הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"

נוספו 412 בתים ,  11:21, 3 במרץ 2020
אין תקציר עריכה
שורה 32: שורה 32:


===סיים כל הברכה ותיקן תוך כדי דיבור===
===סיים כל הברכה ותיקן תוך כדי דיבור===
רש"י לא גילה דעתו מה הדין כאשר סיים לגמרי את הברכה שלא כדין, ומיד תיקן את עצמו (כפי שמסבירים הרי"ף והגאונים את האיבעיא בגמרא, כמובא להלן). ונחלקו הפוסקים בדעתו.
רש"י לא גילה דעתו מה הדין כאשר סיים לגמרי את הברכה שלא כדין, ומיד תיקן את עצמו (כפי שמסביר הרא"ש את האיבעיא בגמרא, כמובא להלן). ונחלקו הפוסקים בדעתו.


ה'''רשב"א''' בתשובה (א לה) כתב שלפי שיטת רש"י הנ"ל, אם אמר 'בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו' לא יצא, לפי שכבר סיים בורא פרי הגפן שאינו פוטר שכר, ולא אמר רש"י שיצא ידי חובה אלא באומר שם ומלכות '''על דעת''' להזכיר גפן, אך תיקן ואמר 'שהכל נהיה בדברו'.
ה'''רשב"א''' בתשובה (א לה) כתב שלפי שיטת רש"י הנ"ל, אם אמר 'בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו' לא יצא, לפי שכבר סיים בורא פרי הגפן שאינו פוטר שכר, ולא אמר רש"י שיצא ידי חובה אלא באומר שם ומלכות '''על דעת''' להזכיר גפן, אך תיקן ואמר 'שהכל נהיה בדברו'. גם ה'''אור זרוע''' (א קריאת שמע כו) כתב שמדברי רש"י נראה שדווקא אם לא סיים בורא פרי הגפן יצא, אבל אם סיים בורא פרי הגפן ואחר כך תיקן 'שהכל נהיה בדברו' לא יצא, אלא צריך לומר שם ומלכות פעם שניה. וכן כתב ה'''מאירי''' (ד"ה זהו דרך ביאור) בדעתו, ומסביר שכשחתם שלא כהוגן החתימה מפסדת את הברכה.
<BR />גם ה'''אור זרוע''' (א קריאת שמע כו) כתב שמדברי רש"י נראה שדווקא אם לא סיים בורא פרי הגפן יצא, אבל אם סיים בורא פרי הגפן ואחר כך תיקן 'שהכל נהיה בדברו' לא יצא, אלא צריך לומר שם ומלכות פעם שניה.


==שיטת הרי"ף והגאונים==
==שיטת הרי"ף והגאונים==
שורה 50: שורה 49:
ה'''רמב"ן''' במלחמות (ו ב בדפי הרי"ף) הביא שיטת ה'''גאונים''', שדומה היא אמנם לשיטת הרי"ף בכך שמסבירים הם שמדובר שבירך את הברכה במלואה ומיד תיקן את עצמו וסיים בברכה השניה, אלא שיש שינוי בגירסה באיזה מקרה בדיוק נסתפקה הגמרא וכדלהלן.  
ה'''רמב"ן''' במלחמות (ו ב בדפי הרי"ף) הביא שיטת ה'''גאונים''', שדומה היא אמנם לשיטת הרי"ף בכך שמסבירים הם שמדובר שבירך את הברכה במלואה ומיד תיקן את עצמו וסיים בברכה השניה, אלא שיש שינוי בגירסה באיזה מקרה בדיוק נסתפקה הגמרא וכדלהלן.  
<BR />הרמב"ן כותב שגם ר' חננאל ורב האי גאון מפרשים כן את הגמרא (ולדעתו זוהי גם שיטת הרי"ף ודלא כפי שנתבאר לעיל על פי הרא"ש<ref>גם מדברי ה'''מאירי''' (ד"ה ויש לגדולי הפוסקים) נראה שהבין בדעת הרי"ף כפי שהבין הרמב"ן, שהרי כתב שיטה זו בשם גדולי הפוסקים והמחברים.</ref>), שבמקרה שאחז כוס יין בידו וסבר שהוא שכר ובירך 'שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' יצא, שממאי נפשך יוצא ידי חובה, ועל זה אמרה הגמרא 'פשיטא'. במקרה שאחז כוס שכר ובירך 'בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו' (המקרה שבו נסתפק הרי"ף לפי דעת הרא"ש) יצא מפני שחזר בו מיד תוך כדי דיבור וסיים כראוי. ואילו במקרה שאחז כוס שכר ופתח ואמר 'שהכל נהיה בדברו' כדין, אך מיד הוסיף בטעות 'בורא פרי הגפן', בזה נסתפקה הגמרא האם בתר עיקר ברכה אזלינן ובירך כראוי, או כיון שחזר וסיים שלא כראוי, הרי שחתימתו טעות ובתר חתימה אזלינן ולא יצא ידי חובה.
<BR />הרמב"ן כותב שגם ר' חננאל ורב האי גאון מפרשים כן את הגמרא (ולדעתו זוהי גם שיטת הרי"ף ודלא כפי שנתבאר לעיל על פי הרא"ש<ref>גם מדברי ה'''מאירי''' (ד"ה ויש לגדולי הפוסקים) נראה שהבין בדעת הרי"ף כפי שהבין הרמב"ן, שהרי כתב שיטה זו בשם גדולי הפוסקים והמחברים.</ref>), שבמקרה שאחז כוס יין בידו וסבר שהוא שכר ובירך 'שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' יצא, שממאי נפשך יוצא ידי חובה, ועל זה אמרה הגמרא 'פשיטא'. במקרה שאחז כוס שכר ובירך 'בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו' (המקרה שבו נסתפק הרי"ף לפי דעת הרא"ש) יצא מפני שחזר בו מיד תוך כדי דיבור וסיים כראוי. ואילו במקרה שאחז כוס שכר ופתח ואמר 'שהכל נהיה בדברו' כדין, אך מיד הוסיף בטעות 'בורא פרי הגפן', בזה נסתפקה הגמרא האם בתר עיקר ברכה אזלינן ובירך כראוי, או כיון שחזר וסיים שלא כראוי, הרי שחתימתו טעות ובתר חתימה אזלינן ולא יצא ידי חובה.
<BR/>שיטה זו בשם הגאונים הובאה בעוד ראשונים, ומלבד הרמב"ן הסכים לה גם ה'''ריטב"א'''.


כפירוש הרמב"ן ברי"ף נראה שמפרש גם ה'''מאירי''' (ד"ה ויש לגדולי הפוסקים).
ה'''שיטה מקובצת''' מבאר שהספק לפי הגאונים הוא האם אומרים שפתיחת הברכה היא כמו חתימתה, כלומר שכיון שתיקן ואמר בורא פרי הגפן שלא כדין, אפשר שגם '''פתיחת הברכה''' שאמר בא"י אמ"ה היתה על דעת לומר בורא פרי הגפן, ולכן לא יצא ידי חובה או לא.
 
ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הביא גם הוא שיטה זו<ref>אך נראה מדבריו שהבין שאין זו שיטת הרי"ף, אלא שיטת הגאונים בלבד, ואילו את הרי"ף מפרש הוא כדעת הרא"ש (לפי הרשב"א לגאונים פשיטא שיצא במקרה שהסתפק הרא"ש וכמו שכתב גם הרמב"ן)</ref>, והוא מבאר שבמקרה שהחזיק כוס שכר ואמר 'בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' הספק הוא האם מה שתיקן את עצמו שלא כדין גורע מהברכה שבירך כדין.
<BR />הרשב"א עצמו דוחה את פירוש הגאונים (ומצדד כפירוש רש"י), לפי שסבור הוא שרחוק הוא הדבר לומר שבמקרה שסיים באופן לא תקין ומיד תיקן את עצמו שיועיל לו, ואילו אם סיים את הברכה כתיקנה, ומיד הוסיף סיומת לא נכונה, שלא יצא ידי חובה, והרי מה בכך שהוסיף אחר כך 'שהכל נהיה בדברו', אין זה אלא תוספת על מה שבירך כבר, ומה אכפת לנו אם אחרי שבירך כדין הוסיף עוד כמה דברים?
<BR />גם ה'''מאירי''' (ד"ה והריני) השיג על שיטה זו כפי דברי הרשב"א וכתב שאין לחשוש במקרה כזה להפסק בין הברכה לאכילה, שהרי זה מעין המעשה ומעין הברכה, כגון שאמר [[טול בריך וגביל לתורי שאינו מפסיק]], כך גם כאן הוא מעין שבחו של הקב"ה שמברכים לו, וגם תמוה הדבר שלגמרא פשוט יותר המקרה שהפסיק באמצע בטעות ואמר 'בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו' שיצא כיון שהחתימה האחרונה היתה כדין, ואילו במקרה שאמר כדין 'שהכל נהיה בדברו' ורק הוסיף בטעות 'בורא פרי הגפן' מסתפקת הגמרא ונשארת בשאלה.


==== פירוש הסוגיה לשיטת הגאונים ====
==== פירוש הסוגיה לשיטת הגאונים ====
שורה 59: שורה 63:
<BR />ממשיכה הגמרא ואומרת שלפי ר' יוחנן מוכרחים אנו לפרש את הברייתא באופן שפושט את האיבעיא בגמרא, שהרי לדעת ר' יוחנן כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה, ואם כן אי אפשר לפרש 'שהכל הולך אחר החיתום' כפשוטו שהרי אין בחתימה מלכות, וצריך היה ללכת אחר פתיחה דווקא. אלא על כרחנו לפרש לפי ר' יוחנן שמדובר שאמר 'בא"ה אמ"ה יוצר אור ומעריב ערבים', וגם בחתימה סיים 'יוצר המאורות ומעריב ערבים', ואם כן הברייתא מדברת בדיוק על מקרה דומה לבעיית הגמרא, ומוכח שלא יצא יצא, כיון שגם בחתימה הוסיף תוספת שלא כדין.
<BR />ממשיכה הגמרא ואומרת שלפי ר' יוחנן מוכרחים אנו לפרש את הברייתא באופן שפושט את האיבעיא בגמרא, שהרי לדעת ר' יוחנן כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה, ואם כן אי אפשר לפרש 'שהכל הולך אחר החיתום' כפשוטו שהרי אין בחתימה מלכות, וצריך היה ללכת אחר פתיחה דווקא. אלא על כרחנו לפרש לפי ר' יוחנן שמדובר שאמר 'בא"ה אמ"ה יוצר אור ומעריב ערבים', וגם בחתימה סיים 'יוצר המאורות ומעריב ערבים', ואם כן הברייתא מדברת בדיוק על מקרה דומה לבעיית הגמרא, ומוכח שלא יצא יצא, כיון שגם בחתימה הוסיף תוספת שלא כדין.
<BR />דוחה הגמרא ואומרת שבאמת יש להסביר את הברייתא כפי שהסברנו בהתחלה, שטעה בפתיחת הברכה ואמר 'יוצר אור' וחתם ב'מעריב ערבים' שבזה לא יצא כי אזלינן בתר חתימה, אבל אם פתח 'מעריב ערבים' וחתם 'יוצר המאורות' יצא אפילו לר' יוחנן שאין כאן מלכות, כיון שבאמת גם פתיחת הברכה היא כדין, מפני שאינו אלא כמזכיר מידת לילה ביום, כלומר ולכן אין זה לעיכובא מה שאמר 'המעריב ערבים' בפתיחת הברכה, כיון שלבסוף חתם כדין.
<BR />דוחה הגמרא ואומרת שבאמת יש להסביר את הברייתא כפי שהסברנו בהתחלה, שטעה בפתיחת הברכה ואמר 'יוצר אור' וחתם ב'מעריב ערבים' שבזה לא יצא כי אזלינן בתר חתימה, אבל אם פתח 'מעריב ערבים' וחתם 'יוצר המאורות' יצא אפילו לר' יוחנן שאין כאן מלכות, כיון שבאמת גם פתיחת הברכה היא כדין, מפני שאינו אלא כמזכיר מידת לילה ביום, כלומר ולכן אין זה לעיכובא מה שאמר 'המעריב ערבים' בפתיחת הברכה, כיון שלבסוף חתם כדין.
<BR/>כהסבר זה של הרמב"ן כתב גם ה'''מאירי''' (ד"ה ומ"מ נשוב לביאור הסוגיה).


ה'''שיטה מקובצת''' (יב א ד"ה גרסת הגאונים) מבאר שהספק לפי הגאונים הוא האם אומרים שפתיחת הברכה היא כמו חתימתה, כלומר שכיון שתיקן ואמר בורא פרי הגפן שלא כדין, אפשר שגם '''פתיחת הברכה''' שאמר בא"י אמ"ה היתה על דעת לומר בורא פרי הגפן, ולכן לא יצא ידי חובה או לא.
שונה הוא הסבר ה'''שיטה מקובצת''' (יב א ד"ה גרסת הגאונים) וה'''ריטב"א''' שמסביר את הראיה מברכות קריאת שמע באופן שונה מהרמב"ן. הם מסבירים שפתח בשחרית ב'יוצר אור' וחתם ב'מעריב ערבים' הכוונה שאמר 'בא"י אמ"ה יוצר אור המעריב ערבים וכו' בא"י המעריב ערבים', כלומר כל הברכה היתה 'מעריב ערבים' ורק הפתיחה היתה גם 'יוצר אור' ולכן לא יצא, כלומר משמע שאזלינן בתר חתימה, ואף שאת פתיחת הברכה אמר כדין, כיון שהמשיך שלא כדין, לא יצא ידי חובה. <BR/>ודוחה הגמרא - שאני התם שבירך, כלומר כשאמר 'שהכל נהיה בדברו' הרי כבר בירך את הברכה כתיקנה, ורק אחר כך הוסיף 'בורא פרי הגפן', שאין לזה כבר שום משמעות. מה שאין כן בברכות קריאת שמע, שלא חתם של שחרית, אלא רק את הפתיחה אמר כתיקנה, אך את כל ההמשך וגם את בחתימה טעה ואמר מעריב ערבים, ולכן לא יצא.
<BR />וממשיך ומסביר את הראיה מברכות קריאת שמע באופן שונה מהרמב"ן, וכן מבאר גם ה'''ריטב"א'''. הם מסבירים שפתח בשחרית ב'יוצר אור' וחתם ב'מעריב ערבים' הכוונה שאמר 'בא"י אמ"ה יוצר אור המעריב ערבים וכו' בא"י המעריב ערבים', כלומר כל הברכה היתה 'מעריב ערבים' ורק הפתיחה היתה גם 'יוצר אור' ולכן לא יצא, כלומר משמע שאזלינן בתר חתימה, ואף שאת פתיחת הברכה אמר כדין, כיון שהמשיך שלא כדין, לא יצא ידי חובה. <BR/>ודוחה הגמרא - שאני התם שבירך, כלומר כשאמר 'שהכל נהיה בדברו' הרי כבר בירך את הברכה כתיקנה, ורק אחר כך הוסיף 'בורא פרי הגפן', שאין לזה כבר שום משמעות. מה שאין כן בברכות קריאת שמע, שלא חתם של שחרית, אלא רק את הפתיחה אמר כתיקנה, אך את כל ההמשך וגם את בחתימה טעה ואמר מעריב ערבים, ולכן לא יצא.
<BR />דוחה הגמרא ואומרת שאם כן לא מובן הסיפא של הברייתא שאם חתם כדין יצא ידי חובה, שהרי לעיל אמרנו שהחתימה אינה קובעת אלא מכיון שלא אמר את כל הברכה כדין לא יצא ידי חובה, ואם כן מדוע בסיפא יצא ידי חובה אם חתם יוצר המאורות, והרי את פתיחת הברכה לא אמר כדין. הניחא לפי רב שכל ברכה שאין בה שם ומלכות נחשבת ברכה, אז החתימה היא כדין, אבל לר' יוחנן אינו מובן מדוע יוצא ידי חובה, שהרי אין בחתימת הברכה שם ומלכות, ואילו בפתיחת הברכה שאמר שם ומלכות טעה.
<BR />דוחה הגמרא ואומרת שאם כן לא מובן הסיפא של הברייתא שאם חתם כדין יצא ידי חובה, שהרי לעיל אמרנו שהחתימה אינה קובעת אלא מכיון שלא אמר את כל הברכה כדין לא יצא ידי חובה, ואם כן מדוע בסיפא יצא ידי חובה אם חתם יוצר המאורות, והרי את פתיחת הברכה לא אמר כדין. הניחא לפי רב שכל ברכה שאין בה שם ומלכות נחשבת ברכה, אז החתימה היא כדין, אבל לר' יוחנן אינו מובן מדוע יוצא ידי חובה, שהרי אין בחתימת הברכה שם ומלכות, ואילו בפתיחת הברכה שאמר שם ומלכות טעה.
<BR />מתרצת הגמרא שהשם ומלכות שהזכיר בתחילת הברכה מתייחסת גם לשני הדברים, גם לטעות שאמר 'מעריב ערבים' וגם ל'יוצר אור' שתיקן מיד, כיון שאפשר להתייחס לזה לא כטעות אלא כמזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום.
<BR />מתרצת הגמרא שהשם ומלכות שהזכיר בתחילת הברכה מתייחסת גם לשני הדברים, גם לטעות שאמר 'מעריב ערבים' וגם ל'יוצר אור' שתיקן מיד, כיון שאפשר להתייחס לזה לא כטעות אלא כמזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום.
ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הביא גם הוא שיטה זו<ref>אך נראה מדבריו שהבין שאין זו שיטת הרי"ף, אלא שיטת הגאונים בלבד, ואילו את הרי"ף מפרש הוא כדעת הרא"ש (לפי הרשב"א לגאונים פשיטא שיצא במקרה שהסתפק הרא"ש וכמו שכתב גם הרמב"ן)</ref>, והוא מבאר שבמקרה שהחזיק כוס שכר ואמר 'בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' הספק הוא האם מה שתיקן את עצמו שלא כדין גורע מהברכה שבירך כדין.
<BR />הרשב"א עצמו דוחה את פירוש הגאונים (ומצדד כפירוש רש"י), לפי שסבור הוא שרחוק הוא הדבר לומר שבמקרה שסיים באופן לא תקין ומיד תיקן את עצמו שיועיל לו, ואילו אם סיים את הברכה כתיקנה, ומיד הוסיף סיומת לא נכונה, שלא יצא ידי חובה, והרי מה בכך שהוסיף אחר כך 'שהכל נהיה בדברו', אין זה אלא תוספת על מה שבירך כבר, ומה אכפת לנו אם אחרי שבירך כדין הוסיף עוד כמה דברים?
<BR />גם ה'''מאירי''' (ד"ה והריני) השיג על שיטה זו כפי דברי הרשב"א וכתב שאין לחשוש במקרה כזה להפסק בין הברכה לאכילה, שהרי זה מעין המעשה ומעין הברכה, כגון שאמר [[טול בריך וגביל לתורי שאינו מפסיק]], כך גם כאן הוא מעין שבחו של הקב"ה שמברכים לו, וגם תמוה הדבר שלגמרא פשוט יותר המקרה שהפסיק באמצע בטעות ואמר 'בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו' שיצא כיון שהחתימה האחרונה היתה כדין, ואילו במקרה שאמר כדין 'שהכל נהיה בדברו' ורק הוסיף בטעות 'בורא פרי הגפן' מסתפקת הגמרא ונשארת בשאלה.


==== כשאמר עיקר הברכה כדין אבל לא חתם כדין ====
==== כשאמר עיקר הברכה כדין אבל לא חתם כדין ====
לשיטת הגאונים כל הספק הוא דווקא היכא שאמר 'בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' כלומר שאמר את כל הברכה כדין. אבל אם אמר 'בא"י אמ"ה' על דעת לומר 'שהכל' אבל סיים בטעות 'הגפן' כתבו הרבה פוסקים שלא מהני. כן כתב ה'''ריטב"א'''. אמנם דעת הרמב"ם שמועיל גם בכה"ג וראה להלן הרחבת שיטתו.
לשיטת הגאונים כל הספק הוא דווקא היכא שאמר 'בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' כלומר שאמר את כל הברכה כדין. אבל אם אמר 'בא"י אמ"ה' על דעת לומר 'שהכל' אבל סיים בטעות 'הגפן' כתבו הרבה פוסקים שלא מהני. כן כתבו ה'''ריטב"א''', ה'''מאירי''' (ד"ה ויש לגדולי הפוסקים). אמנם דעת הרמב"ם שמועיל גם בכה"ג וראה להלן הרחבת שיטתו.


==שיטת הרמב"ם והשגת הראב"ד==
==שיטת הרמב"ם והשגת הראב"ד==
שורה 105: שורה 105:
מובא ב'''תוספות''' (ד"ה לא) בשם '''ר"י''' שכיון שהספק לא נפשט בגמרא, יש ללכת לחומרא וצריך לברך פעם אחרת.
מובא ב'''תוספות''' (ד"ה לא) בשם '''ר"י''' שכיון שהספק לא נפשט בגמרא, יש ללכת לחומרא וצריך לברך פעם אחרת.


אבל דעת הרבה פוסקים שיש לפסוק בעיבעיא לקולא. כן דעת ה'''רי"ף''', ה'''ריטב"א'''
אבל דעת הרבה פוסקים שיש לפסוק בעיבעיא לקולא. כן דעת ה'''רי"ף''', ה'''ריטב"א''', ה'''מאירי''' (וכן כתב בדעת רש"י),


==אכל נהמא ותמרי==
==אכל נהמא ותמרי==