טעם כעיקר - דאורייתא או דרבנן
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| משנה: | חולין ח ג |
| בבלי: | עבודה זרה סז, חולין קח, פסחים מד, זבחים עט |
| ירושלמי: | נזיר ו א |
| רמב"ם: | מאכלות אסורות |
| שולחן ערוך: | יורה דעה צח ב |
בהלכות תערובות של איסור והיתר, נקבע להלכה שכאשר בתערובת שיש בה איסור תורה והיתר, וטעם האיסור מורגש בהיתר, התערובת אסורה באיסור תורה.
בסוגיא מבוררות הדעות בנוגע למקרה שבו מבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור מהתורה כמו עיקר האיסור או שהוא אסור מדברי חכמים.