טיוטה:הדלקת הנר ביום טוב

לפני העיון במקורות חז"ל, אלו הן האפשרויות לכאורה:

א. כשם שתיקנו חכמים להדליק נר בכל ערב שבת, כך תיקנו להדליק בלילי ימים טובים, דמאי שנא.

ב. שאמנם לא היה צריך להיות חילוק בין שבת ליו"ט, אבל אעפ"כ לא תיקנו לחייב אלא בנר שבת, שאם יתרשל ויאחר לא יוכל להדליק בליל שבת, משום מלאכת מבעיר. משא"כ נר יו"ט לא חייבו, כיון שאפשר להעביר אש ביו"ט וכל אחד ידאג לעצמו כפי הצורך, והלכך לא ראו חכמים צורך לתקן מצוה זו גם ביו"ט.

ג. שהדלקת נר שבת בלבד בכלל המצוה, משום עונג שבת. אבל בלילי יו"ט לא תיקנו הדלקת הנר, כיון שאין בימים טובים חיוב עונג כמו שבתות.

אבל בשו"ע (או"ח תקכ"ט א') כתוב,

מצות יום טוב לחלקו חציו לבית המדרש וחציו לאכילה ושתייה. ואל יצמצם בהוצאת יום טוב, וצריך לכבדו ולענגו כמו בשבת.

וכתב בביאור הגר"א שם,

וצריך כו'. ת"כ מקרא קדש קדשהו ובמה אתה מקדשו במאכל ובמשתה ובכסות נקיה וע"ש פרשת אמור פרשה י"ב וכ"ה בספרי וכ"מ בגמרא שאמרו בפרק ט"ז דשבת מאי דכתיב ולקדוש ה' מכובד זה יה"כ שאין בו כו' כבדהו בכסות נקיה הא בשאר י"ט צריך מאכל ומשתה וכסות נקיה וז"ש כמו בשבת כמ"ש וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד ולא הזכיר יום טוב שמע מינה שבכלל שבת הוא ובשניהם נאמר מקרא קודש.