הבדלים בין גרסאות בדף "יראו עינינו"

'''לסיכום''', ראינו את שיטות הראשונים וטעמיהם בעניין אמירת פסוקי יראו עינינו. בנוסף, ראינו שהדבר תלוי כבר במחלוקת ראשונים. וכן גם באחרונים לא נמצאה הכרעה והדבר עדיין תלוי במחלוקת ומנהג. לכן, נאמר שאנו לא התיימרנו כאן, כמובן, לפסוק הלכה שתלויה במחלוקת כה גדולה, אלא רק לפרוש הסוגיה כפי מה שהיה נראה לי לומר. ואסיים בתפילת יראו עינינו וישמח ליבנו ותגל נפשנו בישועתו בגאולה השלמה, אמן.

גם לפי טעם זה קשה, למה תקנו פסוקים שאין בהם אזכרות כלל. ועוד קשה, שאם זה משום שמד - למה לא תקנו גם בשאר התפילות? ודוחק לומר שגזרו שמד רק על תפילת ערבית. ואולי אפשר לומר, שכיוון שתפילת ערבית רשות היה אפשר לומר י"ח אזכרות, אבל בשאר תפילות כיוון שהם חובה א"א לומר רק י"ח אזכרות אלא או שמו"ע ברכות מלאות או לא כלום.

אבל ראיתי במאמרו של '''הרב צבי רבינוביץ''' בכתב העת "בית אהרון וישראל" (תשס"ה), שדקדק מלשון הרמב"ם "ברכה אחרונה (- של ערבית) זו היא נוסחה, השכיבנו ה' אלוקינו לשלום כו' ברוך שומר עמו ישראל לעד, ברוך ה' לעולם אמן ואמן...-כל הפסוקים של יראו עינינו- ברוך אתה ה' המולך בכבודו חי וקיים תמיד ימלוך עלינו וכו'". משמע שהוסיפו את פסוקי יראו עינינו בתוך ברכת השכיבנו (שלא חותם בשם ומלכות את ברכת השכיבנו אלא רק בסוך כשאומר ברוך אתה ה' המולך וכו') ולא כברכה בפני עצמה ועי"ש מש"כ לחזק את דבריו מדברי ר"א בן הרמב"ם.