הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - טעימת המאכל"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏שיטת רש"י: קישור)
 
(12 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות||חולין צז א-ב||מאכלות אסורות טו ל|יורה דעה צח א}}
{{מקורות||חולין צז א-ב||מאכלות אסורות טו ל|יורה דעה צח א}}
מאכל שנתערב בו איסור, מתי ניתן לסמוך על טעימת גוי, ומה היחס בין הטעימה לבין ביטול בשישים.
מאכל שנתערב בו איסור, מתי ניתן לסמוך על טעימת גוי, ומה היחס בין הטעימה לבין ביטול בשישים.


== סוגיית הגמרא ==
== סוגיית הגמרא ==
'''הגמרא''' (חולין צז א-ב) מביאה את דברי '''רבא''', שאם נתערב איסור במאכל ניתן לבדוק האם נתן טעם במאכל על ידי טעימה של גוי. אם האיסור הוא ממין ההיתר, כך שאי אפשר לעמוד על טעמו, וכן במקרה שאין גוי, ניתן לסמוך על ביטול בשישים. אם התערובת היא של היתר, כגון תרומה שהתערבה, ניתן לסמוך על טעימת ישראל (כהן במקרה של תרומה).
'''הגמרא''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=97&format=pdf חולין צ"ז א'] - [https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=97b&format=pdf ב']) מביאה את דברי '''רבא''', שאם נתערב איסור במאכל ניתן לבדוק האם נתן טעם במאכל על ידי טעימה של גוי. אם האיסור הוא ממין ההיתר, כך שאי אפשר לעמוד על טעמו, וכן במקרה שאין גוי, ניתן לסמוך על ביטול בשישים. אם התערובת היא של היתר, כגון תרומה שהתערבה, ניתן לסמוך על טעימת ישראל (כהן במקרה של תרומה).


מצינו '''בראשונים''' ארבע שיטות שונות להבנת היחס בין טעימת הגוי לבין ביטול בשישים.
מצינו '''בראשונים''' ארבע שיטות שונות להבנת היחס בין טעימת הגוי לבין ביטול בשישים.


== שיטת רש"י ==
== שיטת רש"י ==
'''רש"י''' (צח א ד"ה בשישים) מסביר שהולכים לחומרא – אם אין שישים במאכל כנגד האיסור, המאכל אסור אף אם האיסור לא נתן בו טעם, ולכן לא תועיל טעימת גוי. אם יש שישים במאכל כנגד האיסור ויש גוי צריך שהגוי יטעם ואם יש טעם איסור במאכל המאכל אסור. רק אם אין כאן גוי ויש שישים סומכים על הרוב, שאין נתינת טעם בשישים ומותר.
'''רש"י''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=98&format=pdf שם צ"ח א'] ד"ה בס') מסביר שהולכים לחומרא – אם אין שישים במאכל כנגד האיסור, המאכל אסור אף אם האיסור לא נתן בו טעם, ולכן לא תועיל טעימת גוי. אם יש שישים במאכל כנגד האיסור ויש גוי צריך שהגוי יטעם ואם יש טעם איסור במאכל המאכל אסור. רק אם אין כאן גוי ויש שישים סומכים על הרוב, שאין נתינת טעם בשישים ומותר.


== שיטת התוספות והרא"ש ==
== שיטת התוספות והרא"ש ==
לעומת '''רש"י''' מדייקים ה'''תוספות''' (צח א ד"ה כל איסורין, צט א ד"ה אלא במאי) ו'''הרא"ש''' (ז כט) מלשון הגמרא "סמכינן אקפילא" שהולכים לקולא – אם יש פחות משישים כנגד האיסור אך הגוי טעם ואמר שאין טעם, המאכל מותר. אם יש שישים כנגד האיסור, המאכל מותר גם ללא טעימת גוי. רק אם במקרה טעם הגוי והתברר שיש טעם – אסור גם ביותר משישים.
לעומת '''רש"י''' מדייקים ה'''תוספות''' (צח א ד"ה כל איסורין, צט א ד"ה אלא במאי) ו'''הרא"ש''' (ז כט) מלשון הגמרא "סמכינן אקפילא" שהולכים לקולא – אם יש פחות משישים כנגד האיסור אך הגוי טעם ואמר שאין טעם, המאכל מותר. אם יש שישים כנגד האיסור, המאכל מותר גם ללא טעימת גוי. רק אם במקרה טעם הגוי והתברר שיש טעם – אסור גם ביותר משישים (וכן אם סמך ישראל על ביטול בשישים וכשאכל גילה שיש טעם).


ייתכן מאוד ששיטת '''רש"י ותוספות''' כאן תואמת לשיטתם בכתובות ב,א לגבי השאלה האם יש עניין לברר ספק שאינו ידוע: ל'''רש"י''' (כתובות ב א ד"ה בשני ובחמישי) יש עניין, ולכן תקנו שבתולה תינשא ביום רביעי כדי שאם תהיה לו טענת בתולים יבוא לבי"ד ומתוך כך יתברר הדבר. לכן רק כאשר אין אפשרות להשיג גוי ניתן לסמוך על החזקה. לעומת זאת דעת '''תוספות''' (כתובות ב א ד"ה שאם היה לו) שכאשר יש מציאות מותרת, כגון ספק ספיקא או חזקה, אין לנו עניין לבוא ולחפש בירור, ולכן גם כאן אין עניין לחזר אחר הגוי.  
ייתכן מאוד ששיטת '''רש"י ותוספות''' כאן תואמת לשיטתם בכתובות ב,א לגבי השאלה האם יש עניין לברר ספק שאינו ידוע: ל'''רש"י''' (כתובות ב א ד"ה בשני ובחמישי) יש עניין, ולכן תקנו שבתולה תינשא ביום רביעי כדי שאם תהיה לו טענת בתולים יבוא לבי"ד ומתוך כך יתברר הדבר. לכן רק כאשר אין אפשרות להשיג גוי ניתן לסמוך על החזקה. לעומת זאת דעת '''תוספות''' (כתובות ב א ד"ה שאם היה לו) שכאשר יש מציאות מותרת, כגון ספק ספיקא או חזקה, אין לנו עניין לבוא ולחפש בירור, ולכן גם כאן אין עניין לחזר אחר הגוי.  


== שיטת הרמב"ן הרשב"א והר"ן ==
== שיטת הרמב"ן הרשב"א והר"ן ==
'''הר"ן''' (לד א ד"ה ומין במינו) סובר מצד אחד כ'''רש"י''', שאין להתיר בפחות משישים אפילו בלי טעם, משום שלא חלקו חכמים בדבר, ומצד שני כ'''רא"ש''' שאין צורך לבדוק על ידי גוי כשיש שישים. '''הר"ן''' מסביר שכל ההזדקקות לגוי היא במקרה שאין לנו אפשרות לבחון אם יש שישים כנגד האיסור, כגון שבישל בקדרה היתר לאחר שבישל בה איסור, או שלא יודע כמה איסור נפל לקדירה. הרמב"ן והרשב"א (צח א) מוסיפים שכאשר האיסור עצמו אינו מעורב במאכל אלא רק פליטתו ניתן לסמוך על קפילא ולהתיר גם בפחות משישים.
'''הר"ן''' (לד א ד"ה ומין במינו) סובר מצד אחד כ'''רש"י''', שאין להתיר בפחות משישים אפילו בלי טעם, משום שלא חלקו חכמים בדבר, ומצד שני כ'''רא"ש''' שאין צורך לבדוק על ידי גוי כשיש שישים. '''הר"ן''' מסביר שכל ההזדקקות לגוי היא במקרה שאין לנו אפשרות לבחון אם יש שישים כנגד האיסור, כגון שבישל בקדרה היתר לאחר שבישל בה איסור, או שלא יודע כמה איסור נפל לקדירה. הרמב"ן (צח א) והרשב"א (תורת הבית ד, א) מוסיפים שכאשר האיסור עצמו אינו מעורב במאכל אלא רק פליטתו, ניתן לסמוך על קפילא ולהתיר גם בפחות משישים, משום שגם אז יש ספק כיוון שאין אפשרות לדעת כמה טעם נפלט מן האיסור.


== שיטת הרמב"ם ==
== שיטת הרמב"ם ==
שורה 23: שורה 22:


== פסק השו"ע ==
== פסק השו"ע ==
'''השו"ע''' (יורה דעה צח א) כתב כדברי '''הגמרא''', שיש לבדוק על ידי גוי, ואם אין גוי או שהוא מין במינו משערים בשישים. נראה שפסק כדעת '''הרמב"ם''', וכן הבין '''הש"ך''' (צח ד).
'''השו"ע''' (יורה דעה צח א) כתב כדברי '''הגמרא''', שיש לבדוק על ידי גוי, ואם אין גוי או שהוא מין במינו משערים בשישים. נראה שפסק כדעת '''הרמב"ם''', וכן הבין '''הש"ך''' (צח ד), אם כי '''הגר"א''' (צח, ז) כתב שאין הכרע מלשון השו"ע כמי פסק.


=== האם צריך שהגוי יהיה אומן - 'קפילא' או מסיח לפי תומו ===
=== האם צריך שהגוי יהיה אומן - 'קפילא' או מסיח לפי תומו ===
שורה 34: שורה 33:


== פסק הרמ"א ==
== פסק הרמ"א ==
'''הרמ"א''' (צח א) פסק ע"פ '''האגור''' ו'''המהר"ם פאדווה''' שהיום אין סומכים כלל על קפילא אלא משערים בשישים. וכתב '''רע"א''' (צח א) הטעם שלשיטתם חוששים לכל הדעות: מצד אחד חוששים שצריך מסיח לפי תומו אך גם אומן כדי שיבחין בטעם, ומצד שני חוששים שצריך אומן שלא יהיה מסיח לפי תומו כדי שתתקיים הסברא של "לא מרע אומנתו". בספר '''מטה יהונתן''' הקשה על '''רע"א''', שלפי"ז אם יטעימו את המאכל לשני גויים אחד מסיח לפי תומו ואחד אומן צריך להועיל. ב'''ערוך השולחן''' (צח כה) הסביר את דעת הרמ"א שבפחות משישים חוששים לשיטת רש"י שלא מועילה טעימה (אך לא חוששים לה ביותר משישים). וכן כתב גם ה'''חוות דעת''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41157&st=&pgnum=38 (צח ג)], שדעת הרמ"א שכאשר נתערבה ממשות אינה בטילה אלא בשישים (במין בשאינו מינו).
'''הרמ"א''' (צח א) פסק ע"פ '''האגור''' ו'''המהר"ם פאדווה''' שהיום אין סומכים כלל על קפילא אלא משערים בשישים. וכתב '''רע"א''' (צח א) הטעם שלשיטתם חוששים לכל הדעות: מצד אחד חוששים שצריך מסיח לפי תומו אך גם אומן כדי שיבחין בטעם, ומצד שני חוששים שצריך אומן שלא יהיה מסיח לפי תומו כדי שתתקיים הסברא של "לא מרע אומנתו". בספר '''מטה יהונתן''' הקשה על '''רע"א''', שלפי"ז אם יטעימו את המאכל לשני גויים אחד מסיח לפי תומו ואחד אומן צריך להועיל. ב'''ערוך השולחן''' (צח כה) הסביר את דעת הרמ"א שבפחות משישים חוששים לשיטת רש"י שלא מועילה טעימה (אך לא חוששים לה ביותר משישים). וכן כתב גם ה'''חוות דעת''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41157&st=&pgnum=38 (צח ג)], שדעת הרמ"א שכאשר נתערבה ממשות אינה בטילה אלא בשישים (במין בשאינו מינו) {{ראה עוד|טעם כעיקר - טעימת המאכל|הסבר החוות דעת}}.


'''הרש"ל''' (חולין ז לג) חלק על הרמ"א, וכתב שניתן לסמוך על טעימת גוי. אולם ב'''כף החיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10169&st=&pgnum=174 (צח ב)] כתב שגם הספרדים וגם האשכנזים נהגו כדברי הרמ"א. '''הרב עובדיה יוסף''' (יביע אומר ח יו"ד י) כתב שיש לנהוג כדעת הרמ"א, אך כשיש הפסד מרובה ניתן לסמוך על דעת השו"ע.  
'''הרש"ל''' (חולין ז לג) חלק על הרמ"א, וכתב שניתן לסמוך על טעימת גוי. אולם ב'''כף החיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10169&st=&pgnum=174 (צח ב)] כתב שגם הספרדים וגם האשכנזים נהגו כדברי הרמ"א. '''הרב עובדיה יוסף''' (יביע אומר ח יו"ד י) כתב שיש לנהוג כדעת הרמ"א, אך כשיש הפסד מרובה ניתן לסמוך על דעת השו"ע.  
שורה 44: שורה 43:


==שיעורים מאמרים וכתבי עת==
==שיעורים מאמרים וכתבי עת==
*הערך [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%90 קפילא] ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 ויקיפדיה].
*[http://tvunah.org/2014/01/15/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D-2/ אם סומכים על ישראל שטעם איסור] - הרב דוד גולדמן, אתר תבונה.
*[http://tvunah.org/2014/01/15/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D-2/ אם סומכים על ישראל שטעם איסור] - הרב דוד גולדמן, אתר תבונה.
*[http://halachaed.org/11148/ שישים וקפילא] - הרב יוסף צבי רימון, אתר מרכז הלכה והוראה.
*[http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/dafyomyomi/2011-10-01.php חולין דף צז - קפילא] - הרב ירון בן צבי, באתר בית המדרש הוירטואלי.
*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_50510_384.pdf בירור השיטות בעניין טעימת קפילא] - הרב שלמה ברוורמן, אוצרות ירושלים, באתר היברובוקס.
[[קטגוריה:תערובות]]
[[קטגוריה:תערובות]]
[[קטגוריה:חולין צז.]]
[[קטגוריה:חולין צז.]]
112

עריכות

תפריט ניווט