הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - דאורייתא או דרבנן"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 27: שורה 27:
===איל נזיר===
===איל נזיר===
'''מהפסוק''' "וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל" (במדבר ו יט) למדו '''בתלמוד הבבלי''' (חולין צח) שהזרוע (שהיא קודש ולכן אסורה) התבשלה יחד עם שאר האיל.
'''מהפסוק''' "וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל" (במדבר ו יט) למדו '''בתלמוד הבבלי''' (חולין צח) שהזרוע (שהיא קודש ולכן אסורה) התבשלה יחד עם שאר האיל.
<BR/>'''רבא''' למד שבגלל שהתורה חידשה באיל נזיר שהטעם של הזרוע אינו אוסר את שאר האיל, שבשאר קדשים טעם כעיקר דאורייתא ובשאר איסורים דרבנן.
<BR/>'''רבא''' למד שבגלל שהתורה חידשה באיל נזיר שהטעם של הזרוע אינו אוסר את שאר האיל, שבשאר קדשים טעם כעיקר דאורייתא ובאיסורי חולין דרבנן.
===פיגול, טמא ונותר===
 
===חלה===
===חלה===
 
'''בתלמוד הבבלי''' (זבחים עח א) '''רבא''' הביא את '''המשנה''' (חלה ג ז) כדי להקשות על ריש לקיש.
אם טעם של חיטים מורגש בעיסה שהוכנה מחיטים ואורז, העיסה נחשבת לחלה ואדם יכול לצאת בה ידי חובה (של מצה) בפסח.
מכך שאפשר לצאת בעיסה זו ידי חובה של מצווה דאורייתא (פסח) רבא לומד שטעם כעיקר דאורייתא.
==טעם וממשות==
==טעם וממשות==