הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - דאורייתא או דרבנן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ישנן מספר אפשרויות למקרים בהם מבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור. | ישנן מספר אפשרויות למקרים בהם מבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור. | ||
===האיסור הוצא מהתערובת=== | ===האיסור הוצא מהתערובת=== | ||
===אינו ניכר ואין כזית בכדי אכילת פרס=== | ===האיסור אינו ניכר ואין כזית בכדי אכילת פרס=== | ||
==טעם כעיקר בבבשר בחלב== | ==טעם כעיקר בבבשר בחלב== | ||
===בשר בחלב=== | ===בשר בחלב=== | ||
גרסה מ־19:27, 15 במרץ 2016
| משנה: | חולין ח ג |
| בבלי: | עבודה זרה סז, חולין קח, פסחים מד, זבחים עט |
| ירושלמי: | נזיר ו א |
| רמב"ם: | מאכלות אסורות |
| שולחן ערוך: | יורה דעה צח ב |
בהלכות תערובות של איסור והיתר, נקבע להלכה שכאשר מעורבים איסור תורה והיתר, וטעם האיסור מורגש בהיתר, התערובת אסורה באיסור תורה.
בסוגיא מבוררות הדעות בנוגע למקרה שבו מבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור כמו עיקר האיסור באיסור תורה או מדברי חכמים.
טעם בלי ממשות האיסור
ישנן מספר אפשרויות למקרים בהם מבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור.