הבדלים בין גרסאות בדף "יסוד החיוב בתפילה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 19: שורה 19:


===בעל קרי===
===בעל קרי===
<br />
ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|כא|א|כא.}} הובא שבעל קרי קורא קריאת שמע ומברך על המזון - אבל לא מתפלל.


===ספק התפלל===
===ספק התפלל===
ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|כא|א|כא.}} מובאים דברי רבי אליעזר שאומר {{ציטוטון|סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל.}} - מכאן מובן שזה דרבנן, כי אם זה היה ספק דאורייתא - היה חוזר.
ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|כא|א|כא.}} מובאים דברי רבי אליעזר שאומר {{ציטוטון|סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל.}} - מכאן מובן שזה דרבנן, כי אם זה היה ספק דאורייתא - היה חוזר.
<br />


===גמרא בסוכה - אם התחילו (בזמן התפילה) אין מפסיקים===
===גמרא בסוכה - אם התחילו (בזמן התפילה) אין מפסיקים===
שורה 55: שורה 54:


===דעת הרמב"ן===
===דעת הרמב"ן===
ה'''רמב"ן''' {{בספריא|Hasagot_HaRamban_on_Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.5.1|השגותיו על הרמב"ם לעיל}} משיג על הרמב"ם, ואומר שאין הסכמה בזה שתפילה מהתורה, כי כבר ביארו חכמים שהתפילה מדרבנן. ומביא כמה הוכחות וקושיות על הרמב"ם:
ה'''רמב"ן''' {{בספריא|Hasagot_HaRamban_on_Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.5.1|השגותיו על הרמב"ם שם}} משיג על הרמב"ם, ואומר שאין הסכמה בזה שתפילה מהתורה, כי כבר ביארו חכמים שהתפילה מדרבנן. ומביא כמה הוכחות וקושיות על הרמב"ם:


#בגמרא {{גמרא|ברכות|כא|א|כא.}} הובא שבעל קרי קורא קריאת שמע ומברך על המזון - אבל לא מתפלל. וביארו שהסיבה היא כי קריאת שמע ובברכת המזון מהתורה, ותפילה מדרבנן.
#בגמרא {{גמרא|ברכות|כא|א|כא.}} הובא שבעל קרי קורא קריאת שמע ומברך על המזון - אבל לא מתפלל. וביארו שהסיבה היא כי קריאת שמע ובברכת המזון מהתורה, ותפילה מדרבנן.
שורה 66: שורה 65:
ממשיך הרמב"ן ודוחה את ראיות הרמב"ם:
ממשיך הרמב"ן ודוחה את ראיות הרמב"ם:


#מה שלמד מהפסוק "לעבדו בכל לבבכם" - זה חובה כללית שכל העבודות שלנו יהיו בכוונה רציוה שלימה לשמו באין הרהור רע. כמו במצווה "ואהבת את ה' אלוהיך" - מצווה כללית לאהוב את ה' וללכת בדרכיו.
#מה שלמד מהפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם" - זה חובה כללית שכל העבודות שלנו יהיו בכוונה רציוה שלימה לשמו באין הרהור רע. כמו במצווה "ואהבת את ה' אלוהיך" - מצווה כללית לאהוב את ה' וללכת בדרכיו.
#מה שלמד מהספרי - הוא אסתמכא בעלמא, או שהוא רק לימוד לחיוב להתפלל לקב"ה בעת צרה. כמו "וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני י"י אלוהיכם" - שזה חיוב להתפלל בעת צרה.
#מה שלמד מהספרי - הוא אסתמכא בעלמא, או שהוא רק לימוד לחיוב להתפלל לקב"ה בעת צרה. כמו "וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם" - שזה חיוב להתפלל בעת צרה.


==דעות הראשונים==
==דעות הראשונים==
שורה 85: שורה 84:


==פסיקת האחרונים==
==פסיקת האחרונים==
ה'''טור''' וה'''שו"ע''' פוסקים להלכה
ה'''טור''' וה'''שו"ע''' פוסקים להלכה,


ה'''ב"ח'''<br />
אנחנו נשארים באותה מחלוקת
 
ה'''ב"ח'''
 
== נפקא מינא לחיוב נשים בתפילה ==
{{סוגיה מורחבת|חיוב נשים בתפילת ערבית#להלכה וחיוב נשים בתפילה}}<br />
==ראו גם==
==ראו גם==
<br />
 
* [[חיוב נשים בתפילת ערבית]]


*
*