הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול כלכלה כשאבן בתוכה"

ה'''רמב"ם''' (שבת כה טז) העתיק להלכה דין זה של טלטול כלכלה ואבן בתוכה, אלא שבתחילה כתב את מסקנת הגמרא שאם נעשית האבן דופן לכלכלה מותר לטלטלה, ולאחר מכן כתב שאם הכלכלה מלאה פירות ויש אבן בתוך הפירות, אם אינו יכול לנער את הפירות כגון שעלולים הם להיטנף, מותר לטלטל את הכלכלה על פירותיה והאבן שבה, שבמקום הפסד לא גזרו.

ב'''מגיד משנה''' כתב לתרץ שגירסה אחרת היתה לפני הרמב"ם, שהוא לא גרס את קושיית הגמרא 'ולנערינהו נעורי', אלא תירוץ רב אשי בסוף הגמרא הוא תירוץ נוסף על מה שתירצה קודם שמדובר בפירות מטונפים ואינו יכול לנערם. לכן שני התירוצים אמת, ואת שניהם פסק הרמב"ם להלכה.

<BR/>אמנם יש להעיר שלפי הסבר זה שגם רב אשי קאי על הקושייה הראשונה, יוצא שגם הסבר זה מסכים לאוקימתא שהכלכלה מלאה פירות, ולכן אין להתיר בשנעשית האבן דופן לכלכלה אלא רק כאשר יש גם פירות. אמנם ברמב"ם משמע לא כן.  

===שיטת הרמב"ם בפירוש המשניות===

דברי הרמב"ם בזה תמוהים לפי שאינם מתאימים לדברי הגמרא, שהרי למסקנת הגמרא שהאבן נעשית דופן לכלכלה אין מדובר בפירות מיטנפים אלא אפילו ביבשים ואפילו אין בה פירות כלל. ואם רצונו להעמיד כתירוץ הראשון בגמרא דאיירי בפירות המיטנפים וכדבריו בהלכות, אין צורך להעמיד באבן הנתונה בדופן.

==השמטת הרי"ף והרא"ש==

<BR/>ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שט ד"ה כלכלה מלאה) כתב שהם גורסים כגירסתנו שתירוץ אחד יש בגמרא שמדובר באבן שנעשית דופן לכלכלה, ולא ראו צורך להעתיק אוקימתא זו, לפי שסמכו על מה שכתבו בסוגיית ה[[אבן שבקרויה]], שגם שם הדין דומה.

אמנם בתירוץ אחר כתב ה'''ריטב"א''' שם שדווקא כאשר האיסור הוא דבר חשוב, כגון מעות, מותר לטלטלם אגב הכר לצורך מקום הכר, שיש בהם חשש אם ינענען. מה שאין כן באבן שאינה חשובה היא אין להתיר בטלטול גמור אלא בנענוע בלבד.

<BR/>לפי תירוץ זה של הריטב"א אין מקור להיתר טלטול הכלכלה עם האבן לצורך מקומה. וכתב הריטב"א על פירוש זה שהוא הנכון לעיקר הדין.

[[קטגוריה:מוקצה]]