הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - דאורייתא או דרבנן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 27: | שורה 27: | ||
===איל נזיר=== | ===איל נזיר=== | ||
'''מהפסוק''' "וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל" (במדבר ו יט) למדו '''בתלמוד הבבלי''' (חולין צח) שהזרוע (שהיא קודש ולכן אסורה) התבשלה יחד עם שאר האיל. | '''מהפסוק''' "וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל" (במדבר ו יט) למדו '''בתלמוד הבבלי''' (חולין צח) שהזרוע (שהיא קודש ולכן אסורה) התבשלה יחד עם שאר האיל. | ||
<BR/>'''רבא''' למד שבגלל שהתורה חידשה באיל נזיר שהטעם של הזרוע אינו אוסר את שאר האיל, שבשאר קדשים טעם כעיקר דאורייתא | <BR/>'''רבא''' למד שבגלל שהתורה חידשה באיל נזיר שהטעם של הזרוע אינו אוסר את שאר האיל, שבשאר קדשים טעם כעיקר דאורייתא ובאיסורי חולין דרבנן. | ||
===פיגול, טמא ונותר=== | |||
===חלה=== | ===חלה=== | ||
'''בתלמוד הבבלי''' (זבחים עח א) '''רבא''' הביא את '''המשנה''' (חלה ג ז) כדי להקשות על ריש לקיש. | |||
אם טעם של חיטים מורגש בעיסה שהוכנה מחיטים ואורז, העיסה נחשבת לחלה ואדם יכול לצאת בה ידי חובה (של מצה) בפסח. | |||
מכך שאפשר לצאת בעיסה זו ידי חובה של מצווה דאורייתא (פסח) רבא לומד שטעם כעיקר דאורייתא. | |||
==טעם וממשות== | ==טעם וממשות== | ||