טעם כעיקר - דאורייתא או דרבנן
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| משנה: | חולין ח ג |
| בבלי: | עבודה זרה סז, חולין קח, פסחים מד, זבחים עט |
| ירושלמי: | נזיר ו א |
| רמב"ם: | מאכלות אסורות |
| שולחן ערוך: | יורה דעה צח ב |
בהלכות תערובות של איסור והיתר, נקבע להלכה שכאשר מעורבים איסור תורה והיתר, וטעם האיסור מורגש בהיתר, התערובת אסורה באיסור תורה.
בסוגיא מבוררות הדעות בנוגע למקרה שבו מבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור כמו עיקר האיסור באיסור תורה או מדברי חכמים.
טעם בלי ממשות האיסור
ישנן מספר אפשרויות למקרים בהם מבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור.