הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול שברי כלים בשבת"

שורה 23: שורה 23:
<BR/>והרב '''אליה רבה''' (יד) העתיק דברי העולת שבת, והכריע בכלי שמלאכתו להיתר ששבריו ראויים למלאכת איסור, שאסור לטלטלם מחמה לצל, ומה שכתב העו"ש שמהגמרא נראה שלא כך, הבין האליה רבה שכוונתו לגמרא בדף קכד: בדברי שמואל שאם 'נשברו בשבת דברי הכל מותרים הואיל ומוכנים על גב אביהן', ולכן דחה את הראיה לפי שרב זוטראי שם מקשה על דברי שמואל שאינם למסקנה. אמנם באמת העולת שבת ציין לגמרא בדף קכה, וצ"ת.
<BR/>והרב '''אליה רבה''' (יד) העתיק דברי העולת שבת, והכריע בכלי שמלאכתו להיתר ששבריו ראויים למלאכת איסור, שאסור לטלטלם מחמה לצל, ומה שכתב העו"ש שמהגמרא נראה שלא כך, הבין האליה רבה שכוונתו לגמרא בדף קכד: בדברי שמואל שאם 'נשברו בשבת דברי הכל מותרים הואיל ומוכנים על גב אביהן', ולכן דחה את הראיה לפי שרב זוטראי שם מקשה על דברי שמואל שאינם למסקנה. אמנם באמת העולת שבת ציין לגמרא בדף קכה, וצ"ת.
<BR/>לעומת זאת ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב יד) כתב שאפילו כלים שמלאכתן לאיסור שנשברו, אם שבריהם ראויים לשום מלאכה מותר לטלטלן, שכיון שמבעוד יום מותרים היו בטלטול לצורך היתר לא הוקצו כלל, ומה שכתוב 'כל הכלים הניטלים' הוא לאפוקי כלים המוקצים מחמת חסרון כיס, אבל שמלאכתן לאיסור מותר. משמע בדבריו שכלים שמלאכתן לאיסור שנשברו, מותר לטלטל את שבריהן אף מחמה לצל, ודלא כעולת שבת והאליה רבה. ובהמשך דבריו (טז) כתב כן להדיא, והביא ראיה מ'''הברייתא''' (שבת קכה א) לגבי שברי תנור, שר' מאיר מתיר ור' יהודה אוסר, ומבואר בגמרא שלר' מאיר אף שאין עושים מעין מלאכתן אלא מלאכה אחרת, כגון לכסות בהם פי החבית מותר. הרי להדיא מבואר שכלי שמלאכתו לאיסור שנשבר ושבריו ראויים להיתר, הרי הם מותרים ככל הכלים הניטלים בחצר.
<BR/>לעומת זאת ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב יד) כתב שאפילו כלים שמלאכתן לאיסור שנשברו, אם שבריהם ראויים לשום מלאכה מותר לטלטלן, שכיון שמבעוד יום מותרים היו בטלטול לצורך היתר לא הוקצו כלל, ומה שכתוב 'כל הכלים הניטלים' הוא לאפוקי כלים המוקצים מחמת חסרון כיס, אבל שמלאכתן לאיסור מותר. משמע בדבריו שכלים שמלאכתן לאיסור שנשברו, מותר לטלטל את שבריהן אף מחמה לצל, ודלא כעולת שבת והאליה רבה. ובהמשך דבריו (טז) כתב כן להדיא, והביא ראיה מ'''הברייתא''' (שבת קכה א) לגבי שברי תנור, שר' מאיר מתיר ור' יהודה אוסר, ומבואר בגמרא שלר' מאיר אף שאין עושים מעין מלאכתן אלא מלאכה אחרת, כגון לכסות בהם פי החבית מותר. הרי להדיא מבואר שכלי שמלאכתו לאיסור שנשבר ושבריו ראויים להיתר, הרי הם מותרים ככל הכלים הניטלים בחצר.
<BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה כל הכלים) העתיק דברי הפרי מגדים (יד) לדינא, אמנם לא פירט, ולא ברור מתוך דבריו אם מתיר לטלטל שברי כלי שמלאכתו לאיסור גם מחמה לצל או רק לצורך גופן או מקומן. אמנם בהמשך דבריו (ד"ה כגון שברי עריבה) מבואר שמצדד כהפרי מגדים שמותר אף מחמה לצל.
<BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה כל הכלים) העתיק דברי הפרי מגדים (יד) לדינא, אמנם לא פירט, וקצת משמע מתוך דבריו שאינו מתיר לטלטל שברי כלי שמלאכתו לאיסור אלא לצורך גופן או מקומן. גם בהמשך דבריו (ד"ה כגון שברי עריבה) משמע שדווקא בשברי עריבה מותר לטלטל אף מחמה לצל, אבל בכלי שמלאכתו לאיסור לא.


====טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן====
====טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן====