטלטל נר של חרס שדלק מחמת מיאוסו, אלא כר' שמעון שמוקצה מחמת מיאוס מותר. | |||
<BR/>כן כתבו להלכה גם ה'''טור''' (אורח חיים רעט) וה'''שלחן ערוך''' (רעט ו). | |||
====שיטת הרמב"ם==== | |||
====מוקצה מחמת מיאוס שאינו עליו תורת כלי==== | |||
כתב ה'''רשב"א''' בתשובה (א תרו) שמוקצה מחמת מיאוס שאין עליו תורת כלי אסור לטלטלו כלל, ואם יש עליו תורת כלי מותר לצורך גופו ומקומו. וכנראה מקורו מהגמרא הנ"ל גבי נר של נפט. | |||
<BR/>ולכאורה נראה שכוונתו דווקא בכלי שמלאכתו לאיסור, דומיא דנר דאיירי בה הגמרא, אבל כלי שמלאכתו להיתר, אף שמאוס הוא מותר לטלטלו אף שלא לצורך גופו או מקומו, אלא מחמה לצל וכד'. אבל ה'''פרי מגדים'''' (אשל אברהם יג) למד בדבריו שכל מוקצה מחמת מיאוס, אפילו שמלאכתו להיתר, אסור לטלטלו שלא לצורך גופו ומקומו. | |||
==תלא דבישרא== | |||
ה'''גמרא''' (שבת קמ ב) מביאה דברי ר' חייא בר אשי בשם רב ש'תליא דבשרא' מותר לטלטלו אבל 'תליא דכוורי' אסור לטלטלו. כלומר, בשר התלוי | ה'''גמרא''' (שבת קמ ב) מביאה דברי ר' חייא בר אשי בשם רב ש'תליא דבשרא' מותר לטלטלו אבל 'תליא דכוורי' אסור לטלטלו. כלומר, בשר התלוי | ||
<BR/>'''רש"י''' (קמ ב ד"ה תליא וד"ה דכוורי) ביאר שהכוונה לבשא ממש ולדגים ממש. דסובר רב שבשר אינו מורצה לפי שראוי הוא לאומצא, אבל דג שאינו ראוי לאכילה בהיותו חי הוי מוקצה. | <BR/>'''רש"י''' (קמ ב ד"ה תליא וד"ה דכוורי) ביאר שהכוונה לבשא ממש ולדגים ממש. דסובר רב שבשר אינו מורצה לפי שראוי הוא לאומצא, אבל דג שאינו ראוי לאכילה בהיותו חי הוי מוקצה. | ||
| שורה 32: | שורה 42: | ||
<BR/>ה'''מגיד משנה''' פירש בדבריו כהרשב"א (ומה שכתב 'פירשו בהלכות' טעות סופר היא וצ"ל 'פירשו בתוספות') שהוא מטעם שאין עליו תורת כלי. | <BR/>ה'''מגיד משנה''' פירש בדבריו כהרשב"א (ומה שכתב 'פירשו בהלכות' טעות סופר היא וצ"ל 'פירשו בתוספות') שהוא מטעם שאין עליו תורת כלי. | ||
<BR/>וספר '''מעשה רקח''' הקשה לפירוש זה, מה ענין להך דהכא שאינו עסוק הרמב"ם אלא במאכלי הבהמה ולא בכלים, וכן הקשה במהדורת '''הרב 'קאפח''' (נב). ופירש '''הרב קאפח''' שם שכוונת הרמב"ם על החבל עצמו שמשחילים בו חתיכות בשר וראוי הוא למאכל בהמה, אך אם משחילים בו דגים הוא מאוס ואינו ראוי, ולפי זה קרוב הוא לפירוש רש"י. | <BR/>וספר '''מעשה רקח''' הקשה לפירוש זה, מה ענין להך דהכא שאינו עסוק הרמב"ם אלא במאכלי הבהמה ולא בכלים, וכן הקשה במהדורת '''הרב 'קאפח''' (נב). ופירש '''הרב קאפח''' שם שכוונת הרמב"ם על החבל עצמו שמשחילים בו חתיכות בשר וראוי הוא למאכל בהמה, אך אם משחילים בו דגים הוא מאוס ואינו ראוי, ולפי זה קרוב הוא לפירוש רש"י. | ||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||