הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - דאורייתא או דרבנן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בהלכות תערובות של איסור והיתר, נקבע להלכה שכאשר מעורבים איסור תורה והיתר, וטעם האיסור מורגש בהיתר, התערובת אסורה באיסור תורה. | בהלכות תערובות של איסור והיתר, נקבע להלכה שכאשר מעורבים איסור תורה והיתר, וטעם האיסור מורגש בהיתר, התערובת אסורה באיסור תורה. | ||
<BR/>בסוגיא מבוררות הדעות בנוגע למקרה שבו מבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור כמו עיקר האיסור באיסור תורה או מדברי חכמים. | <BR/>בסוגיא מבוררות הדעות בנוגע למקרה שבו מבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור כמו עיקר האיסור באיסור תורה או מדברי חכמים. | ||
==מהיכן נלמד האיסור== | |||
===שיטת חכמים=== | |||
===שיטת רבי עקיבא=== | |||
==טעם בלי ממשות האיסור== | ==טעם בלי ממשות האיסור== | ||
גרסה מ־15:54, 17 במרץ 2016
| משנה: | חולין ח ג |
| בבלי: | עבודה זרה סז, חולין קח, פסחים מד, זבחים עט |
| ירושלמי: | נזיר ו א |
| רמב"ם: | מאכלות אסורות |
| שולחן ערוך: | יורה דעה צח ב |
בהלכות תערובות של איסור והיתר, נקבע להלכה שכאשר מעורבים איסור תורה והיתר, וטעם האיסור מורגש בהיתר, התערובת אסורה באיסור תורה.
בסוגיא מבוררות הדעות בנוגע למקרה שבו מבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור כמו עיקר האיסור באיסור תורה או מדברי חכמים.
מהיכן נלמד האיסור
שיטת חכמים
שיטת רבי עקיבא
טעם בלי ממשות האיסור
ישנן מספר אפשרויות למקרים בהם מבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור.