הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:ביטול עבודה זרה ותקרובת"
מ (עיצוב) |
(←מקור הסוגיא: הרחבה) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
מבואר שדעות האוסרים זה משום שתקרובת עבודה זרה אין לה בטלה כלל כמת, והחולקים סוברים שאין לאבני בית קוליס דין תקרובת היות ואין זה 'כעין פנים'{{ש}} | מבואר שדעות האוסרים זה משום שתקרובת עבודה זרה אין לה בטלה כלל כמת, והחולקים סוברים שאין לאבני בית קוליס דין תקרובת היות ואין זה 'כעין פנים'{{ש}} | ||
אף לדעת המתירים מבואר שהיו צריכים לזה ביטול, ומבואר בגמ' (נא, א) שאף שאי"ז תקרובת מכל מקום זה עבודה זרה ולע"ז יש ביטול. | אף לדעת המתירים מבואר שהיו צריכים לזה ביטול, ומבואר בגמ' (נא, א) שאף שאי"ז תקרובת מכל מקום זה עבודה זרה ולע"ז יש ביטול. | ||
===המקור לדין ביטול בתקרובת ועבודה זרה=== | |||
'''בעבודה זרה:''' ע"ז של ישראל אינה בטלה מהפסוק ([https://he.wikisource.org/wiki/קטגוריה:דברים_טז_כא דברים טז, כא]) "לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה לך" ומשם לומר רבי יהודה אמר רב ([https://he.wikisource.org/wiki/עבודה_זרה_נב_א ע"ז נב, א]) שטעונה גניזה, ע"ז של עכו"ם מועיל ביטול מהפסוק ([https://he.wikisource.org/wiki/קטגוריה:דברים_ז_כה דברים ז, כה]) " פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך" ומשם למד שמואל ([https://he.wikisource.org/wiki/עבודה_זרה_נב_א ע"ז נב, א]) שניתן לקחת את הכסף והזהב מהעבודה זרה. | |||
{{ש}}'''בתקרובת:''' לא מועיל הביטול מהפסוק ([https://he.wikisource.org/wiki/קטגוריה:תהלים_קו_כח תהלים קו, כח]) "ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים" ולומדת הגמרא, מה מת אין לו בטילה לעולם אף תקרובת עבודת כוכבים אינה בטילה לעולם. | |||
===בביאור החילוק בין ביטול עבודה זרה לתקרובת=== | ===בביאור החילוק בין ביטול עבודה זרה לתקרובת=== | ||
'''הפרישה''' (יו"ד קלט) מבאר שעבודה זרה אינה אלא דמיונות מה שאין כן תקרובת הוא מקריב לשם אלוהות, {{ש}}'''הט"ז''' (שם) מפרש שתקרובת מקריבים אפי' דבר מועט ולכן גם אחרי הביטול עדיין יש לו משמעות בתור תקרובת. | |||
==בגדר 'כעין פנים'== | ==בגדר 'כעין פנים'== | ||
===בגמרא=== | ===בגמרא=== | ||
===מחלוקת הראשונים=== | ===מחלוקת הראשונים=== | ||
==דין משמשי עבודה זרה== | ==דין משמשי עבודה זרה== | ||
גרסה מ־21:16, 23 באוקטובר 2021
| משנה: | עבודה זרה פרק ד |
| בבלי: | עבודה זרה נ, א |
| ירושלמי: | עבודה זרה פרק ד הלכה א |
| רמב"ם: | עבודה זרה פרק ח, פרק ט |
| שולחן ערוך: | יורה דעה קלט |
בסוגיה זו נעסוק מתי אפשר לבטל את העבודה זרה ואת התקרובת שלה ושאר משמשיה
מקור הסוגיא
הגמ' בעבודה זרה (נ, א) מביאה מחלוקת בנידון "בי ינאי מלכא חרוב אתו עובדי כוכבים אוקימו ביה מרקוליס אתו עובדי כוכבים אחריני דלא פלחי למרקוליס שקלינהו וחיפו בהן דרכים וסטרטאות איכא רבנן דפרשי ואיכא רבנן דלא פרשי"
במקרה מבואר שעובדי כוכבים עצמם הם ביטלו את העבודה זרה ולא הישראלים שבמקרה כזה מבואר במשנה שלא אפשרי לבטל את העבודה זרה.
בביאור המחלוקת מבארת הגמ' "מאן דפריש סבר לה כי הא דאמר רב גידל א"ר חייא בר יוסף א"ר מנין לתקרובת עבודת כוכבים שאין לה בטילה עולמית שנאמר (תהלים קו, כח) ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת אין לו בטילה לעולם אף תקרובת עבודת כוכבים אין לה בטילה לעולם ומאן דלא פריש אמר בעינא כעין פנים וליכא"
מבואר שדעות האוסרים זה משום שתקרובת עבודה זרה אין לה בטלה כלל כמת, והחולקים סוברים שאין לאבני בית קוליס דין תקרובת היות ואין זה 'כעין פנים'
אף לדעת המתירים מבואר שהיו צריכים לזה ביטול, ומבואר בגמ' (נא, א) שאף שאי"ז תקרובת מכל מקום זה עבודה זרה ולע"ז יש ביטול.
המקור לדין ביטול בתקרובת ועבודה זרה
בעבודה זרה: ע"ז של ישראל אינה בטלה מהפסוק (דברים טז, כא) "לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה לך" ומשם לומר רבי יהודה אמר רב (ע"ז נב, א) שטעונה גניזה, ע"ז של עכו"ם מועיל ביטול מהפסוק (דברים ז, כה) " פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך" ומשם למד שמואל (ע"ז נב, א) שניתן לקחת את הכסף והזהב מהעבודה זרה.
בתקרובת: לא מועיל הביטול מהפסוק (תהלים קו, כח) "ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים" ולומדת הגמרא, מה מת אין לו בטילה לעולם אף תקרובת עבודת כוכבים אינה בטילה לעולם.
בביאור החילוק בין ביטול עבודה זרה לתקרובת
הפרישה (יו"ד קלט) מבאר שעבודה זרה אינה אלא דמיונות מה שאין כן תקרובת הוא מקריב לשם אלוהות,
הט"ז (שם) מפרש שתקרובת מקריבים אפי' דבר מועט ולכן גם אחרי הביטול עדיין יש לו משמעות בתור תקרובת.