הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - דאורייתא או דרבנן"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(10 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות|חולין ח ג<BR/>חלה ג ד<BR/>מעילה ד ד|עבודה זרה סז<BR/>חולין צח, קח<BR/>פסחים מד<BR/>זבחים עח-עט|נזיר ו א|מאכלות אסורות טו|יורה דעה צח ב}}
 
{{מקורות|חולין ח ג<BR/>חלה ג ד<BR/>מעילה ד ד|עבודה זרה סז<BR/>חולין צח, קח<BR/>פסחים מד<BR/>זבחים עח-עט|נזיר ו א|מאכלות אסורות|יורה דעה צח ב}}


כאשר מעורבים איסור תורה והיתר, ומבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור מהתורה כמו עיקר האיסור או מדברי חכמים.
כאשר מעורבים איסור תורה והיתר, ומבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור מהתורה כמו עיקר האיסור או מדברי חכמים.
שורה 9: שורה 7:


===איסור יין לנזיר===
===איסור יין לנזיר===
'''במסכת פסחים''' (מד ב) '''מהפסוק''' "וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה" (במדבר ו ג) למדו '''חכמים''' שמים שהושרו בהם ענבים עד שהמים קיבלו טעם אסורים לנזיר.
'''במסכת פסחים''' ([https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=44b&format=pdf מד ב]) '''מהפסוק''' "וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה" (במדבר ו ג) למדו '''חכמים''' שמים שהושרו בהם ענבים עד שהמים קיבלו טעם אסורים לנזיר.
<BR/>מכיוון שאיסור זה זמני, אין בו איסור הנאה ואין אפשרות להתיר אותו, אפשר ללמוד קל וחומר לשאר איסורים.
<BR/>מכיוון שאיסור זה זמני, אין בו איסור הנאה ואין אפשרות להתיר אותו, אפשר ללמוד קל וחומר לשאר איסורים.


שורה 38: שורה 36:


===גוש בנוזל===
===גוש בנוזל===
האיסור הוצא מהתערובת
האיסור הוצא מהתערובת או שהתבשיל התקרר


===נוזלים ובלילה===
===נוזלים ובלילה===
האיסור אינו ניכר ואין כזית בכדי אכילת פרס
האיסור אינו ניכר ואין כזית בכדי אכילת פרס
==טעם כעיקר בבבשר בחלב==
==טעם כעיקר בבשר בחלב==
לגבי העברת טעמים בעזרת עירוי מכלי ראשון וכלי שני לא נדון בסיכום זה,
לגבי העברת טעמים בעזרת עירוי מכלי ראשון וכלי שני לא נדון בסיכום זה,
<BR/>מכיוון שהפסיקה תהיה לפי התשובה לשאלה האם הם יוצרים בישול או רק העברת טעמים.
<BR/>מכיוון שהפסיקה תהיה לפי התשובה לשאלה האם הם יוצרים בישול או רק העברת טעמים.
שורה 53: שורה 51:
'''רמ"א''' (תורת חטאת פה יג) כתב על פי האיסור והיתר (הארוך, לז ה ט) שבגלל שטעם כעיקר דאורייתא יש להחמיר, למרות שאיסור עוף בחלב מדברי חכמים.
'''רמ"א''' (תורת חטאת פה יג) כתב על פי האיסור והיתר (הארוך, לז ה ט) שבגלל שטעם כעיקר דאורייתא יש להחמיר, למרות שאיסור עוף בחלב מדברי חכמים.


'''ט"ז''' (צח ה) הסביר שבאיסור בשר בחלב חכמים עשו חיזוק לדברים, ולכן באיסור עוף בחלב חכמים החמירו כשיש ספק מחשש שמא יטעה בבשר בחלב.
'''ט"ז''' (צח ה) הסביר שבאיסור בשר בחלב חכמים עשו חיזוק לדבריהם, ולכן באיסור עוף בחלב חכמים החמירו כשיש ספק מחשש שמא יטעה בבשר בחלב.
<BR/>'''פמ"ג''' (משב"ז צח ה, ד"ה הט"ז החזיק) ו'''כה"ח''' (דרוש מקור) הסכימו והחמירו מלבד מקרה של הפסד מרובה.
<BR/>'''פמ"ג''' (משב"ז צח ה, ד"ה הט"ז החזיק) ו'''כה"ח''' (צח לו) הסכימו והחמירו מלבד מקרה של הפסד מרובה.


'''ש"ך''' (צח ז) חלק על הבנת הרמ"א את האו"ה. הוא הסביר שלדעת האו"ה איסור עוף בחלב מדאורייתא, ולכן החמיר.
'''ש"ך''' (צח ז) חלק על הבנת הרמ"א את האו"ה. הוא הסביר שלדעת האו"ה איסור עוף בחלב מדאורייתא, ולכן החמיר.
<BR/>אבל לפי הסוברים שאיסור עוף בחלב מדרבנן, אפשר להקל כשיש ספק.
<BR/>אבל לפי הסוברים שאיסור עוף בחלב מדרבנן, אפשר להקל כשיש ספק.
<BR/>כך פסקו '''אמונת שמואל''' (כח), '''פר"ח''' (צח ט) ו'''חכ"א''' (נא יד).  
<BR/>כך פסקו '''אמונת שמואל''' (כח), '''פר"ח''' (צח ט), '''חכ"א''' (נא יד) '''כרתי''' (צח ט) ו'''מנחת יעקב''' (פה מו).
 
'''ערוך השלחן''' (צח לח) ו'''בדי השלחן''' (צח ב כד) כתבו שהמקיל לא הפסיד והמחמיר תבוא עליו הברכה.
[[קטגוריה:תערובות]]
[[קטגוריה:תערובות]]
112

עריכות

תפריט ניווט