9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"
אין תקציר עריכה
| שורה 86: | שורה 86: | ||
'''רבנו מנוח''' (יא) מסביר את דעת הרמב"ם כפשוטה, שהאמירה שבפיו היתה 'בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן' ואעפ"כ יצא ידי חובה , כיון שבשעה שאמר שם ומלכות היתה דעתו על שכר. ומסביר רבנו מנוח שסובר הרמב"ם שהזכרת שם ומלכות היא העיקר, וכיון שבהזכרתם לא טעה יצא ואין מחזירין אותו. כן מסביר גם ה'''מגדל עוז''' ומביא ראיה לזה מדברי הגמרא שכל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה, מכלל שעיקר הברכה הוא השם והמלכות. | '''רבנו מנוח''' (יא) מסביר את דעת הרמב"ם כפשוטה, שהאמירה שבפיו היתה 'בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן' ואעפ"כ יצא ידי חובה , כיון שבשעה שאמר שם ומלכות היתה דעתו על שכר. ומסביר רבנו מנוח שסובר הרמב"ם שהזכרת שם ומלכות היא העיקר, וכיון שבהזכרתם לא טעה יצא ואין מחזירין אותו. כן מסביר גם ה'''מגדל עוז''' ומביא ראיה לזה מדברי הגמרא שכל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה, מכלל שעיקר הברכה הוא השם והמלכות. | ||
ה'''מאירי''' (ד"ה ולגדולי הדורות שלפנינו) הביא שיש נוסחה בגמרא שהספק עצמו בגמרא הוא על המקרה שעליו דיבר הרמב"ם, שהחזיק כוס שכר והתחיל שם ומלכות על דעת 'שהכל' אך טעה וסיים 'בורא פרי הגפן'. ושאלת הגמרא היא אם אזלינן בתר עיקר הברכה לקולא, או אחר חתימתה ולא יצא, ומנסה לתרץ מהברייתא דברכות קריאת שמע, שרואים בה שאחר חתימה הולכים אף שבעיקר הברכה הזכיר יוצר אור כדין. ומתרצים שאני התם שגם בחתימה יש הזכרת ה' וכו'. | |||
==== פירוש רבנו יונה ==== | ==== פירוש רבנו יונה ==== | ||
דעת '''רבנו יונה''' שהרמב"ם מסביר את הסוגיה כמו הרי"ף וכפי שכתב הרא"ש בדעתו שאיירי שאמר 'בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו' ובזה נסתפקה הגמרא אם אחר פתיחה אזלינן ואמר בורא פרי הגפן או בתר חתימה אזלינן ויצא. וסובר הרמב"ם שפסקינן לקולא. | דעת '''רבנו יונה''' שהרמב"ם מסביר את הסוגיה כמו הרי"ף וכפי שכתב הרא"ש בדעתו שאיירי שאמר 'בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו' ובזה נסתפקה הגמרא אם אחר פתיחה אזלינן ואמר בורא פרי הגפן או בתר חתימה אזלינן ויצא. וסובר הרמב"ם שפסקינן לקולא. | ||
| שורה 107: | שורה 108: | ||
אבל דעת הרבה פוסקים שיש לפסוק בעיבעיא לקולא. כן דעת ה'''רי"ף''', ה'''ריטב"א''', ה'''מאירי''' (וכן כתב בדעת רש"י), | אבל דעת הרבה פוסקים שיש לפסוק בעיבעיא לקולא. כן דעת ה'''רי"ף''', ה'''ריטב"א''', ה'''מאירי''' (וכן כתב בדעת רש"י), | ||
ה'''מאירי''' (ד"ה יש מי שאומר) כתב שדברי הרמב"ם שפסק לקולא הוא דווקא בברכות דרבנן, אבל בדאורייתא כגון ז' המינים אזלינן לחומרא וצריך לברך שוב. | |||
==אכל נהמא ותמרי== | ==אכל נהמא ותמרי== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||