הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"
מ (←יסודות איסור לפני עיוור לא תיתן מכשול: תקלדה) |
|||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
אולם לגופו של ענין, ודאי שאסור להניח מכשול לפני עיוור, והנידון הוא רק האם זה כלול באיסור המיוחד של "לפני עיוור לא תיתן מכשול". במנחת חינוך כתב שפסוק "ארור משגה עור בדרך", כן מדבר על מכשיל ממש, (אם כי יש לציין שהמשנה למלך (מלו"ל ד ו, ד"ה כתב הרב) אומר שאולי גם פסוק זה מדבר רק על עצה רעה או הכשלה באיסור). ובספר המצוות לרמב"ם (ל"ת רצ"ח) כתב: "הזהירנו מהניח המוקשים והמכשולות בארצנו ובבתינו... ולא תשים דמים בביתך...", וכן כתב בחלק העשין (קפ"ד) במצוות מעקה: "הוא שציוונו להסיר המכשולים והסכנות מכל מושבותינו... ועשית מעקה לגגך...", ואם צריך להסיר, כ"ש שלא לשים. אולם יש להבדיל בין איסור לפני עיוור, לאיסור "לא תשים דמים בביתך" ו"ועשית מעקה לגגך". | אולם לגופו של ענין, ודאי שאסור להניח מכשול לפני עיוור, והנידון הוא רק האם זה כלול באיסור המיוחד של "לפני עיוור לא תיתן מכשול". במנחת חינוך כתב שפסוק "ארור משגה עור בדרך", כן מדבר על מכשיל ממש, (אם כי יש לציין שהמשנה למלך (מלו"ל ד ו, ד"ה כתב הרב) אומר שאולי גם פסוק זה מדבר רק על עצה רעה או הכשלה באיסור). ובספר המצוות לרמב"ם (ל"ת רצ"ח) כתב: "הזהירנו מהניח המוקשים והמכשולות בארצנו ובבתינו... ולא תשים דמים בביתך...", וכן כתב בחלק העשין (קפ"ד) במצוות מעקה: "הוא שציוונו להסיר המכשולים והסכנות מכל מושבותינו... ועשית מעקה לגגך...", ואם צריך להסיר, כ"ש שלא לשים. אולם יש להבדיל בין איסור לפני עיוור, לאיסור "לא תשים דמים בביתך" ו"ועשית מעקה לגגך". | ||
עוד יש לציין בענין זה, לאיסור מזיק, שנאמר בתורה רק חיובי התשלומים של המזיק, אולם לא נתבאר במפורש מהו האיסור בעצם פעולת ההזקה. ועמדו בזה רבותינו{{הערה|ראו בענין זה ב'קהילות יעקב' ריש מס' ב"ק מה שכתב ד' אופנים.}}, ובחידושי הרמ"ה (על בבא בתרא, ב קז) כתב שמקור האיסור להזיק הוא מלאו דלפני עיוור, וא"כ ודאי פירש שפס' זה כולל גם את מכשול כפשוטו{{כך דייק בקובץ שיעורים (ב"ב אות ע"ז), אולם הגרי"ז גוסטמאן ב'קונטרסי שיעורים' (ב"ב, נושא ט' שיעור א' אות ד') ביאר את הרמ"ה באופ"א, דכוונתו שהכשיל את עצמו באיסור.}}. | עוד יש לציין בענין זה, לאיסור מזיק, שנאמר בתורה רק חיובי התשלומים של המזיק, אולם לא נתבאר במפורש מהו האיסור בעצם פעולת ההזקה. ועמדו בזה רבותינו{{הערה|ראו בענין זה ב'קהילות יעקב' ריש מס' ב"ק מה שכתב ד' אופנים.}}, ובחידושי הרמ"ה (על בבא בתרא, ב קז) כתב שמקור האיסור להזיק הוא מלאו דלפני עיוור, וא"כ ודאי פירש שפס' זה כולל גם את מכשול כפשוטו{{הערה|כך דייק בקובץ שיעורים (ב"ב אות ע"ז), אולם הגרי"ז גוסטמאן ב'קונטרסי שיעורים' (ב"ב, נושא ט' שיעור א' אות ד') ביאר את הרמ"ה באופ"א, דכוונתו שהכשיל את עצמו באיסור.}}. | ||
גרסה מ־17:45, 14 באוקטובר 2021
יסודות איסור לפני עיוור לא תיתן מכשול
מקור האיסור פירושו וגדרו
כתוב בתורה "ולפני עור לא תתן מכשול" (ויקרא י"ט י"ד), ומפסוק זה נלמדו כמה איסורים בהכשלת האחר:
עצה רעה: איתא בספרא (פר' ב' פיס' י"ד) "ולפני עור לא תתן מכשול - לפני סומא בדבר. היה נוטל ממך עצה אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו, אל יאמר אדם לחברו מכור שדך וקח חמור והוא עוקף עליו ונוטלה ממנו"[1].
פיתוי לעבירה: ברייתא (ע"ז ו:) נאמר: "מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר, ואבר מן החי לבן נח, שנאמר ולפני עיוור לא תיתן מכשול". ובטעם הדבר כתב החינוך (מצוה רל"ב) "שהוא מביא אותו שיתפתה בזולת זה לעבור פעמים אחרים עוד".
ובשערי תשובה לרבינו יונה (ג נב) מוסיף, שנכלל בלאו זה שלא יורה שלא כדת[2].
הכשלת עיוור: על אף שבפשטות התורה בפסוק זה גם אסרה את הפעולה של נתינת מכשול פיזי בדרכו של העיוור, יש אומרים שפסוק זה בא ללמד רק את המשמעות של הכשלה בעבירה או בעצה רעה, ונפרט:
האם יש איסור מיוחד בתורה, על נתינת מכשול פיזי לפני עיוור ממש:
כתב הרמב"ם בספר המצוות (ל"ת רצט): "הזהיר מהכשיל קצתנו את קצתנו. והוא שאם ישאלך אדם עצה בדבר נפתה בו, ובאה האזהרה מלרמותו ומהכשילו... ולאו זה כולל ג"כ מי שיעזור על עבירה או יסבב אותה... ודברים רבים מאד מזה המין יאמרו בהן עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול. ופשטיה דקרא - כמו שזכרנו תחלה". ובפשטות משמע שהפסוק כולל רק עצה רעה או פיתוי לעבירה.
כך גם מדייקים את שיטת הראב"ד: ברמב"ם כתב שעל 24 דברים בית דין מנדים את מי שעושה אותם, ואחד מהם הוא "המכשיל את העיוור". הראב"ד טרח להגיה "כגון המכה את בנו הגדול" (מבואר בגמ' במס' קידושין שזו הכשלה בעבירה, כי הבן עלול לבזות או להכות את אביו בחזרה), ומשמע שהבין שהמכשיל עיוור ממש, אינו כלול בפסוק זה[3].
גם בספר החינוך (מצוה רלב) משמע שהפסוק כלל לא מדבר על המכשיל עיוור. "שם המצוה" שהעניק בעל החינוך לדין זה: "שלא להכשיל תם בדרך", משתמעת מלשון 'תם' שמדובר רק על עני בדעת ולא על סומא. במנחת חינוך (רל"ב ה') מדייק גם כן ממה שכתב החינוך דלפנ"ע הוי לאו "שאין בו מעשה". וכמובן שנתינת מכשול פיזי הרי זה מעשה גמור.
מאידך, ספר חסידים (אות תרע"ג) שאסור למוכה שחין לרחוץ במרחץ דרבים משום לפנ"ע, ובמשך חכמה ובתורה תמימה (עה"ת) כתבו ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (שבת סג.), ועל כן ודאי שפס' זה כולל גם את איסור נתינת מכשול פיזי לפני עיוור. אמנם אחרים כתבו דכיון שבפס' נאמר "לא תקלל חרש, ולפני עיוור לא תיתן מכשול, ויראת מאלוקיך אני ה'", למדנו שהוקשו עיוור וחרש, וכמו שחרש לאו דוקא, כך גם עיוור[4]. ועוד, מהלשון "ויראת מאלוקיך" משמע שזה איסור המסור ללב[5].
אולם לגופו של ענין, ודאי שאסור להניח מכשול לפני עיוור, והנידון הוא רק האם זה כלול באיסור המיוחד של "לפני עיוור לא תיתן מכשול". במנחת חינוך כתב שפסוק "ארור משגה עור בדרך", כן מדבר על מכשיל ממש, (אם כי יש לציין שהמשנה למלך (מלו"ל ד ו, ד"ה כתב הרב) אומר שאולי גם פסוק זה מדבר רק על עצה רעה או הכשלה באיסור). ובספר המצוות לרמב"ם (ל"ת רצ"ח) כתב: "הזהירנו מהניח המוקשים והמכשולות בארצנו ובבתינו... ולא תשים דמים בביתך...", וכן כתב בחלק העשין (קפ"ד) במצוות מעקה: "הוא שציוונו להסיר המכשולים והסכנות מכל מושבותינו... ועשית מעקה לגגך...", ואם צריך להסיר, כ"ש שלא לשים. אולם יש להבדיל בין איסור לפני עיוור, לאיסור "לא תשים דמים בביתך" ו"ועשית מעקה לגגך".
עוד יש לציין בענין זה, לאיסור מזיק, שנאמר בתורה רק חיובי התשלומים של המזיק, אולם לא נתבאר במפורש מהו האיסור בעצם פעולת ההזקה. ועמדו בזה רבותינו[6], ובחידושי הרמ"ה (על בבא בתרא, ב קז) כתב שמקור האיסור להזיק הוא מלאו דלפני עיוור, וא"כ ודאי פירש שפס' זה כולל גם את מכשול כפשוטו[7].
ובגמ' (ע"ז ט"ו) איתא שאסור למכור לגויים כלי זיין משום לפנ"ע, וכ"פ הרמב"ם בפי"ב מהל' רוצח, ולכאו' ה"ז כמו שימת מכשול פיזי לפני עור, ועי' גם בתוס' (דף כא.) ד"ה אלפני, בתי' השני, "א"נ, כיון דאיסור שכונה (הוא כדי) שלא יבוא היזק לישראל, קרי ליה מכשול לפני עור", ומשמע לכאו' שיש לפנ"ע בכפשוטו, ודוק היטב, אמנם י"ל שזה דין דרבנן ו'משום' לפנ"ע, ולכן קוראים לזה בגמ' כך. (ולרמ"ה שמקור איסור ההיזק הוא מפס' זה, מובן יותר מדוע קוראים לזה כך).
- נתן מכשול ולא נכשלו
- חיוב מלקות
- ערבות, תוכחה, מעקה, ולא תשים דמים - מול "לפני עור"
- האם איסור לפנ"ע הינו איסור עצמי או שמא סניף לעבירת המכשול
והאם המכשיל אחר, נחשב כאילו עשה בעצמו את האיסור, בישראל ובגוי
כשהנכשל שוגג או כשהוא מזיד
באיסור דרבנן, ב"איסור קל", או כשהמכשיל אינו מצווה בזה
- וכשהנכשל שוגג באיסור דרבנן הזה.
- לפני עור ב"איסור קל"
ב'איסור לכתחילה', ב'עניינים', באנוס, בדבר שאחד מהם מחמיר, ובשוויא אנפשיה חתיכה דאיסורא
- כשהמכשיל לא מצווה והנכשל כן
"חד עברא דנהרא"
- מקור והגדרת "חד עברא דנהרא"
איסור "מסייע לדבר עבירה"
האם יש חילוק בין מסייע בשעת העבירה ללפניה
נידונים שונים ב"חד עברא"
כשהנכשל שוגג, באיסור דרבנן, הכשלת גוי מומר ומזיד, האם כשיכל לעבור ע"י ישראל אחר מקרי ח"ע, וכן האם יש הבדל בין יש לו לבין צריך לקנות, ובין קונה מישראל למגוי
נידונים בגדרי איסור "לפני עור"
"לפני דלפני"
ביהודי ובגוי
במושיט 'דבר היתר'
כשיש ספק אם יעבור עבירה
כשרק גורם שיוסיף בעבירה, או כשבלעדיו היה עובר על איסור אחר
שמכשיל באיסור קטן כדי שלא יעבור על גדול
כשהמכשיל שוגג
האם יש לאשה איסור להכשיל משום לפנ"ע, ומשום מסייע ידי עוברי עבירה
האם יש לגוי איסור להכשיל משום לפנ"ע
בשב ואל תעשה
דיונים נוספים בגדרי איסור "לפני עור"
- לפני עור כשמכשיל את עצמו (כגון נזיר האוחז בכוס יין)
- האם הנכשל הכשיל המכשיל בלפנ"ע
- איסור משום דדומה לאיסור לפנ"ע
- לפני עור כשמכשיל את חברו במדות רעות
- במבטל חברו ממצות עשה
- האם דבר שהושג עם איסור לפנ"ע נאסר לשימוש
נידונים הלכתיים אקטואליים
- לתת אוכל למי שיודע בו שלא יברך, ושלא יטול ידיו (והאם מכירה שאני)
- הושטת יין למחלל שבת בפרהסיה
- עישון ומכירת סיגריות
- להראות לנהג השואל בשבת את הדרך הקצרה
- ליסע במוצ"ש עם נהג שלא מבדיל
- למכור ולהשכיר בתים ובתי עסק לחשודים על חילול שבת
- חתונת חילונים, סידור קידושין והשכרת האולם
- נתינת הכשר למקום המגיש בשר וחלב
הערות שוליים
- ^ בסה"מ לרס"ג לא כתב זאת, ובהגהות הגרי"פ פערלא לרס"ג (ח"ב, בסוף ל"ת נ"ה) מסביר דס"ל דעצה רעה נכלל באיסור אונאת דברים, וכמ"ש בספרא פרשת בהר (פר' ד', וצע"ק שסותר ללעיל) ורש"י עה"ת שם (עה"פ לא תונו איש את עמיתו). אמנם בתוספתא (ב"מ ג יג) ובגמ' (שם נ"ח) ל"ג בברייתא של אונאת דברים את איסור עצה רעה.
- ^ ולשון הרמב"ם (ת"ת ה' ד') "וכל תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הרי זה רשע שוטה וגס הרוח ועליו נאמר כי רבים חללים הפילה וגו', וכן חכם שהגיע להוראה ואינו מורה הרי זה מונע תורה ונותן מכשולות לפני העורים". וראה להלן הדיון אם יש איסור לפנ"ע בשב ואל תעשה
- ^ רמב"ם הלכות ת"ת (ו יד). כך כתב הב"ח (יו"ד שלד), הובא גם בהגהות הגרי"פ פערלא לרס"ג (לאוין נ"ה).
- ^ משנה למלך (מלו"ל ד ו, בשם ספר כנסת הגדולה), וכן ברא"מ עה"ת (פר' קדושים). ובספר 'קרבן אהרן' שם הקשה על דבריו.
- ^ כלי יקר וגור אריה על התורה. ובהגהות הגרי"פ פערלא לרס"ג (לאוין נ"ה, ח"ב דף נ"ד ע"ב) כתב ששייך ציווי 'ויראת' גם על מכשול פיזי לפני עיוור, כגון אם מפיל כביכול שלא בכוונה. עוד יש לומר ש'ויראת' נאמר על החלק המסור ללב, ואין בזה כדי להוכיח שהאיסור לא כולל גם איסור של מכשול פיזי.
- ^ ראו בענין זה ב'קהילות יעקב' ריש מס' ב"ק מה שכתב ד' אופנים.
- ^ כך דייק בקובץ שיעורים (ב"ב אות ע"ז), אולם הגרי"ז גוסטמאן ב'קונטרסי שיעורים' (ב"ב, נושא ט' שיעור א' אות ד') ביאר את הרמ"ה באופ"א, דכוונתו שהכשיל את עצמו באיסור.