הבדלים בין גרסאות בדף "כבוש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==== שיטת הרא"ש ==== | ==== שיטת הרא"ש ==== | ||
'''הרא"ש''' (עבודה זרה ה יא) מביא את דברי '''ריצב"א''' שאומר שדבר מוגדר ככבוש אחרי שהוא שוהה מעת לעת. הריצב"א מביא ראיה מגמרא | '''הרא"ש''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94#.D7.A1.D7.99.D7.9E.D7.9F_.D7.99.D7.90 (עבודה זרה ה יא)] מביא את דברי '''ריצב"א''' שאומר שדבר מוגדר ככבוש אחרי שהוא שוהה מעת לעת. הריצב"א מביא ראיה מגמרא במסכת פסחים [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=44b&format=pdf (מד ב)], ששואלת מה מיוחד בדין של בשר בחלב, ועונה שבשר יהיה מותר מדאורייתא גם אם ישרו אותו כל היום בחלב, ורק אם יבשלו אותו יהיה אסור. כלומר, עולה מהגמרא שבשאר איסורים, כאשר איסור והיתר שרויים יחד במשך יום שלם, גם אם הם צוננים, ההיתר יאסר. | ||
====שיטת המרדכי==== | ====שיטת המרדכי==== | ||
'''המרדכי''' (ביצה ב סימן תרעד) סובר שלכבישה נדרשים שלושה ימים. הוא מוכיח זאת מגמרא במסכת עבודה זרה (לג א), שאומרת שאפשר להכשיר קנקני יין של נכרים על ידי שריית מים בהם למשך שלושה ימים. משם הוא מסיק לאחור על פי הכלל 'כבולעו כך פולטו', ואומר שאם אפשר להוציא את הטעם בשהיה של שלושה ימים, הרי שנדרשים לו שלושה ימים גם כדי להיספג. המרדכי כותב שגם '''ראבי"ה''' ו'''היראים''' סוברים כך. | '''המרדכי''' (ביצה ב סימן תרעד) סובר שלכבישה נדרשים שלושה ימים. הוא מוכיח זאת מגמרא במסכת עבודה זרה [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=33&format=pdf (לג א)], שאומרת שאפשר להכשיר קנקני יין של נכרים על ידי שריית מים בהם למשך שלושה ימים. משם הוא מסיק לאחור על פי הכלל 'כבולעו כך פולטו', ואומר שאם אפשר להוציא את הטעם בשהיה של שלושה ימים, הרי שנדרשים לו שלושה ימים גם כדי להיספג. המרדכי כותב שגם '''ראבי"ה''' ו'''היראים''' סוברים כך. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
'''רש"י''' מפרש בכמה מקומות (שבת קי ב ו-קמה א, סוכה לו א, חולין צז ב ועוד) את המונח 'כבוש' כנוגע לחומרים מסוימים: חומץ, תבלינים, יין, ציר וחרדל. '''המרדכי''' (ביצה ב תרעד) הסיק מדבריו שהוא סובר שמאכל אינו נעשה כבוש בלי חומץ, והמרדכי עצמו דחה את דעת רש"י. נראה שהמרדכי לא דק, מפני שרש"י הזכיר גם חומרים אחרים שיכולים לגרום כבישה, אלא כוונת המרדכי שלשיטת רש"י כבישה נעשית רק באמצעות חומרים חריפים שבהם כובשים בדרך כלל, והזכיר חומץ משום שהוא המצוי ביותר. | '''רש"י''' מפרש בכמה מקומות (שבת קי ב ו-קמה א, סוכה לו א, חולין צז ב ועוד) את המונח 'כבוש' כנוגע לחומרים מסוימים: חומץ, תבלינים, יין, ציר וחרדל. '''המרדכי''' (ביצה ב תרעד) הסיק מדבריו שהוא סובר שמאכל אינו נעשה כבוש בלי חומץ, והמרדכי עצמו דחה את דעת רש"י. נראה שהמרדכי לא דק, מפני שרש"י הזכיר גם חומרים אחרים שיכולים לגרום כבישה, אלא כוונת המרדכי שלשיטת רש"י כבישה נעשית רק באמצעות חומרים חריפים שבהם כובשים בדרך כלל, והזכיר חומץ משום שהוא המצוי ביותר. | ||
גם '''הרשב"א''' בתשובה (א תקיד) אומר שכבישה נוצרת רק על ידי דברים חריפים, כמלח וחומץ וכיוצא בהם. | גם '''הרשב"א''' בתשובה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14649&st=%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%93&pgnum=226 (א תקיד)] אומר שכבישה נוצרת רק על ידי דברים חריפים, כמלח וחומץ וכיוצא בהם. | ||
'''בבית יוסף''' (יורה דעה קה א) מובאים דברי '''הגהות מיימוניות''' (מאכלות אסורות טו לא, מדפוס שאינו מצוי בידינו), שמייחסים גם '''לרא"ש''' את דעת רש"י והרשב"א. הבית יוסף מקשה שלא יתכן שהרא"ש סבר כך, שהרי הוא הביא ראיה לענין זמן הכבישה מבשר בחלב (ראו לעיל), ואם כן ברור שהוא סובר שגם בחלב, שאינו חריף, שייך דין כבוש. '''הש"ך''' (יורה דעה קה ב) כתב שחייבים לומר שאין הכוונה לרא"ש שלנו ומציע שמדובר '''ברא"ש מפליז"א''' או '''הרא"ש מלוניל'''. | '''בבית יוסף''' (יורה דעה קה א) מובאים דברי '''הגהות מיימוניות''' (מאכלות אסורות טו לא, מדפוס שאינו מצוי בידינו), שמייחסים גם '''לרא"ש''' את דעת רש"י והרשב"א. הבית יוסף מקשה שלא יתכן שהרא"ש סבר כך, שהרי הוא הביא ראיה לענין זמן הכבישה מבשר בחלב (ראו לעיל), ואם כן ברור שהוא סובר שגם בחלב, שאינו חריף, שייך דין כבוש. '''הש"ך''' (יורה דעה קה ב) כתב שחייבים לומר שאין הכוונה לרא"ש שלנו ומציע שמדובר '''ברא"ש מפליז"א''' או '''הרא"ש מלוניל'''. | ||