112
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - דאורייתא או דרבנן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←איסור יין לנזיר
| (21 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|חולין ח ג<BR/>חלה ג ד<BR/>מעילה ד ד|עבודה זרה סז<BR/>חולין צח, קח<BR/>פסחים מד<BR/>זבחים עח-עט|נזיר ו א|מאכלות אסורות טו|יורה דעה צח ב}} | |||
{{מקורות|חולין ח ג<BR/>חלה ג ד<BR/>מעילה ד ד|עבודה זרה סז<BR/>חולין צח, קח<BR/>פסחים מד<BR/>זבחים עח-עט|נזיר ו א|מאכלות אסורות|יורה דעה צח ב}} | |||
כאשר מעורבים איסור תורה והיתר, ומבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור מהתורה כמו עיקר האיסור או מדברי חכמים. | כאשר מעורבים איסור תורה והיתר, ומבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור מהתורה כמו עיקר האיסור או מדברי חכמים. | ||
| שורה 9: | שורה 7: | ||
===איסור יין לנזיר=== | ===איסור יין לנזיר=== | ||
'''במסכת פסחים''' (מד ב) '''מהפסוק''' "וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה" (במדבר ו ג) למדו '''חכמים''' שמים שהושרו בהם ענבים עד שהמים קיבלו טעם אסורים לנזיר. | '''במסכת פסחים''' ([https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=44b&format=pdf מד ב]) '''מהפסוק''' "וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה" (במדבר ו ג) למדו '''חכמים''' שמים שהושרו בהם ענבים עד שהמים קיבלו טעם אסורים לנזיר. | ||
<BR/>מכיוון שאיסור זה זמני, אין בו איסור הנאה ואין אפשרות להתיר אותו, אפשר ללמוד קל וחומר לשאר איסורים. | <BR/>מכיוון שאיסור זה זמני, אין בו איסור הנאה ואין אפשרות להתיר אותו, אפשר ללמוד קל וחומר לשאר איסורים. | ||
| שורה 38: | שורה 36: | ||
===גוש בנוזל=== | ===גוש בנוזל=== | ||
האיסור הוצא מהתערובת | האיסור הוצא מהתערובת או שהתבשיל התקרר | ||
===נוזלים ובלילה=== | ===נוזלים ובלילה=== | ||
האיסור אינו ניכר ואין כזית בכדי אכילת פרס | האיסור אינו ניכר ואין כזית בכדי אכילת פרס | ||
==טעם כעיקר | ==טעם כעיקר בבשר בחלב== | ||
לגבי העברת טעמים בעזרת עירוי מכלי ראשון וכלי שני לא נדון בסיכום זה, | |||
<BR/>מכיוון שהפסיקה תהיה לפי התשובה לשאלה האם הם יוצרים בישול או רק העברת טעמים. | |||
===בשר בחלב=== | ===בשר בחלב=== | ||
'''מהתלמוד הבבלי''' בחולין (קח א) ופסחים (מד ב) ניתן להסיק שלכל הדעות העברת טעם בדרך בישול בבשר בחלב אסורה מהתורה, ובדרכים אחרות מדברי חכמים. | |||
'''מהתלמוד הבבלי''' בחולין (קח א) ופסחים (מד ב) ניתן להסיק שלכל הדעות העברת טעם בדרך בישול בבשר בחלב אסורה מהתורה. | |||
<BR/>(מהתלמוד הבבלי (חולין צח) לא נכון להסיק שלדעת רבא בבשר בחלב בדרך בישול טעם כעיקר דרבנן, כי הוא מביע את דעתו ההפוכה באותה מסכת (קח א)) | <BR/>(מהתלמוד הבבלי (חולין צח) לא נכון להסיק שלדעת רבא בבשר בחלב בדרך בישול טעם כעיקר דרבנן, כי הוא מביע את דעתו ההפוכה באותה מסכת (קח א)) | ||
<BR/>כך כתבו '''תוס'''' (ד"ה דחדוש הוא, חולין קח א), ''' | <BR/>כך כתבו '''תוס'''' (ד"ה דחדוש הוא, חולין קח א), ה'''מאירי''' (בית הבחירה, פסחים מד ב), רא"ה | ||
פמ"ג ( | |||
===עוף בחלב=== | ===עוף בחלב=== | ||
'''רמ"א''' (תורת חטאת פה יג) כתב על פי האיסור והיתר (הארוך, לז ה ט) שבגלל שטעם כעיקר דאורייתא יש להחמיר, למרות שאיסור עוף בחלב מדברי חכמים. | |||
'''ט"ז''' (צח ה) הסביר שבאיסור בשר בחלב חכמים עשו חיזוק לדבריהם, ולכן באיסור עוף בחלב חכמים החמירו כשיש ספק מחשש שמא יטעה בבשר בחלב. | |||
<BR/>'''פמ"ג''' (משב"ז צח ה, ד"ה הט"ז החזיק) ו'''כה"ח''' (צח לו) הסכימו והחמירו מלבד מקרה של הפסד מרובה. | |||
'''ש"ך''' (צח ז) חלק על הבנת הרמ"א את האו"ה. הוא הסביר שלדעת האו"ה איסור עוף בחלב מדאורייתא, ולכן החמיר. | |||
<BR/>אבל לפי הסוברים שאיסור עוף בחלב מדרבנן, אפשר להקל כשיש ספק. | |||
<BR/>כך פסקו '''אמונת שמואל''' (כח), '''פר"ח''' (צח ט), '''חכ"א''' (נא יד) '''כרתי''' (צח ט) ו'''מנחת יעקב''' (פה מו). | |||
'''ערוך השלחן''' (צח לח) ו'''בדי השלחן''' (צח ב כד) כתבו שהמקיל לא הפסיד והמחמיר תבוא עליו הברכה. | |||
[[קטגוריה:תערובות]] | [[קטגוריה:תערובות]] | ||