112
עריכות
(10 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|חולין ח ג<BR/>חלה ג ד<BR/>מעילה ד ד|עבודה זרה סז<BR/>חולין צח, קח<BR/>פסחים מד<BR/>זבחים עח-עט|נזיר ו א|מאכלות אסורות טו|יורה דעה צח ב}} | |||
{{מקורות|חולין ח ג<BR/>חלה ג ד<BR/>מעילה ד ד|עבודה זרה סז<BR/>חולין צח, קח<BR/>פסחים מד<BR/>זבחים עח-עט|נזיר ו א|מאכלות אסורות|יורה דעה צח ב}} | |||
כאשר מעורבים איסור תורה והיתר, ומבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור מהתורה כמו עיקר האיסור או מדברי חכמים. | כאשר מעורבים איסור תורה והיתר, ומבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור מהתורה כמו עיקר האיסור או מדברי חכמים. | ||
שורה 9: | שורה 7: | ||
===איסור יין לנזיר=== | ===איסור יין לנזיר=== | ||
'''במסכת פסחים''' (מד ב) '''מהפסוק''' "וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה" (במדבר ו ג) למדו '''חכמים''' שמים שהושרו בהם ענבים עד שהמים קיבלו טעם אסורים לנזיר. | '''במסכת פסחים''' ([https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=44b&format=pdf מד ב]) '''מהפסוק''' "וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה" (במדבר ו ג) למדו '''חכמים''' שמים שהושרו בהם ענבים עד שהמים קיבלו טעם אסורים לנזיר. | ||
<BR/>מכיוון שאיסור זה זמני, אין בו איסור הנאה ואין אפשרות להתיר אותו, אפשר ללמוד קל וחומר לשאר איסורים. | <BR/>מכיוון שאיסור זה זמני, אין בו איסור הנאה ואין אפשרות להתיר אותו, אפשר ללמוד קל וחומר לשאר איסורים. | ||
שורה 38: | שורה 36: | ||
===גוש בנוזל=== | ===גוש בנוזל=== | ||
האיסור הוצא מהתערובת | האיסור הוצא מהתערובת או שהתבשיל התקרר | ||
===נוזלים ובלילה=== | ===נוזלים ובלילה=== | ||
האיסור אינו ניכר ואין כזית בכדי אכילת פרס | האיסור אינו ניכר ואין כזית בכדי אכילת פרס | ||
==טעם כעיקר | ==טעם כעיקר בבשר בחלב== | ||
לגבי העברת טעמים בעזרת עירוי מכלי ראשון וכלי שני לא נדון בסיכום זה, | לגבי העברת טעמים בעזרת עירוי מכלי ראשון וכלי שני לא נדון בסיכום זה, | ||
<BR/>מכיוון שהפסיקה תהיה לפי התשובה לשאלה האם הם יוצרים בישול או רק העברת טעמים. | <BR/>מכיוון שהפסיקה תהיה לפי התשובה לשאלה האם הם יוצרים בישול או רק העברת טעמים. | ||
שורה 53: | שורה 51: | ||
'''רמ"א''' (תורת חטאת פה יג) כתב על פי האיסור והיתר (הארוך, לז ה ט) שבגלל שטעם כעיקר דאורייתא יש להחמיר, למרות שאיסור עוף בחלב מדברי חכמים. | '''רמ"א''' (תורת חטאת פה יג) כתב על פי האיסור והיתר (הארוך, לז ה ט) שבגלל שטעם כעיקר דאורייתא יש להחמיר, למרות שאיסור עוף בחלב מדברי חכמים. | ||
'''ט"ז''' (צח ה) הסביר שבאיסור בשר בחלב חכמים עשו חיזוק | '''ט"ז''' (צח ה) הסביר שבאיסור בשר בחלב חכמים עשו חיזוק לדבריהם, ולכן באיסור עוף בחלב חכמים החמירו כשיש ספק מחשש שמא יטעה בבשר בחלב. | ||
<BR/>'''פמ"ג''' (משב"ז צח ה, ד"ה הט"ז החזיק) ו'''כה"ח''' ( | <BR/>'''פמ"ג''' (משב"ז צח ה, ד"ה הט"ז החזיק) ו'''כה"ח''' (צח לו) הסכימו והחמירו מלבד מקרה של הפסד מרובה. | ||
'''ש"ך''' (צח ז) חלק על הבנת הרמ"א את האו"ה. הוא הסביר שלדעת האו"ה איסור עוף בחלב מדאורייתא, ולכן החמיר. | '''ש"ך''' (צח ז) חלק על הבנת הרמ"א את האו"ה. הוא הסביר שלדעת האו"ה איסור עוף בחלב מדאורייתא, ולכן החמיר. | ||
<BR/>אבל לפי הסוברים שאיסור עוף בחלב מדרבנן, אפשר להקל כשיש ספק. | <BR/>אבל לפי הסוברים שאיסור עוף בחלב מדרבנן, אפשר להקל כשיש ספק. | ||
<BR/>כך פסקו '''אמונת שמואל''' (כח), '''פר"ח''' (צח ט) | <BR/>כך פסקו '''אמונת שמואל''' (כח), '''פר"ח''' (צח ט), '''חכ"א''' (נא יד) '''כרתי''' (צח ט) ו'''מנחת יעקב''' (פה מו). | ||
'''ערוך השלחן''' (צח לח) ו'''בדי השלחן''' (צח ב כד) כתבו שהמקיל לא הפסיד והמחמיר תבוא עליו הברכה. | |||
[[קטגוריה:תערובות]] | [[קטגוריה:תערובות]] |
עריכות