הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:אוקמי ואברויי בשביעית"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תחרות כתיבה}} | {{תחרות כתיבה}} | ||
{{מקורות|שביעית ד' ו'|מועד קטן ג' א'|שביעית ב' ג'|שמיטה ויובל א' י'}} | {{מקורות|שביעית ד' ו'|מועד קטן ג' א'|שביעית ב' ג'|שמיטה ויובל א' י'|}} | ||
עבודת הקרקע בשביעית נאסרה, בעקבות ניסוחים ודינים בגמרא ראשונים רבים מציעים שמלאכות שנעשות באופן ששומר על האילן חי "מקיימות" אותו מותרות למרות האיסור הכללי על מלאכות. | |||
עבודת הקרקע בשביעית נאסרה, בעקבות ניסוחים ודינים בגמרא ראשונים רבים מציעים שמלאכות שנעשות באופן ששומר על האילן חי "מקיימות" אותו מותרות למרות האיסור הכללי על מלאכות. | |||
==המקורות התנאיים== | ==המקורות התנאיים== | ||
| שורה 14: | שורה 9: | ||
==המקורות בתלמוד== | ==המקורות בתלמוד== | ||
ב'''תלמוד''' (בבלי, מועד קטן, ג' א') כתירוץ לסתירה בין שני מקורות תנאיים (הספרא והמכילתא דרשב"י [להפנות בצורה מדויקת]) שאחד מהם מתיר קשקוש בשביעית ואחד מהם אוסר, רב עוקבא בר חמא מסביר שיש שני סוגים של קשקוש, קשקוש שמיועד לסתום סדקים והוא מותר בשביעית וקשקוש שמיועד להצמיח את העץ ולהשביח אותו והוא נאסר. | ב'''תלמוד''' (בבלי, מועד קטן, ג' א') כתירוץ לסתירה בין שני מקורות תנאיים (הספרא והמכילתא דרשב"י [להפנות בצורה מדויקת]) שאחד מהם מתיר קשקוש בשביעית ואחד מהם אוסר, רב עוקבא בר חמא מסביר שיש שני סוגים של קשקוש, קשקוש שמיועד לסתום סדקים והוא מותר בשביעית וקשקוש שמיועד להצמיח את העץ ולהשביח אותו והוא נאסר. | ||
ב'''תלמוד''' (בבלי, עבודה זרה, נ' ב') יש הרחבה של התירוץ המקומי של רב עוקבא בר חמא לכלל שאפשר לתרץ אתו קשיים שונים. הגמרא מציעה לחלק בין מלאכות שהן לקיום האילן (בסוגיה - זיהום) ומלאכות שהן להרווחת האילן (בסוגיה - גיזום) וכן להסביר שכמו שמצינו חילוק בין שני סוגי קשקוש, כך אולי יכול להיות חילוק בין שני סוגי זיהום. | |||
התפתחות מקבילה של הכלל אפשר לראות בתלמוד הירושלמי, כך ב'''תלמוד'''(ירושלמי, שביעית, ב' ג') מוזכר בשני ניסוחים שונים הרעיון שפעולה מסוימת (זיהום, חיפוי בקש) תהיה מותרת משום שהיא כהושבת שומר ליד האילן ושמירה על המצב הקים, ובניגוד לכך פעולה אחרת (הצללת האילן, חיפוי בעפר) תהיה אסורה משום שהיא גורמת לגידול של העץ בשביעית. | |||
==דיונים בראשונים== | |||
אפשר לחלק את הראשונים בסוגיה לשתי סיעות מרכזיות: | |||
# היתר קיום האילן הוא היתר משום מניעת הפסד. | |||
# היתר קיום האילן הוא משום שאין שם מלאכה על פעולות שנעשות לקיום האילן. | |||
===אוקמי משום הפסד=== | |||
בסיעה זו אפשר למנות את ה'''מיוחס לרש"י'''<ref>[ טקסט הקישור], מקובל לראות את פירוש רש"י הנדפס על מסכת מועד קטן כפירוש שנכתב על ידי אדם אחר, הסוגיה שלנו היא אחת ההוכחות לכך שאין מדובר בדעת רשי.</ref> (מועד קטן, ג' א') שמסביר שהתירו להשקות שדה בית השלחין משום שהוא זקוק למים ויהיה הפסד גדול אם לא יושקה, אבל לא התירו להשקות שדה בעל שאם לא יושקה לא ייגרם הפסד גדול. | |||
===אוקמי משום הגדרת המלאכה=== | |||
==המקורות הראשיים בסוגיה== | ==המקורות הראשיים בסוגיה== | ||
גרסה מ־00:52, 23 בנובמבר 2021
| משנה: | שביעית ד' ו' |
| בבלי: | מועד קטן ג' א' |
| ירושלמי: | שביעית ב' ג' |
| רמב"ם: | שמיטה ויובל א' י' |
עבודת הקרקע בשביעית נאסרה, בעקבות ניסוחים ודינים בגמרא ראשונים רבים מציעים שמלאכות שנעשות באופן ששומר על האילן חי "מקיימות" אותו מותרות למרות האיסור הכללי על מלאכות.
המקורות התנאיים
במשנה (שביעית ד' ו') ישנו הניסוח הקרוב ביותר לדין אוקמי, יש היתר לקשור אילן שנפשח (לחבוש עץ שנפצע) כך שלא ימות, אבל אין היתר לרפות את הצמח כך שיגדל ומצבו יהיה טוב יותר מאשר קודם הפציעה. רעיון דומה אפשר לראות במשנה (שם ה') - לאחר שקוצצים וחושפים את העץ, אי אפשר לחפות את החלקים המגולים של האילן בעפר (כנראה משום שהוא עוזר לעץ לצמוח בצורה טובה) אבל בכל זאת אפשר לכסות אותם באבנים ובעפר.
המקורות בתלמוד
בתלמוד (בבלי, מועד קטן, ג' א') כתירוץ לסתירה בין שני מקורות תנאיים (הספרא והמכילתא דרשב"י [להפנות בצורה מדויקת]) שאחד מהם מתיר קשקוש בשביעית ואחד מהם אוסר, רב עוקבא בר חמא מסביר שיש שני סוגים של קשקוש, קשקוש שמיועד לסתום סדקים והוא מותר בשביעית וקשקוש שמיועד להצמיח את העץ ולהשביח אותו והוא נאסר. בתלמוד (בבלי, עבודה זרה, נ' ב') יש הרחבה של התירוץ המקומי של רב עוקבא בר חמא לכלל שאפשר לתרץ אתו קשיים שונים. הגמרא מציעה לחלק בין מלאכות שהן לקיום האילן (בסוגיה - זיהום) ומלאכות שהן להרווחת האילן (בסוגיה - גיזום) וכן להסביר שכמו שמצינו חילוק בין שני סוגי קשקוש, כך אולי יכול להיות חילוק בין שני סוגי זיהום. התפתחות מקבילה של הכלל אפשר לראות בתלמוד הירושלמי, כך בתלמוד(ירושלמי, שביעית, ב' ג') מוזכר בשני ניסוחים שונים הרעיון שפעולה מסוימת (זיהום, חיפוי בקש) תהיה מותרת משום שהיא כהושבת שומר ליד האילן ושמירה על המצב הקים, ובניגוד לכך פעולה אחרת (הצללת האילן, חיפוי בעפר) תהיה אסורה משום שהיא גורמת לגידול של העץ בשביעית.
דיונים בראשונים
אפשר לחלק את הראשונים בסוגיה לשתי סיעות מרכזיות:
- היתר קיום האילן הוא היתר משום מניעת הפסד.
- היתר קיום האילן הוא משום שאין שם מלאכה על פעולות שנעשות לקיום האילן.
אוקמי משום הפסד
בסיעה זו אפשר למנות את המיוחס לרש"י[1] (מועד קטן, ג' א') שמסביר שהתירו להשקות שדה בית השלחין משום שהוא זקוק למים ויהיה הפסד גדול אם לא יושקה, אבל לא התירו להשקות שדה בעל שאם לא יושקה לא ייגרם הפסד גדול.
אוקמי משום הגדרת המלאכה
המקורות הראשיים בסוגיה
רמב"ם יד חזקה הלכות שביעית א י בבלי מועד קטן ג א, עבודה זרה נ ב, ירושלמי שביעית ב ג,
כותרת ראשונה
תמצית המשנה והגמרא
כותרת שניה
דיונים בראשונים
כותרת שלישית
וכן הלאה...
ראו גם
- [סוגיה משיקה לסוגיה זו]
- [עוד סוגיה שקרובה לה בתוכן]
שיעורים, מאמרים וכתבי עת
- [ התוכן בקישור], באתר (שם האתר)
הערות שוליים
- ^ [ טקסט הקישור], מקובל לראות את פירוש רש"י הנדפס על מסכת מועד קטן כפירוש שנכתב על ידי אדם אחר, הסוגיה שלנו היא אחת ההוכחות לכך שאין מדובר בדעת רשי.