לפני עיוור לא תתן מכשול
יסודות איסור לפני עיוור לא תיתן מכשול
מקור האיסור פירושו וגדרו
כתוב בתורה "ולפני עור לא תתן מכשול" (ויקרא י"ט י"ד), ואיתא בספרא (פר' ב' פיס' י"ד) "לפני סומא בדבר, היה נוטל ממך עצה אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו, אל יאמר אדם לחברו מכור שדך וקח חמור והוא עוקף עליו ונוטלה ממנו"[1].
האם יש איסור מיוחד בנתינת מכשול פיזי לפני עור ממש:
במנחת חינוך (רל"ב ה') מדייק מספר החינוך שאין איסור בנותן מכשול לפני עור, כי החינוך כותב דלפנ"ע הוי לאו שאין בו מעשה. אפשר גם לדייק כך מ"שם המצוה" שהעניק בעל החינוך לדין זה: "שלא להכשיל תם בדרך", ולשון 'תם' כוללת רק עני בדעת ולא סומא.
ולעצם הדין כתב במנחת חינוך שאסור משום הפסוק של "ארור משגה עור בדרך", ופסוק זה כן מיירי במכשיל ממש, [2], אמנם המשנה למלך (מלו"ל ד' ו', ד"ה כתב הרב) אומר שאולי גם פסוק זה מדבר רק על עצה רעה או הכשלה באיסור.
- נתן מכשול ולא נכשלו
- חיוב מלקות
- ערבות, תוכחה, מעקה, ולא תשים דמים - מול "לפני עור"
- האם איסור לפנ"ע הינו איסור עצמי או שמא סניף לעבירת המכשול
והאם המכשיל אחר, נחשב כאילו עשה בעצמו את האיסור, בישראל ובגוי
כשהנכשל שוגג או כשהוא מזיד
באיסור דרבנן, ב"איסור קל", או כשהמכשיל אינו מצווה בזה
- וכשהנכשל שוגג באיסור דרבנן הזה.
- לפני עור ב"איסור קל"
ב'איסור לכתחילה', ב'עניינים', באנוס, בדבר שאחד מהם מחמיר, ובשוויא אנפשיה חתיכה דאיסורא
- כשהמכשיל לא מצווה והנכשל כן
"חד עברא דנהרא"
- מקור והגדרת "חד עברא דנהרא"
איסור "מסייע לדבר עבירה"
האם יש חילוק בין מסייע בשעת העבירה ללפניה
נידונים שונים ב"חד עברא"
כשהנכשל שוגג, באיסור דרבנן, הכשלת גוי מומר ומזיד, האם כשיכל לעבור ע"י ישראל אחר מקרי ח"ע, וכן האם יש הבדל בין יש לו לבין צריך לקנות, ובין קונה מישראל למגוי
נידונים בגדרי איסור "לפני עור"
"לפני דלפני"
ביהודי ובגוי
במושיט 'דבר היתר'
כשיש ספק אם יעבור עבירה
כשרק גורם שיוסיף בעבירה, או כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר
שמכשיל באיסור קטן כדי שלא יעבור על גדול
כשהמכשיל שוגג
האם יש לאשה איסור להכשיל משום לפנ"ע, ומשום מסייע ידי עוברי עבירה
האם יש לגוי איסור להכשיל משום לפנ"ע
בשב ואל תעשה
דיונים נוספים בגדרי איסור "לפני עור"
- לפני עור כשמכשיל את עצמו (כגון נזיר האוחז בכוס יין)
- האם הנכשל הכשיל המכשיל בלפנ"ע
- איסור משום דדומה לאיסור לפנ"ע
- לפני עור כשמכשיל את חברו במדות רעות
- במבטל חברו ממצות עשה
- האם דבר שהושג עם איסור לפנ"ע נאסר לשימוש
נידונים הלכתיים אקטואליים
- לתת אוכל למי שיודע בו שלא יברך, ושלא יטול ידיו (והאם מכירה שאני)
- הושטת יין למחלל שבת בפרהסיה
- עישון ומכירת סיגריות
- להראות לנהג השואל בשבת את הדרך הקצרה
- ליסע במוצ"ש עם נהג שלא מבדיל
- למכור ולהשכיר בתים ובתי עסק לחשודים על חילול שבת
- חתונת חילונים, סידור קידושין והשכרת האולם
- נתינת הכשר למקום המגיש בשר וחלב
- ^ בסה"מ לרס"ג לא כתב זאת, ובהגהות הגרי"פ פערלא לרס"ג (ח"ב, בסוף ל"ת נ"ה) מסביר דס"ל דעצה רעה נכלל באיסור אונאת דברים, וכמ"ש בספרא פרשת בהר (פר' ד', וצע"ק שסותר ללעיל) ורש"י עה"ת שם (עה"פ לא תונו איש את עמיתו). אמנם בתוספתא (ב"מ ג יג) ובגמ' (שם נ"ח) ל"ג בברייתא של אונאת דברים את איסור עצה רעה.
- ^ ויכול להיות איסור בלי שיהא "לאו", עיין כעי"ז במנח"ח מצוה פ', ועי' סהמ"צ שרש ט' ובספר 'מעלות התורה' לר' אברהם אחי הגר"א ובספר 'עבד המלך' (הומינר). וכעי"ז בתוס' סוכה מ: