7
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כניסה להר הבית בטומאה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←'עבודה תמה'
רועי מרדכי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{מקורות|כלים א ה|פסחים סז א|ירושלמי|ביאת מקדש ג ג-ד|אורח חיים תקסא ה (שערי תשובה)}} אם מותר ל...") |
מ (←'עבודה תמה') תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (13 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|כלים א | {{מקורות|כלים א ח|פסחים סז א-ב||ביאת מקדש ג ג-ד|}} | ||
אם מותר | אם מותר להיכנס להר הבית בטומאה. אם ידוע לנו מקום המקדש וטענות נוספות. סיכום הפולמוס בדור האחרון. | ||
== | |||
ב'''משנה''' (כלים א | == אילו טמאים אסורים בכניסה להר הבית == | ||
ב'''משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37949&st=&pgnum=73 (כלים א ח)] מבואר שלהר הבית (שהוא כנגד מחנה לויה שהיה במדבר), מותר לגויים וטמאי מתים להיכנס, אך אסור לזבים ולזבות לנדות וליולדות להיכנס לשם. לעומת זאת לחיל אף גויים וטמאי מתים אסורים להיכנס. | |||
וכן ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=67&format=pdf (פסחים סז א)] מבואר שלא רק טמא מת, אלא אפילו מת עצמו מותר להיכנס למחנה לויה, שנאמר (שמות יג יט): "ויקח משה את עצמות יוסף עמו", והרי משה לוי היה. | |||
<BR />וכן פסק ה'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7982&rtype=%D7%98%D7%A2%D7%A7%D7%A1%D7%98+-+%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92 (ביאת מקדש ג ד)] שאף שטמאי מתים אסורים להיכנס לבית המקדש והעזרות (למן החיל המקיף אותם), לשאר הר הבית מותר לטמא מת ואפילו למת עצמו להיכנס, מה שאין כן זבים וזבות נידות ויולדות שאסורים להיכנס אף להר הבית. | |||
=== בעל קרי === | |||
בענין בעל קרי {{הרחבה}}, בגמרא (פסחים סז ב) מבואר שהוא אסור בכניסה להר הבית, וכן פסקו רוב הראשונים, ובכללם בעל '''ספר היראים''' (שצא), וה'''ר"ש משאנץ''' (זבים ה יא). כן משמע גם מדברי ה'''רמב"ם''' בספר המצוות (לא תעשה עח), אך במשנה תורה השמיט דין זה, והאחרונים נסתפקו בדעתו{{מקור}}. | |||
== אם ידוע לנו מקום המקדש == | == אם ידוע לנו מקום המקדש == | ||
ה'''רדב"ז''' (תרצא) כתב<ref> | ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=244&hilite= (א תרצא)] כתב<ref>נצטט כאן דברים שכתב הרב הראשי הרב אברהם שפירא בגדולת הרדב"ז (בענין יהודי אתיופיה, מנחת אברהם ח"א טז): "אין בכח רבני דורנו לדחות פסק שפסק הרדב"ז שהיה גדול הדור, ובין תלמידיו המפורסמים היו האר"י הקדוש ורבי בצלאל אשכנזי, והיה מגדולי המשיבים בכל הדורות ומימיו אנו שותים, ובין שואליו נמנו רבותינו הב"י והמבי"ט הריב"ל והרשד"ם ועוד גדולי הדורות". יש להעיר שהרב שפירא עצמו לא התיר את העליה להר הבית, אולם אין בידינו תשובה כתובה שלו בנושא.</ref> שהדבר ברור בלי ספק שהסלע הנמצא תחת כיפת הזהב, המכונה בפי הערבים 'אלסכרא', הוא אבן השתיה<ref>יש להוסיף שקביעה זו מקבלת סיוע מעדויות רבות במהלך הדורות, בין מיהודים ובין מנכרים. יחודו של הרדב"ז הוא בכך שהסתמך על מיקומה של אבן השתיה להלכה, ואף בשאלות הנוגעות לאיסור כרת (הרדב"ז לא פירש מנין לו דבר זה, אך פשוט לו שאין ספק בדבר).</ref>. על בסיס זה התיר הרדב"ז להתקרב אליו עד המרחק שבו היתה העזרה. את דברי הרדב"ז הביאו להלכה גם ה'''חיד"א''' (ברכי יוסף תקסא ג) , ה'''שערי תשובה''' (אורח חיים תקסא ג) , ו'''כף החיים''' (אורח חיים תקסא ח). | ||
=== האם יש חולקים על הרזב"ז? === | === האם יש חולקים על הרזב"ז? === | ||
===== 'דרך הקדש' ===== | ===== 'דרך הקדש' ===== | ||
| שורה 11: | שורה 19: | ||
מעניין לציין כי את אותו ספר מביאים ה'''חיד"א''' (ברכי יוסף תקסא ג) וה'''שערי תשובה''' (אורח חיים תקסא ג) דווקא בתור סיוע לרדב"ז, כיון שהוא פוסק בעמ' ו-ז שמותר להיכנס להר הבית לאחר טבילה כהלכה, אלא שהוא אומר שמי שנהג שלא להיכנס בשוק הכותנה - לא יבטל מנהגו. | מעניין לציין כי את אותו ספר מביאים ה'''חיד"א''' (ברכי יוסף תקסא ג) וה'''שערי תשובה''' (אורח חיים תקסא ג) דווקא בתור סיוע לרדב"ז, כיון שהוא פוסק בעמ' ו-ז שמותר להיכנס להר הבית לאחר טבילה כהלכה, אלא שהוא אומר שמי שנהג שלא להיכנס בשוק הכותנה - לא יבטל מנהגו. | ||
===== 'עבודה תמה' ===== | ===== 'עבודה תמה' ===== | ||
האחרון השני שמביא ה'ציץ אליעזר' כחולק על הרדב"ז הוא הרב חיים נאטנזון בספר '''עבודה תמה'''(בנעילת שערים דף קיא). זה ספר שיוצא נגד הרב צבי הירש קלישר שרצה לחדש את עבודת הקרבנות.<br /> | האחרון השני שמביא ה'ציץ אליעזר' כחולק על הרדב"ז הוא הרב חיים נאטנזון בספר '''עבודה תמה''' (בנעילת שערים דף קיא). זה ספר שיוצא נגד הרב צבי הירש קלישר שרצה לחדש את עבודת הקרבנות.<br /> | ||
הרב נאטנזון מזכיר שהרב קלישר מביא בשם הרב של גרידיץ שאפשר לחשב את מקום המזבח על פי מקומה של אבן השתיה. העבודה תמה יוצא כנגדו ואומר שכדי לפסוק הלכה על פי מקומה של אבן השתיה צריך על כך מסורת ברורה איש מפי איש. וכיון שהרבה שנים הישמעאלים לא מניחים ליהודים להיכנס אין מסורת כזו. | הרב נאטנזון מזכיר שהרב קלישר מביא בשם הרב של גרידיץ שאפשר לחשב את מקום המזבח על פי מקומה של אבן השתיה. העבודה תמה יוצא כנגדו ואומר שכדי לפסוק הלכה על פי מקומה של אבן השתיה צריך על כך מסורת ברורה איש מפי איש. וכיון שהרבה שנים הישמעאלים לא מניחים ליהודים להיכנס אין מסורת כזו. | ||
ועל כך כתב '''הרב קורן''' (מעלין בקדש ד) שנראין הדברים, שמעיני הרב נאטנזון נתעלמה העובדה שמדובר בקביעה הלכתית של הרדב"ז, והיה נדמה לו שהרב קלישר החליט מדעתו כי ניתן לסמוך על זיהוי הצכרה כאבן השתייה משום ש"רבים אומרים" שהיא אבן השתייה (הביטוי "רבים אומרים" נמצא גם בספר דרישת ציון וגם בספר עבודה תמה בציטוט מדרישת ציון); וכנגד קביעה הלכתית זו, שייחס אותה לרב קלישר, טען הרב נאטנזון מה שטען, ולא העלה כלל על דעתו עם מי באמת יש לו עסק, וכי הרדב"ז הוא זה שקבע להלכה כי הדבר ברור בלי ספק.<br />ראיה נוספת לכך שלא ראה את תשובת הרדב"ז היא, העובדה שהוא מתיחס לאבן שתחת הכיפה כגבוהה ג' אצבעות בלבד, ואם היה רואה את תשובת הרדב"ז היה יודע שהיא גבוהה כיום ג' קומות , כמו שמביא הרדב"ז בפתיחת דבריו. | ועל כך כתב '''הרב קורן''' (מעלין בקדש ד) שנראין הדברים, שמעיני הרב נאטנזון נתעלמה העובדה שמדובר בקביעה הלכתית של הרדב"ז, והיה נדמה לו שהרב קלישר החליט מדעתו כי ניתן לסמוך על זיהוי הצכרה כאבן השתייה משום ש"רבים אומרים" שהיא אבן השתייה (הביטוי "רבים אומרים" נמצא גם בספר דרישת ציון וגם בספר עבודה תמה בציטוט מדרישת ציון); וכנגד קביעה הלכתית זו, שייחס אותה לרב קלישר, טען הרב נאטנזון מה שטען, ולא העלה כלל על דעתו עם מי באמת יש לו עסק, וכי הרדב"ז הוא זה שקבע להלכה כי הדבר ברור בלי ספק.<br />ראיה נוספת לכך שלא ראה את תשובת הרדב"ז היא, העובדה שהוא מתיחס לאבן שתחת הכיפה כגבוהה ג' אצבעות בלבד, ואם היה רואה את תשובת הרדב"ז היה יודע שהיא גבוהה כיום ג' קומות , כמו שמביא הרדב"ז בפתיחת דבריו. | ||
=== סתירה בדברי הרדב"ז === | === סתירה בדברי הרדב"ז === | ||
ה''''מנחת יצחק'''' (ה א ח) טען כנגד הרדב"ז שדבריו סותרים זה את זה. בתוך התשובה הרדב"ז כותב שכותל העזרה הדרומי קיים עד היום. מהפינה שלו ניתן לראות שמתחיל עמק יהושפט, אבני היסוד הם אבנים גדולות והכותל נמצא בקו אחד עם בנין הנקרא מדרש שלמה. עד לא מזמן מסגד אל אקצא הנמצא בכותל הדרומי של הר הבית היה נקרא מדרש שלמה, ולכן הבין ה'מנחת יצחק' שהרדב"ז מדבר על הכותל הדרומי של הר הבית ואומר שהוא כותל העזרה. במקום אחר בתשובה הרדב"ז מודד מכותל מערבי של העזרה וקורא לו כותל מערבי סתם, גם שם הבינו שקורא לכותל המערבי של הר הבית כותל העזרה. זיהויים אלו לא מסתדרים עם זיהויה של אבן השתיה תחת כיפת הסלע, כיון שכתלים אלה רחוקים ממנה מאד, יותר מפי עשר ממה שצריכים להיות כותלי העזרה סמוכים לאבן השתיה<ref>ע"פ הרדב"ז כותל הכיפה הוא כותל ההיכל, וממנו לכותל העזרה צריך להיות י"א אמה. בין כותל הכיפה לכותל המערבי יש 80 מטר! בין האבן לכותל העזרה צריך להיות כ- 67 אמה, בין הכותל הדרומי לאבן יש כ- 240 מטר!</ref>. | ה'<nowiki/>'''מנחת יצחק'''' (ה א ח) טען כנגד הרדב"ז שדבריו סותרים זה את זה. בתוך התשובה הרדב"ז כותב שכותל העזרה הדרומי קיים עד היום. מהפינה שלו ניתן לראות שמתחיל עמק יהושפט, אבני היסוד הם אבנים גדולות והכותל נמצא בקו אחד עם בנין הנקרא מדרש שלמה. עד לא מזמן מסגד אל אקצא הנמצא בכותל הדרומי של הר הבית היה נקרא מדרש שלמה, ולכן הבין ה'מנחת יצחק' שהרדב"ז מדבר על הכותל הדרומי של הר הבית ואומר שהוא כותל העזרה. במקום אחר בתשובה הרדב"ז מודד מכותל מערבי של העזרה וקורא לו כותל מערבי סתם, גם שם הבינו שקורא לכותל המערבי של הר הבית כותל העזרה. זיהויים אלו לא מסתדרים עם זיהויה של אבן השתיה תחת כיפת הסלע, כיון שכתלים אלה רחוקים ממנה מאד, יותר מפי עשר ממה שצריכים להיות כותלי העזרה סמוכים לאבן השתיה<ref>ע"פ הרדב"ז כותל הכיפה הוא כותל ההיכל, וממנו לכותל העזרה צריך להיות י"א אמה. בין כותל הכיפה לכותל המערבי יש 80 מטר! בין האבן לכותל העזרה צריך להיות כ- 67 אמה, בין הכותל הדרומי לאבן יש כ- 240 מטר!</ref>. | ||
מספר תשובות נאמרו לטענה זו. היו שאמרו (מעלין בקדש לא עמ' 15) כי אם מצאנו סתירה כה גדולה באחד מגדולי הפוסקים כרדב"ז, כנראה שהבעיה היא בנו שלא הבנו את כוונתו, אך לא מחמת זה נדחה את פסקו בענין היתר העליה. יש להעיר שפסקו זה נפסק גם על ידי הפוסקים אחריו, החיד"א, השערי תשובה, וכף החיים. | מספר תשובות נאמרו לטענה זו. היו שאמרו (מעלין בקדש לא עמ' 15) כי אם מצאנו סתירה כה גדולה באחד מגדולי הפוסקים כרדב"ז, כנראה שהבעיה היא בנו שלא הבנו את כוונתו, אך לא מחמת זה נדחה את פסקו בענין היתר העליה. יש להעיר שפסקו זה נפסק גם על ידי הפוסקים אחריו, החיד"א, השערי תשובה, וכף החיים. | ||
| שורה 25: | שורה 34: | ||
=== קושיות על הרדב"ז מכתלי הר הבית === | === קושיות על הרדב"ז מכתלי הר הבית === | ||
===== המרחק מכתלי הר הבית ===== | ===== המרחק מכתלי הר הבית ===== | ||
בשנת תר"ץ יצא קונטרס בשם ''''אבן השתיה או אבן הטועין''''. קונטרס זה נכתב כנגד קביעת הרדב"ז בדבר מקום אבן השתיה על ידי '''הרב מיכאל בראוור'''.ב'''חצרות בית ה'''' (עמ' 274) מביא בשמו שתי קושיות על מיקומה של אבן השתיה תחת כיפת הסלע. האחת, בנויה על כותלי הר הבית הדרומי והמערבי. כתלים אלה הינם עתיקים ולכן הוא מודד מהכותל הדרומי חמש מאות אמה כדי להגיע לכותל הצפוני של הר הבית. על פי מדידות אלו יוצא כי כיפת הסלע נמצאת סמוך מאד לכותל הצפוני של הר הבית. דבר זה סותר את המשנה כיון שבמשנה (מידות ב א) מובא שהמרחק הקטן ביותר בין המקדש לכותל הר הבית נמצא בצד המערבי ולא בצפוני, ועל כן הסיק שלא יכול להיות שכיפת הסלע היא מקום המקדש<ref>קושיה בסגנון דומה שמעתי בשם הרב אב"י סילבצקי: על פי הרמב"ם השטח הפנוי במזרח (השני בגודלו) הוא לאחר עזרת נשים (לפחות על פי רוב הפירושים). כשמודדים את המקדש מכיפת הסלע, השטח הנותר הוא קטן מזה המערבי שצריך להיות הקטן ביותר! כמובן שגם קושיא זו נעלמת כשמבינים שהכותל המערבי של ימינו אינו כותל הר הבית המקודש, כמו שמובא בתירוץ קושיית ר' מיכאל בראוור. הכותל המערבי של הר הבית המקודש יכול להיות סמוך מאד לכיפת הסלע. גם גודל האמה כמובן משפיע על נידון זה, וראה לקמן בפרק על אמות החזון איש מדוע אין כ"כ להתחשב בהן בבואנו לחשב את ממדי המקדש. למעשה אפילו שיעור האמה של 48 ס"מ הוא גדול יותר מזה של הרמב"ם על פי מטבעות דרהם מתקופתו (כ- 46 ס"מ) ואם כן השטח הפנוי במזרח גדל.</ref>. | בשנת תר"ץ יצא קונטרס בשם '<nowiki/>'''אבן השתיה או אבן הטועין'<nowiki/>'''. קונטרס זה נכתב כנגד קביעת הרדב"ז בדבר מקום אבן השתיה על ידי '''הרב מיכאל בראוור'''.ב'''חצרות בית ה'''' (עמ' 274) מביא בשמו שתי קושיות על מיקומה של אבן השתיה תחת כיפת הסלע. האחת, בנויה על כותלי הר הבית הדרומי והמערבי. כתלים אלה הינם עתיקים ולכן הוא מודד מהכותל הדרומי חמש מאות אמה כדי להגיע לכותל הצפוני של הר הבית. על פי מדידות אלו יוצא כי כיפת הסלע נמצאת סמוך מאד לכותל הצפוני של הר הבית. דבר זה סותר את המשנה כיון שבמשנה (מידות ב א) מובא שהמרחק הקטן ביותר בין המקדש לכותל הר הבית נמצא בצד המערבי ולא בצפוני, ועל כן הסיק שלא יכול להיות שכיפת הסלע היא מקום המקדש<ref>קושיה בסגנון דומה שמעתי בשם הרב אב"י סילבצקי: על פי הרמב"ם השטח הפנוי במזרח (השני בגודלו) הוא לאחר עזרת נשים (לפחות על פי רוב הפירושים). כשמודדים את המקדש מכיפת הסלע, השטח הנותר הוא קטן מזה המערבי שצריך להיות הקטן ביותר! כמובן שגם קושיא זו נעלמת כשמבינים שהכותל המערבי של ימינו אינו כותל הר הבית המקודש, כמו שמובא בתירוץ קושיית ר' מיכאל בראוור. הכותל המערבי של הר הבית המקודש יכול להיות סמוך מאד לכיפת הסלע. גם גודל האמה כמובן משפיע על נידון זה, וראה לקמן בפרק על אמות החזון איש מדוע אין כ"כ להתחשב בהן בבואנו לחשב את ממדי המקדש. למעשה אפילו שיעור האמה של 48 ס"מ הוא גדול יותר מזה של הרמב"ם על פי מטבעות דרהם מתקופתו (כ- 46 ס"מ) ואם כן השטח הפנוי במזרח גדל.</ref>. | ||
על טענה זו השיב '''הרב טוקצ'ינסקי''' (עיר הקדש והמקדש עמ' יא). שטח הר הבית כיום הוא הרבה יותר גדול משיעור ת"ק על ת"ק אמה הנזכר במשנה. לדוגמא, אורכו של הכותל המערבי הוא כ- 480 מטר. על כרחנו שבשלב כלשהו הוא הורחב. הרב טוקצ'ינסקי מסתייע בדברי יוסף בן מתתיהו הכותב שהורדוס הגדיל את שטח הר הבית פי שניים, ובדברי הארכיאולוגים המצביעים על שינוי בסגנון הבניה בקצה הכותל המזרחי. לכן, קבע הרב טוקצ'ינסקי כי כתלי הר הבית של היום נבנו על ידי הורדוס מסביב לשטח נרחב יותר מהשטח המקודש של הר הבית. ממילא אין כל משמעות למדידת חמש מאות אמה מהכותל הדרומי<ref>היו שהקשו על כך משערי חולדה הנמצאים עד היום בכותל הדרומי (ע"פ הכפתור ופרח), אך מכיוון שההרחבה נעשתה בזמן הבית, מובן שאין בעיה שהשערים בחומה החיצונית שהובילו פנימה יחשבו חלק משערי הר הבית. מה עוד שהביאו ראיות ארכיאולוגיות לכך שהיה מבנה שהוליך מהשערים החיצוניים לפנימיים, כך ש'אולם השער' הזה מחשיב אותם כשער אחד.</ref>, ובטלה קושייתו של ר' מיכאל בראוור. | על טענה זו השיב '''הרב טוקצ'ינסקי''' (עיר הקדש והמקדש עמ' יא). שטח הר הבית כיום הוא הרבה יותר גדול משיעור ת"ק על ת"ק אמה הנזכר במשנה. לדוגמא, אורכו של הכותל המערבי הוא כ- 480 מטר. על כרחנו שבשלב כלשהו הוא הורחב. הרב טוקצ'ינסקי מסתייע בדברי יוסף בן מתתיהו הכותב שהורדוס הגדיל את שטח הר הבית פי שניים, ובדברי הארכיאולוגים המצביעים על שינוי בסגנון הבניה בקצה הכותל המזרחי. לכן, קבע הרב טוקצ'ינסקי כי כתלי הר הבית של היום נבנו על ידי הורדוס מסביב לשטח נרחב יותר מהשטח המקודש של הר הבית. ממילא אין כל משמעות למדידת חמש מאות אמה מהכותל הדרומי<ref>היו שהקשו על כך משערי חולדה הנמצאים עד היום בכותל הדרומי (ע"פ הכפתור ופרח), אך מכיוון שההרחבה נעשתה בזמן הבית, מובן שאין בעיה שהשערים בחומה החיצונית שהובילו פנימה יחשבו חלק משערי הר הבית. מה עוד שהביאו ראיות ארכיאולוגיות לכך שהיה מבנה שהוליך מהשערים החיצוניים לפנימיים, כך ש'אולם השער' הזה מחשיב אותם כשער אחד.</ref>, ובטלה קושייתו של ר' מיכאל בראוור. | ||
| שורה 42: | שורה 51: | ||
'''הרב גורן''' ('הר הבית' עמ' 207) הקשה גם הוא על דברי הרדב"ז. הוא מצא (בעמ' 177) את המרחק שבין הכותל המערבי לכותל המזרחי של הר הבית (דרך כיפת הסלע) תואם לחמש מאות אמה על פי אמות החזון איש (58 ס"מ). הרב גורן ראה זאת כראיה ברורה שאין אחריה עוררין לצדקת אמת החזון איש. כשמדד הרב גורן (בעמ' 207) את מידות בית המקדש מאבן השתיה על פי אמת החזון איש, הוא גלש אל מחוץ להר, דבר שכמובן לא יתכן. מכיוון שהיה ברור לו שהטעות איננה בשיעור האמה דחה הרב גורן את דברי הרדב"ז. | '''הרב גורן''' ('הר הבית' עמ' 207) הקשה גם הוא על דברי הרדב"ז. הוא מצא (בעמ' 177) את המרחק שבין הכותל המערבי לכותל המזרחי של הר הבית (דרך כיפת הסלע) תואם לחמש מאות אמה על פי אמות החזון איש (58 ס"מ). הרב גורן ראה זאת כראיה ברורה שאין אחריה עוררין לצדקת אמת החזון איש. כשמדד הרב גורן (בעמ' 207) את מידות בית המקדש מאבן השתיה על פי אמת החזון איש, הוא גלש אל מחוץ להר, דבר שכמובן לא יתכן. מכיוון שהיה ברור לו שהטעות איננה בשיעור האמה דחה הרב גורן את דברי הרדב"ז. | ||
כפי שראינו, חומות הר הבית מקיפות שטח הרבה יותר גדול מת"ק על ת"ק אמה, כיוון שהורדוס הרחיב את ההר (כמו שכתב הרב גורן עצמו בספרו), ואם כן אין שום ראיה מהמרחק בין הכתלים. '''אשר גרוסברג''' (תחומין טז עמ' 464) מעיר על כך שסגנון הבניה | כפי שראינו, חומות הר הבית מקיפות שטח הרבה יותר גדול מת"ק על ת"ק אמה, כיוון שהורדוס הרחיב את ההר (כמו שכתב הרב גורן עצמו בספרו), ואם כן אין שום ראיה מהמרחק בין הכתלים. '''אשר גרוסברג''' (תחומין טז עמ' 464) מעיר על כך שסגנון הבניה בחומה המזרחית שונה משאר הכתלים האחרים, וסגנון הבניה של החומות המערבית והדרומית זהה (והחומה הצפונית המצויה כיום מאוחרת יותר מכולם, ונבנתה אחרי ימי הבית, אחר שכנראה נחרבה.) כלומר, אם החומה הדרומית נבנתה על ידי הורדוס, גם המערבית כך דבר זה תואם את דברי יוסף בן מתתיהו והשאילת יעב"ץ האומרים שהכותל המזרחי עומד במקום בו היה גם בימי שלמה, ולא נהרס על ידי הורדוס. | ||
אמת החזון איש מבוססת על גודל האגודל הממוצע על פי מדידתם של כמה מגדולי האחרונים. שיעור האמה הזה סותר מדדים אחרים לגודל האמה, כגון גודל הביצים<ref>צל"ח פסחים דף קט.</ref>, משקל גרעיני החרוב והשעורה<ref>אמרי אש סי' ל"ג, הובא בחזו"א או"ח סי' ל"ט סק"ח.</ref>, מלא לוגמיו<ref>או"ח סי' רעא סע' יג בביאור הלכה ד"ה 'של רביעית'.</ref>, שיעור הרמב"ם לרביעית<ref>פירוש המשניות לרמב"ם עדיות א, ב.</ref> ועוד. החזון איש (אורח חיים לט) בכל זאת הולך אחר האגודלים, ומאריך לבאר שאין זה משנה מה היה שיעור האמה בעבר, כיוון שהשיעורים נקבעים לפי פסיקת חכמי הדור לפי ראות עיניהם בענין האגודל ועוד. סברא זו טובה בענין רוב השיעורים שבתורה, אך בענין התחומים המקודשים בהר הבית עלינו לדעת היכן בפועל היה המקדש, ורק שטח זה אסור בטמא מת. אין זה משנה מה האמה הנקבעת בדורנו, כיון שהאמות הם רק סימן למקום המקדש ולא מסתבר להשתמש באמות החזון איש הסותרות את שיעור האמה המקובל מקודם לכן. | אמת החזון איש מבוססת על גודל האגודל הממוצע על פי מדידתם של כמה מגדולי האחרונים. שיעור האמה הזה סותר מדדים אחרים לגודל האמה, כגון גודל הביצים<ref>צל"ח פסחים דף קט.</ref>, משקל גרעיני החרוב והשעורה<ref>אמרי אש סי' ל"ג, הובא בחזו"א או"ח סי' ל"ט סק"ח.</ref>, מלא לוגמיו<ref>או"ח סי' רעא סע' יג בביאור הלכה ד"ה 'של רביעית'.</ref>, שיעור הרמב"ם לרביעית<ref>פירוש המשניות לרמב"ם עדיות א, ב.</ref> ועוד. החזון איש (אורח חיים לט) בכל זאת הולך אחר האגודלים, ומאריך לבאר שאין זה משנה מה היה שיעור האמה בעבר, כיוון שהשיעורים נקבעים לפי פסיקת חכמי הדור לפי ראות עיניהם בענין האגודל ועוד. סברא זו טובה בענין רוב השיעורים שבתורה, אך בענין התחומים המקודשים בהר הבית עלינו לדעת היכן בפועל היה המקדש, ורק שטח זה אסור בטמא מת. אין זה משנה מה האמה הנקבעת בדורנו, כיון שהאמות הם רק סימן למקום המקדש ולא מסתבר להשתמש באמות החזון איש הסותרות את שיעור האמה המקובל מקודם לכן. | ||
| שורה 54: | שורה 63: | ||
=== מה שיעור החיל === | === מה שיעור החיל === | ||
טענה נוספת נאמרה בענין החיל. החיל אסור בכניסה לטמאי מת מדרבנן<ref>ר"ש כלים פ"א מ"ח, וראה שם בהגהות הגר"א שכן הוא בתוספתא; ראב"ד על הל' בית הבחירה פ"ז הל' טז, וכתבו הרדב"ז ומרן הבית יוסף בכס"מ שם שגם הרמב"ם מודה לזה, וכן משמע בפיה"מ לרמב"ם כלים ז, ח (שכתב שפטור בחיל, וכמו שבהגהות הגר"א על הר"ש שם הוכיח מכך שכן הוא בהדיא בתוספתא); רמב"ן על סה"מ ל"ת עג.</ref>. במשנה (מידות ב ג) מובא: "החיל עשר אמות". מפרשים רבים<ref> רש"י יומא טז.; רא"ש מידות לה.; ברטנורא מידות ב, ג; תוספות יום טוב שם, תפארת ישראל שם.</ref> פירשו שהכוונה לרחבו של השטח הנקרא חיל, אך יש מפרשים<ref>רמב"ם בית הבחירה ה, ג; מאירי מידות ב, ב; רבינו שמעיה מידות לד ע"ב בפירוש השני.</ref> שפירשו שהכוונה לגובה החומה הנקראת חיל. אם כן שטח החיל לא ידוע, ולא ניתן לעלות להר הבית מחשש כניסה לחיל. | טענה נוספת נאמרה בענין החיל. החיל אסור בכניסה לטמאי מת מדרבנן<ref>ר"ש כלים פ"א מ"ח, וראה שם בהגהות הגר"א שכן הוא בתוספתא; ראב"ד על הל' בית הבחירה פ"ז הל' טז, וכתבו הרדב"ז ומרן הבית יוסף בכס"מ שם שגם הרמב"ם מודה לזה, וכן משמע בפיה"מ לרמב"ם כלים ז, ח (שכתב שפטור בחיל, וכמו שבהגהות הגר"א על הר"ש שם הוכיח מכך שכן הוא בהדיא בתוספתא); רמב"ן על סה"מ ל"ת עג.</ref>. במשנה (מידות ב ג) מובא: "החיל עשר אמות". מפרשים רבים<ref>רש"י יומא טז.; רא"ש מידות לה.; ברטנורא מידות ב, ג; תוספות יום טוב שם, תפארת ישראל שם.</ref> פירשו שהכוונה לרחבו של השטח הנקרא חיל, אך יש מפרשים<ref>רמב"ם בית הבחירה ה, ג; מאירי מידות ב, ב; רבינו שמעיה מידות לד ע"ב בפירוש השני.</ref> שפירשו שהכוונה לגובה החומה הנקראת חיל. אם כן שטח החיל לא ידוע, ולא ניתן לעלות להר הבית מחשש כניסה לחיל. | ||
בתשובת הרדב"ז בענין העליה הוא אינו מחשב את עזרת הנשים והחיל בתור מקומות האסורים בכניסה, ולכן נראה שלדעתו אין איסור להיכנס אליהם בזמן הזה, (אלא למחנה שכינה בלבד). אם כן יש לפנינו ספק ספק ספיקא באיסור דרבנן: ספק הלכה כרדב"ז שאין איסור בחיל בזמן הזה, ספק שמא הלכה כמפרשים שרוחבו הוא עשר אמות, וספק מה הוא רוחבו של החיל לפי הרמב"ם. אם כן אין לחוש לזה<ref>יש שצירפו לספיקות אלו גם את דעת הראב"ד שקדושת המקדש בטלה בזמן הזה, ואע"פ שהרב עובדיה סבר שהוא דעת יחידאה ואין להחשיבו אפילו כספק, הלא הרדב"ז החשיבו בספק ספיקא (תרצא), ובשאילת דוד (קונטרס דרישת ציון וירושלים) כתב: "מי יוכל להכריע בין הרמב"ם לראב"ד", ובספר עבודה תמה סוף שער א' הביא שרוב הראשונים כראב"ד והרמב"ם הוא כמעט יחידאה בזה, וכן הרב גורן הביא ראיות לכך שמאות שנים נהגו בירושלים כראב"ד (הר הבית פרק כו ותחילת כז). עכ"פ כמובן שההיתר עומד גם בלעדיו. </ref>. | בתשובת הרדב"ז בענין העליה הוא אינו מחשב את עזרת הנשים והחיל בתור מקומות האסורים בכניסה, ולכן נראה שלדעתו אין איסור להיכנס אליהם בזמן הזה, (אלא למחנה שכינה בלבד). אם כן יש לפנינו ספק ספק ספיקא באיסור דרבנן: ספק הלכה כרדב"ז שאין איסור בחיל בזמן הזה, ספק שמא הלכה כמפרשים שרוחבו הוא עשר אמות, וספק מה הוא רוחבו של החיל לפי הרמב"ם. אם כן אין לחוש לזה<ref>יש שצירפו לספיקות אלו גם את דעת הראב"ד שקדושת המקדש בטלה בזמן הזה, ואע"פ שהרב עובדיה סבר שהוא דעת יחידאה ואין להחשיבו אפילו כספק, הלא הרדב"ז החשיבו בספק ספיקא (תרצא), ובשאילת דוד (קונטרס דרישת ציון וירושלים) כתב: "מי יוכל להכריע בין הרמב"ם לראב"ד", ובספר עבודה תמה סוף שער א' הביא שרוב הראשונים כראב"ד והרמב"ם הוא כמעט יחידאה בזה, וכן הרב גורן הביא ראיות לכך שמאות שנים נהגו בירושלים כראב"ד (הר הבית פרק כו ותחילת כז). עכ"פ כמובן שההיתר עומד גם בלעדיו. </ref>. | ||
| שורה 64: | שורה 73: | ||
תשובה נוספת בענין החשש שאנשים יעלו שלא לפי כללי ההלכה היא המשקל העומד כנגד זה: אם יהודים לא יעלו להר הבית, השליטה בו תימסר לידי הערבים באופן זה או אחר<ref>שמעתי מהרב דב ליאור שליט"א.</ref>. כמובן שאין זה היתר לעלות בטומאה, אך אין צורך לחשוש שמא העליה בטהרה תביא לתקלות אצל עמי הארץ. ראיה לכך שדבר זה עומד בפני חששות לתקלה היא ה'''גמרא''' (שבועות טז א). הגמרא אומרת שקראו לחלק מהר הזיתים בשם ירושלים, למרות שבאמת לא היתה לו קדושת ירושלים. דבר זה גרם לעמי הארץ לאכול שם קדשים קלים בניגוד להלכה. למרות זאת המשיכו החכמים לקרוא למקום בשם ירושלים כיון שהיה זה מקום אסטרטגי והיה חשש שאם יוצא מירושלים היא תיכבש בקלות משם. כמו שאמר שם התוספות (ד"ה 'אלא בבני גולה') שלמרות שאי הכרזה על שטח זה כמחוץ לירושלים גרם תקלות, השאירו את המצב על כנו כדי שימסרו נפשם במלחמה על חלק זה יותר כשנחשב קדוש בקדושת ירושלים. | תשובה נוספת בענין החשש שאנשים יעלו שלא לפי כללי ההלכה היא המשקל העומד כנגד זה: אם יהודים לא יעלו להר הבית, השליטה בו תימסר לידי הערבים באופן זה או אחר<ref>שמעתי מהרב דב ליאור שליט"א.</ref>. כמובן שאין זה היתר לעלות בטומאה, אך אין צורך לחשוש שמא העליה בטהרה תביא לתקלות אצל עמי הארץ. ראיה לכך שדבר זה עומד בפני חששות לתקלה היא ה'''גמרא''' (שבועות טז א). הגמרא אומרת שקראו לחלק מהר הזיתים בשם ירושלים, למרות שבאמת לא היתה לו קדושת ירושלים. דבר זה גרם לעמי הארץ לאכול שם קדשים קלים בניגוד להלכה. למרות זאת המשיכו החכמים לקרוא למקום בשם ירושלים כיון שהיה זה מקום אסטרטגי והיה חשש שאם יוצא מירושלים היא תיכבש בקלות משם. כמו שאמר שם התוספות (ד"ה 'אלא בבני גולה') שלמרות שאי הכרזה על שטח זה כמחוץ לירושלים גרם תקלות, השאירו את המצב על כנו כדי שימסרו נפשם במלחמה על חלק זה יותר כשנחשב קדוש בקדושת ירושלים. | ||
כמובן, טענה זו כנגד העליה אינה יוצרת איסור הלכתי לעלות להר, כיוון שבזמננו לא מחדשים גזירות. היא מהווה חלק משיקול הדעת האם לפרסם את היתר העליה ברבים. | כמובן, טענה זו כנגד העליה אינה יוצרת איסור הלכתי לעלות להר, כיוון שבזמננו לא מחדשים גזירות.(אמנם הרב אברהם אלקנא כהנא שפירא זצ"ל בדרשתו בישיבת מרכז הרב בציון 40 שנה למלחמת ששת הימים אמר שיש "גזירה" של הרבנים (והרבנות הראשית) שלא לעלות, אך יש לעיין אם כוונתו לגזירה כעין גזירה של חז"ל שיש בה כוח של גזירה, או שכוונתו שהרבנים אסרו-ובלשון מושאלת "גזרו") היא מהווה חלק משיקול הדעת האם לפרסם את היתר העליה ברבים. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
[[קטגוריה:הר הבית]] [[קטגוריה:פסחים סז.]] [[קטגוריה:ביאת מקדש פרק ג]] [[קטגוריה:אורח חיים סימן תקסא]] | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:הר הבית]] | |||
[[קטגוריה:פסחים סז.]] | |||
[[קטגוריה:ביאת מקדש פרק ג]] | |||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן תקסא]] | |||