עריכה אחת
הבדלים בין גרסאות בדף "טבילת עזרא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←פסיקת ההלכה בתלמוד
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
נחלקו בכך תנאים בברייתא {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|כב א}}: | נחלקו בכך תנאים בברייתא {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|כב א}}: | ||
*לדעת ר' עקיבא אסור ללמוד כלל. | |||
*יש הנוקטים שדעת ר' עקיבא היא שאסור אף להאזין לדברי תורה מפי אחרים. | *לדעת ר' עקיבא אסור ללמוד כלל. | ||
*יש הנוקטים שדעת ר' עקיבא היא שאסור אף להאזין לדברי תורה מפי אחרים. | |||
אך יש תנאים המסייגים את האיסור: | אך יש תנאים המסייגים את האיסור: | ||
*לדעת ר' יהודה מותר ללמוד הלכות דרך-ארץ ואף לברך ברכות. | |||
*לדעת ר' יוסי ור' מאיר מותר לשנות משניות כצורתן. | *לדעת ר' יהודה מותר ללמוד הלכות דרך-ארץ ואף לברך ברכות. | ||
*לדעת ר' יונתן בן יוסף מותר גם ללמוד את טעמי המשניות. | *לדעת ר' יוסי ור' מאיר מותר לשנות משניות כצורתן. | ||
*לדעת ר' יונתן בן יוסף מותר גם ללמוד את טעמי המשניות. | |||
*לדעת ר' נתן בן אבישלום מותר ללמוד אפילו תלמוד, וכל האיסור הוא רק אמירת שם ה'. | *לדעת ר' נתן בן אבישלום מותר ללמוד אפילו תלמוד, וכל האיסור הוא רק אמירת שם ה'. | ||
===שיטת ר' יהודה בן בתירא=== | ===שיטת ר' יהודה בן בתירא=== | ||
יוצאת דופן היא שיטתו של ר' יהודה בן | יוצאת דופן היא שיטתו של ר' יהודה בן בתירא, המתיר באופן גורף לבעל קרי ללמוד תורה, מפני ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה". '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (בבא קמא פב: ד"ה אתא)] מסבירים שוודאי לא ייתכן שר' יהודה בן בתירא חולק על תקנת עזרא, ומציעים שלוש אפשרויות כיצד ליישב את דעתו:<BR /> | ||
'''א.''' שסבר שלא תיקן עזרא תקנה זו. כך כתב גם ב'''פסקי רי"ד''' (כב. ד"ה תניא).<BR /> | '''א.''' שסבר שלא תיקן עזרא תקנה זו. כך כתב גם ב'''פסקי רי"ד''' (כב. ד"ה תניא).<BR /> | ||
| שורה 50: | שורה 53: | ||
==פסיקת ההלכה בתלמוד== | ==פסיקת ההלכה בתלמוד== | ||
רב נחמן בר יצחק {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות שם}} {{ויקיטקסט|חולין_קלו_ב|חולין קלו ב}} מעיד שנהגו העולם כדעת ר' יהודה בן בתירא, הסובר שבעל קרי מותר בדברי תורה, ומשמע מכך שהלכה כמותו. כך עולה גם מדברי זעירי בסוגיה, הנוקט כי ביטלו את טבילת עזרא, ותולה התלמוד את דבריו בדעת ר' יהודה בן | רב נחמן בר יצחק {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות שם}} {{ויקיטקסט|חולין_קלו_ב|חולין קלו ב}} מעיד שנהגו העולם כדעת ר' יהודה בן בתירא, הסובר שבעל קרי מותר בדברי תורה, ומשמע מכך שהלכה כמותו. כך עולה גם מדברי זעירי בסוגיה, הנוקט כי ביטלו את טבילת עזרא, ותולה התלמוד את דבריו בדעת ר' יהודה בן בתירא.<BR /> | ||
אך בהמשך הסוגיה רבא מכריע בעניין אפשרות ההיטהרות בתשעה קבין לבריא וחולה (כמובא לעיל) ומכך משמע שלדעתו התקנה עודנה קיימת, ושלא כאמוראים הנ"ל. כך אמנם הבינו '''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14119&st=&pgnum=19 (הל' ברכות ג)] ו'''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%91#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (כב: ד"ה אמר רבא)], וכתבו שלהלכה נוקטים כדעת רב נחמן בר יצחק. אך בחידושי ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91 (כב: ד"ה אמר)] כתב שרבא אמר את הכרעתו כלפי אלו המחמירים על עצמם לנהג כתקנת עזרא אע"פ שבטלה, אך לכל הדעות התקנה אינה נוהגת בימינו מעיקר הדין. | אך בהמשך הסוגיה רבא מכריע בעניין אפשרות ההיטהרות בתשעה קבין לבריא וחולה (כמובא לעיל) ומכך משמע שלדעתו התקנה עודנה קיימת, ושלא כאמוראים הנ"ל. כך אמנם הבינו '''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14119&st=&pgnum=19 (הל' ברכות ג)] ו'''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%91#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (כב: ד"ה אמר רבא)], וכתבו שלהלכה נוקטים כדעת רב נחמן בר יצחק. אך בחידושי ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91 (כב: ד"ה אמר)] כתב שרבא אמר את הכרעתו כלפי אלו המחמירים על עצמם לנהג כתקנת עזרא אע"פ שבטלה, אך לכל הדעות התקנה אינה נוהגת בימינו מעיקר הדין. | ||
| שורה 59: | שורה 62: | ||
ה'''כסף משנה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D#%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93 (שם)] תמה מהו מקור דברי הרמב"ם. האחרונים נתנו לכך מספר הסברים: ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח א)] תירץ שהרמב"ם למד זאת מכך שהתלמוד תלה את דברי זעירי ש"בטלוה לטבילותא" בר' יהודה בן בתירא שאמר שאין ד"ת מקבלין טומאה, והיינו כדי להדגיש שבטלה דווקא התקנה לתורה ולא זו שלתפילה. '''בן אריה''' (על הרמב"ם שם) תירץ ע"פ ה'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%90_%D7%93 (שבת א ד)] שמנה את "הלכות בעל קרי" בין תקנות בית שמאי ובית הלל, והבין הרמב"ם שמדובר בתקנת טבילה לתפילה. ה'''מגן גיבורים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19326&st=&pgnum=57 (פח ב)] כתב שהרמב"ם למד זאת מכך שלמרות שנאמר בתלמוד שהתקנה בטלה, ישנם אמוראים בסוגיה שנראה בדבריהם שמתייחסים אליה כחובה, והרמב"ם יישב זאת בכך שהיו שתי תקנות, ובזמן התלמוד בטלה רק התקנה לד"ת ולא לתפילה. [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=22615&rid=558 '''זיו משנה'''] ו[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=13743&rid=558 '''בן ידיד''' (על הרמב"ם שם)] מתרצים, שהטעם שהובא בתלמוד הבבלי לתקנת עזרא [https://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90#.D7.98.D7.A2.D7.9D_.D7.AA.D7.A7.D7.A0.D7.AA_.D7.A2.D7.96.D7.A8.D7.90 (ראה לעיל)] - רלוונטי רק לד"ת, ולפיכך למד הרמב"ם שהטבילה לתפילה שנזכרה במשנה מקורה בתקנה אחרת. בדומה לזה מעיר ה'''ראש יוסף''' (כב. ד"ה מה), שלשיטת הרמב"ם מיושבת הסתירה לכאורה בין הטעמים המובאים בתלמוד (שהובאו לעיל), שהטעם המתבסס על הפסוק מתייחס לתקנת עזרא, לתורה, והטעם שלא ירבו בתשמיש מתייחס לתקנה המאוחרת, לתפילה. | ה'''כסף משנה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D#%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93 (שם)] תמה מהו מקור דברי הרמב"ם. האחרונים נתנו לכך מספר הסברים: ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח א)] תירץ שהרמב"ם למד זאת מכך שהתלמוד תלה את דברי זעירי ש"בטלוה לטבילותא" בר' יהודה בן בתירא שאמר שאין ד"ת מקבלין טומאה, והיינו כדי להדגיש שבטלה דווקא התקנה לתורה ולא זו שלתפילה. '''בן אריה''' (על הרמב"ם שם) תירץ ע"פ ה'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%90_%D7%93 (שבת א ד)] שמנה את "הלכות בעל קרי" בין תקנות בית שמאי ובית הלל, והבין הרמב"ם שמדובר בתקנת טבילה לתפילה. ה'''מגן גיבורים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19326&st=&pgnum=57 (פח ב)] כתב שהרמב"ם למד זאת מכך שלמרות שנאמר בתלמוד שהתקנה בטלה, ישנם אמוראים בסוגיה שנראה בדבריהם שמתייחסים אליה כחובה, והרמב"ם יישב זאת בכך שהיו שתי תקנות, ובזמן התלמוד בטלה רק התקנה לד"ת ולא לתפילה. [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=22615&rid=558 '''זיו משנה'''] ו[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=13743&rid=558 '''בן ידיד''' (על הרמב"ם שם)] מתרצים, שהטעם שהובא בתלמוד הבבלי לתקנת עזרא [https://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90#.D7.98.D7.A2.D7.9D_.D7.AA.D7.A7.D7.A0.D7.AA_.D7.A2.D7.96.D7.A8.D7.90 (ראה לעיל)] - רלוונטי רק לד"ת, ולפיכך למד הרמב"ם שהטבילה לתפילה שנזכרה במשנה מקורה בתקנה אחרת. בדומה לזה מעיר ה'''ראש יוסף''' (כב. ד"ה מה), שלשיטת הרמב"ם מיושבת הסתירה לכאורה בין הטעמים המובאים בתלמוד (שהובאו לעיל), שהטעם המתבסס על הפסוק מתייחס לתקנת עזרא, לתורה, והטעם שלא ירבו בתשמיש מתייחס לתקנה המאוחרת, לתפילה. | ||