הבדלים בין גרסאות בדף "יסודות חזקת תשמישים"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(8 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}


{{מקורות|משנה|ב"ב ו נז-ס||שכנים ח|חושן משפט קנג-קנד}}
{{מקורות|משנה|ב"ב ו נז-ס||שכנים ח|חושן משפט קנג-קנד}}
שורה 14: שורה 13:


==תקציר שיטות הראשונים==
==תקציר שיטות הראשונים==
יש ארבעה שיטות בראשונים בעניין חזקת תשמישים:<BR/>
יש ארבע שיטות בראשונים בעניין חזקת תשמישים:<BR/>
א. '''רבנו תם''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=6b&format=pdf (תוס' ו ב ד"ה האי)], '''רא"ש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37965&st=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F+%D7%90&pgnum=372&hilite=34baff40-469a-4640-a287-e0bc24e0fd39 (א יא-יב)], '''בעל המאור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37965&hilite=ff8d3111-daad-42e3-b6aa-33f44f92a6b4&st=%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8&pgnum=547 (?? מדפי הרי"ף)], '''רשב"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40908&st=&pgnum=55 (כג א ד"ה והא)],''' ריטב"א''' (כג א), '''ר"ן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52444&st=&pgnum=101 (כג א ד"ה והא)]: צריך טענה ושלוש שנים כבחזקת קרקעות.<BR/>
א. '''רבנו תם''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=6b&format=pdf (תוס' ו ב ד"ה האי)], '''רא"ש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37965&st=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F+%D7%90&pgnum=372&hilite=34baff40-469a-4640-a287-e0bc24e0fd39 (א יא-יב)], '''בעל המאור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37965&hilite=ff8d3111-daad-42e3-b6aa-33f44f92a6b4&st=%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8&pgnum=547 (?? מדפי הרי"ף)], '''רשב"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40908&st=&pgnum=55 (כג א ד"ה והא)],''' ריטב"א''' (כג א), '''ר"ן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52444&st=&pgnum=101 (כג א ד"ה והא)]: צריך טענה ושלוש שנים כבחזקת קרקעות.<BR/>
ב. '''רש"י''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=6b&format=pdf (ו ב ד"ה לא הויא חזקה)], '''רשב"ם''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=6&format=pdf רש"י ו א ד"ה תוספות], [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=6b&format=pdf תוס' ו ב ד"ה ואי], [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=41&format=pdf רשב"ם מא א ד"ה כל חזקה]): צריך טענה, אך לא צריך בכל מצב שלוש שנים.<BR/>
ב. '''רש"י''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=6b&format=pdf (ו ב ד"ה לא הויא חזקה)], '''רשב"ם''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=6&format=pdf רש"י ו א ד"ה תוספות], [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=6b&format=pdf תוס' ו ב ד"ה ואי], [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=41&format=pdf רשב"ם מא א ד"ה כל חזקה]): צריך טענה, אך לא צריך בכל מצב שלוש שנים.<BR/>
ג. '''גאונים''', '''ר"י מגאש''' (נז א), '''רמב"ם''' (שכנים ח ז), '''רמ"ה''' (כג א), '''רמב"ן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37965&hilite=ff8d3111-daad-42e3-b6aa-33f44f92a6b4&st=%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8&pgnum=547 (מלחמות ?? מדפי הרי"ף)], '''ריב"ש''' (שכב): חזקה היא לאלתר ולא צריך טענה.<BR/>
ג. '''גאונים''', '''ר"י מגאש''' (נז א), '''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=12&rtype=%u05D8%u05E2%u05E7%u05E1%u05D8%20-%20%u05E4%u05E8%u05D9%u05D9%u05D3%u05D1%u05E8%u05D2&hilchos=71&perek=8&halocha=7 (שכנים ח ז)], '''רמ"ה''' (כג א), '''רמב"ן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37965&hilite=ff8d3111-daad-42e3-b6aa-33f44f92a6b4&st=%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8&pgnum=547 (מלחמות ?? מדפי הרי"ף)], '''ריב"ש''' (שכב): חזקה היא לאלתר ולא צריך טענה.<BR/>
ד.''' ריב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=23&format=pdf (תוס' כג א ד"ה והא)]: לא צריך טענה, אך צריך שלוש שנים.<BR/>
ד.''' ריב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=23&format=pdf (תוס' כג א ד"ה והא)]: לא צריך טענה, אך צריך שלוש שנים.<BR/>


להלכה פסק השולחן ערוך (חושן משפט קנג) כשיטת הרמב"ם והגאונים שהחזקה מועילה לאלתר ובלא טענה, והרמ"א הביא את דעת הרא"ש וסיעתו שצריך שלוש שנים וטענה בשביל חזקת תשמישים. האחרונים נחלקו האם הרמ"א הכריע לאחר מכן (קנה לה) כשיטת השולחן ערוך, או שלשיטתן עדיין יש לחשוש לשיטת הרא"ש. הט"ז והגר"א אומרים שהרמ"א הכריע כשיטת השולחן ערוך, ואילו הסמ"ע והנתיבות אומרים שהרמ"א חושש לדעת הרא"ש.
להלכה פסק השולחן ערוך (חושן משפט קנג) כשיטת הרמב"ם והגאונים שהחזקה מועילה לאלתר ובלא טענה, והרמ"א הביא את דעת הרא"ש וסיעתו שצריך שלוש שנים וטענה בשביל חזקת תשמישים. האחרונים נחלקו האם הרמ"א הכריע לאחר מכן (קנה לה) כשיטת השולחן ערוך, או שלשיטתן עדיין יש לחשוש לשיטת הרא"ש. הט"ז והגר"א אומרים שהרמ"א הכריע כשיטת השולחן ערוך, ואילו הסמ"ע והנתיבות אומרים שהרמ"א חושש לדעת הרא"ש.


==ביאור מחלוקת הראשונים==
==מאמרים וכתבי עת==
===שתי השיטות  המרכזיות===
* [http://asif.co.il/?wpfb_filepage=av-m-1-9-pdf חזקת תשמישים - שיטות הראשונים וביאורן], הרב מאיר כהן, אבני משפט א, תשס"ב.
ראינו שיש שתי דרכים מרכזיות: שיטת הגאונים שלא צריך טענה והחזקה לאלתר, ובדרך זו הלך ריב"ם אלא שהצריך שלוש שנים, ושיטת רבותינו הצרפתים ורבים מהראשונים הספרדים שצריך טענה ושלוש שנים, ובדרך זו הלכו רש"י ורשב"ם אלא שבחלק מהמצבים לדעתם לא צריך שלוש שנים.
יש לברר, מה נקודת המחלוקת בין שתי הדרכים בחזקת תשמישים? ונראה שיש בכך שתי אפשרויות:
א. שיטת הגאונים שמחילה מועילה בתשמישים ונזיקין, לא ברורה מבחינה קניינית, כפי שנראה בהמשך. יתכן שחלק מהראשונים לא קבלו את שיטת הגאונים משום שלדעתם לא ניתן לקנות זכות בתשמישים במחילה.
לפי הסבר זה, יש מקום לחלק בין חזקת תשמישים לחזקת נזיקין, כי יותר פשוט לומר שמחילה מועילה בחזקת נזיקין מאשר לומר שמחילה מועילה בחזקת תשמישים. הנתיבות (קנג,יד - ?) מבין שכך סבר הרמ"א. אולם מכל הראשונים והפוסקים לא משמע שסברו שיש חילוק בין חזקת תשמישים לחזקת נזיקין, ומשמע שלא הפריע להם השאלה הקניינית שבדעת הגאונים.
ב. מראשונים רבים נראה שהם הסכימו עם הגאונים שמחילה מפורשת מועילה (מבחינה קניינית), אלא שסברו ששתיקת הבעלים לא מעידה על כך שכוונתו למחול לבעל התשמיש עד עולם. ועיין מה שכתבתי בדעת ריב"ם .
===ביאור שיטת רש"י ורשב"ם===
כפי שראינו רוב הראשונים שהצריכו טענה הצריכו גם שלוש שנים משום טענת "אחוי שטרך". צריך לברר כיצד יענו על כך רש"י ורשב"ם שמצריכים טענה אך לא שלוש שנים. עוד צריך בירור, שבהמשך המסכת, רש"י (ז. כב. כג.) ורשב"ם (נז.-ס.) מצריכים בחזקת תשמישים שלוש שנים.
הטור (קנד) מתרץ שרק בתשמישים קטנים שאין רגילים לכתוב עליהם שטר לא צריך שלוש שנים (כי לא שייכת טענת "אחוי שטרך"), אך בתשמישים שרגילים לכתוב עליהם שטר, גם רש"י ורשב"ם מודים שצריך שיחזיק שלוש שנים.
תירוץ זה אפשרי בדעת רש"י, אך ברשב"ם (ס.) כתוב במפורש שגם בחזקה שמחזקת את הטענה שכנס לתוך שלו צריך שלוש שנים, למרות שבחזקה זו אין שטר. וצריך לומר (וכן משמע מהרשב"ם שברש"י ו.) שיש דרגות בהקפדה על תשמישים ועל חלק מקפידים רק לאחר שלוש שנים.
ראיה נוספת היא מתוס' מא. שכתב שהמשנה "כל חזקה...", עוסקת בחזקת תשמישים, ומפורש בגמרא שם שיש שטר על הקניין, וא"כ מוכח שגם בתשמישים שכותבים עליהם שטר שיטת תוספות (בדעת הרשב"ם) שמועילה חזקה לאלתר. (ורשב"ם בחזקת הבתים ג"כ לא הזכיר את סברת אחווי שטרך).
לפי זה, אין הבדל עקרוני בין רש"י ורשב"ם לשאר הראשונים שהצריכו טענה, אלא שרש"י ורשב"ם למדו את הסוגיה בדף ו: "כשורא דמטללתא" כפשוטה, ולכן נדחקו לחלק בין החזקות השונות.
יש לשאול למה ר"ת וסייעתו, לא קבלו את החילוקים של רש"י והרשב"ם? ואפשר לומר:
א. יתכן שלשיטתם על כל התשמישים כותבים שטר ולכן צריך תמיד שלוש שנים, וכן משמע מאותם ראשונים שהוזכרה בהם טענת "אחוי שטרך".
ב. יתכן שלשיטתם תמיד צריך שלוש שנים, כי רק לאחר שלוש שנים אדם מקפיד.
ג. יתכן שלא פלוג בחזקות, ותמיד צריך שלוש שנים, סברה זו מסתברת יותר לשיטת הקצות (קמ,ב) שחזקת ג' שנים היא תקנת חכמים, ומהרא"ש בתחילת חזקת הבתים משמע שלמד כקצות.
 
===ביאור שיטת ריב"ם===
כפי שראינו רוב הראשונים שלא הצריכו טענה לא הצריכו שלוש שנים משום שלא שייכת טענת "אחוי שטרך", וצריך לברר מדוע לשיטת הריב"ם שלא צריך טענה למה צריך שלוש שנים?
א. יתכן שריב"ם סובר שרק לאחר שלוש שנים אדם רגיל להקפיד על חברו ויש הוכחה מכך שלא מיחה, שמחל.
ב. יתכן שרק לאחר שלוש שנים שיכולה להיות חזקת קרקעות (בטענה) היה צריך הבעלים למחות בחברו כדי שלא יחזיק עליו ויטען (בשקר) שקנה ממנו את התשמיש, ומכך שלא מיחה ראיה יש ראיה שמחל (ר' נחום). יש להוסיף, שכפי שנראה בהמשך, הרבה ראשונים לא חלקו עקרונית על שיטת הגאונים, וכל הסיבה שלא קבלו אותה היא משום שלדעתם אין ראיה משתיקת הבעלים שמחל עד לעולם. לפי זה, יתכן שעל שאלה זו בא לענות ריב"ם - כיוון שמדובר שהחזיק שלוש שנים ומחזיק יכול להיות נאמן לעולם ע"י חזקה בטענה, יש מקום רב להניח שהבעלים מחל לעולם על זכות תביעתו.
מכל מקום, שיטת ריב"ם דומה בעיקרון לדעת הגאונים שלא צריך טענה, אלא שיש הבדל לגבי זמן החזקה. כנראה ריב"ם דקדק כדבריו מהסוגיה בדף נט: שאומרת שלא מועילה חזקה לאלתר בתשמישים, ולכן נדחק לומר שצריך שלוש שנים אע"פ שאין צריך טענה.
 
==כיצד מועילה מחילה בחזקת תשמישים==
===שיטת הקצות והנתיבות===
===דיון בשיטת הקצות והנתיבות===
===דברי הרשב"א===
===הסברי האחרונים===
 
==ספק חזקת תשמישים==
===מחלוקת האחרונים===
===בירור שיטת נימוקי יוסף===

גרסה אחרונה מ־21:01, 18 במאי 2016

מקורות
משנה:משנה
בבלי:ב"ב ו נז-ס
רמב"ם:שכנים ח
שולחן ערוך:חושן משפט קנג-קנד


חזקת תשמישים נוצרת במצב שאדם השתמש בשימושים שונים ברשותו של חברו, הראשונים נחלקו מה נצרך כדי ליצור חזקת תשמישים, ומה היחס בינה לחזקת קרקעות.

הקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מספר סוגיות במסכת בבא בתרא עוסקות בחזקת תשמישים, דוגמה לחזקת תשמישים מופיעה בסוגיה בפרק ראשון (ו א) בה מדובר על אדם ששופך מים לרשותו של חברו, ונאמר בגמרא ששימוש זה מקנה למשתמש "חזקת תשמישים" ואסור לחברו לסלק אותו משימושו.
חזקת תשמישים נזכרת כבר במשניות בסוף פרק חזקת הבתים (נז.-ס:), אולם אין סוגיה מפורשת המבארת את טעם החזקה וגדרי הדין.
החזקה המוכרת יותר היא - חזקת קרקעות, חזקת קרקעות היא חזקת ראיה, שנוצרת לאחר שלוש שנים שהבעלים המקורי לא מחה במחזיק, ומתוך כך יש ראיה למחזיק שהוא קנה את הקרקע מהבעלים המקורי. בשביל להשתמש בחזקת קרקעות המחזיק צריך לטעון טענה, דהיינו: להסביר כיצד הגיעה הקרקע מהבעלים הראשון לידיו, אך כאשר אינו טוען אלא אומר "שלא אמר לי אדם דבר מעולם", אין כל משמעות לחזקתו, כיוון שברור שהוא לא קנה את הקרקע מבעליה, וממילא אין סיבה לתת את הקרקע למחזיק.
אולם לגבי חזקת תשמישים, הראשונים מתלבטים אם קיים צורך בטענה וכן אם החזקה נוצרת לאלתר או רק לאחר שלוש שנים. יש להבין מה הסיבה לחלק בין חזקת קרקעות לחזקת תשמישים, ועל איזו סברה בנויה חזקת תשמישים.

כאמור הסוגיה משיקה לסוגיית חזקת קרקעות, אולם ניתן ללמדה בפני עצמה. סוגיה נוספת המשיקה לסוגיית חזקת תשמישים היא חזקת נזיקין, והראשונים לא הבדילו בין שתי סוגיות החזקות ורוב דבריהם נוגעים לשתי החזקות, עם זאת יש לעיין בה בסוגיית חזקת נזיקין בפני עצמה לאחר העיון בחזקת תשמישים שחזקת נזיקין מבוססת עליה.

תקציר שיטות הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יש ארבע שיטות בראשונים בעניין חזקת תשמישים:
א. רבנו תם (תוס' ו ב ד"ה האי), רא"ש (א יא-יב), בעל המאור (?? מדפי הרי"ף), רשב"א (כג א ד"ה והא), ריטב"א (כג א), ר"ן (כג א ד"ה והא): צריך טענה ושלוש שנים כבחזקת קרקעות.
ב. רש"י (ו ב ד"ה לא הויא חזקה), רשב"ם (רש"י ו א ד"ה תוספות, תוס' ו ב ד"ה ואי, רשב"ם מא א ד"ה כל חזקה): צריך טענה, אך לא צריך בכל מצב שלוש שנים.
ג. גאונים, ר"י מגאש (נז א), רמב"ם (שכנים ח ז), רמ"ה (כג א), רמב"ן (מלחמות ?? מדפי הרי"ף), ריב"ש (שכב): חזקה היא לאלתר ולא צריך טענה.
ד. ריב"ם (תוס' כג א ד"ה והא): לא צריך טענה, אך צריך שלוש שנים.

להלכה פסק השולחן ערוך (חושן משפט קנג) כשיטת הרמב"ם והגאונים שהחזקה מועילה לאלתר ובלא טענה, והרמ"א הביא את דעת הרא"ש וסיעתו שצריך שלוש שנים וטענה בשביל חזקת תשמישים. האחרונים נחלקו האם הרמ"א הכריע לאחר מכן (קנה לה) כשיטת השולחן ערוך, או שלשיטתן עדיין יש לחשוש לשיטת הרא"ש. הט"ז והגר"א אומרים שהרמ"א הכריע כשיטת השולחן ערוך, ואילו הסמ"ע והנתיבות אומרים שהרמ"א חושש לדעת הרא"ש.

מאמרים וכתבי עת[עריכה | עריכת קוד מקור]