הבדלים בין גרסאות בדף "חתיכה נעשת נבילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 193: | שורה 193: | ||
== נושא ג' חנ"נ לח בלח : == | == נושא ג' חנ"נ לח בלח : == | ||
'''מקור: ע"ז דף (עג.)"אמר ר' יוחנן יין נסך שנפל לבור ונפל שם קיתון של מים''' | |||
''' רואין את ההיתר כאילו אינו והשאר מים רבין עליו ומבטלין אותו'''"''' | |||
'''ביאור הראשונים בנושא :''' | '''ביאור הראשונים בנושא :''' | ||
'''תוס' ד"ה בשקדם: יש חנ"נ לח בלח.''' | '''תוס' ד"ה בשקדם: יש חנ"נ לח בלח.''' | ||
תוס' הביאו גמ' זו כראיה לר"א שאין חנ"נ בש"א. מדוע מספיק 60 במים כנגד היין נסך ולא כנגד כל היין שבבור שהרי נומר שנ"נ? תוס' תירצו לשיטת ר"ת שסובר שיש חנ"נ בש"א שכאן היין נאסר מהיין נסך במשהו ולכן לא נ"נ מכל זה משמע של ר"ת אמרינן שיש חנ"נ לח בלח מכיוון שיכלו לתרץ בפשטות שלא אמרינן חנ"נ לח בלח. | תוס' הביאו גמ' זו כראיה לר"א שאין חנ"נ בש"א. מדוע מספיק 60 במים כנגד היין נסך ולא כנגד כל היין שבבור שהרי נומר שנ"נ? תוס' תירצו לשיטת ר"ת שסובר שיש חנ"נ בש"א שכאן היין נאסר מהיין נסך במשהו ולכן לא נ"נ מכל זה משמע של ר"ת אמרינן שיש חנ"נ לח בלח מכיוון שיכלו לתרץ בפשטות שלא אמרינן חנ"נ לח בלח. | ||
'''הר"ן ד"ה אבל עיקר נראה לי:''' | '''הר"ן ד"ה אבל עיקר נראה לי:''' | ||
דין חנ"נ בלח תלוי באופן יצירת התערובת. | דין חנ"נ בלח תלוי באופן יצירת התערובת. | ||
אם הפעולה היתה בישול – אומרים חנ"נ לח בלח. כיוון שזה דומיה בשר וחלב שדרך בישול אסרה התורה ולכן אף בש"א נ"נ. | אם הפעולה היתה בישול – אומרים חנ"נ לח בלח. כיוון שזה דומיה בשר וחלב שדרך בישול אסרה התורה ולכן אף בש"א נ"נ. | ||
אם הפעולה היתה עירוב לח בלח בצונן – לא אמרינן שנ"נ ועל זה דיבר הגמ' לעיל. | אם הפעולה היתה עירוב לח בלח בצונן – לא אמרינן שנ"נ ועל זה דיבר הגמ' לעיל. | ||
'''סיעת האומרים אין חנ"נ לח בלח:''' | '''סיעת האומרים אין חנ"נ לח בלח:''' | ||
ראייתם בפשטות מהגמ' הנ"ל אך קיים הבדל בין הראשונים בהגדרת החנ"נ. | ראייתם בפשטות מהגמ' הנ"ל אך קיים הבדל בין הראשונים בהגדרת החנ"נ. | ||
'''הרשב"א :''' חנ"נ בלח אנו אומרים שיש יכולת בליעה כיוון שאז אין האיסור יוצא ומתערב לגמרי בחתיכות אלא תמיד ישאר יותר בחתיכה. אך בלח אין הוא בולע ולכן האיסור מתערב בשווה בכל ההיתר. | '''הרשב"א :''' חנ"נ בלח אנו אומרים שיש יכולת בליעה כיוון שאז אין האיסור יוצא ומתערב לגמרי בחתיכות אלא תמיד ישאר יותר בחתיכה. אך בלח אין הוא בולע ולכן האיסור מתערב בשווה בכל ההיתר. | ||
'''מרדכי :''' חנ"נ אנו אומרים דווקא בחתיכה כיוון שהיא ניכרת ומובדלת מהשאר אך בלח לא כיוון שאינו מובדל נחשב כאילו האיסור נמצא בכל ההיתר לעומת חתיכה שיש לו מקום משלו. | '''מרדכי :''' חנ"נ אנו אומרים דווקא בחתיכה כיוון שהיא ניכרת ומובדלת מהשאר אך בלח לא כיוון שאינו מובדל נחשב כאילו האיסור נמצא בכל ההיתר לעומת חתיכה שיש לו מקום משלו. | ||
'''רע"א והחוו"ד מביאים נפק"מ:''' | '''רע"א והחוו"ד מביאים נפק"מ:''' | ||
כאשר החתיכה נימוחה. | כאשר החתיכה נימוחה. | ||
לרשב"א – האיסור מתערב בשווה ולא נומר חנ"נ. | לרשב"א – האיסור מתערב בשווה ולא נומר חנ"נ. | ||
למרדכי – דין חנ"נ אינו נפקע אף לאחר שנימוחה. | למרדכי – דין חנ"נ אינו נפקע אף לאחר שנימוחה. | ||
להלכה : | |||
'''להלכה :''' | |||
'''הגר"א סובר שהרמ"א פסק כהר"ן:''' | '''הגר"א סובר שהרמ"א פסק כהר"ן:''' | ||
לשון הרמ"א – "יש אומרים דלא אמרינן חתיכה נעשית נבילה אם נתערב איסור לח בהיתר לח, ואחר כך נתערב הכל בהיתר אחר, ואין צריכים רק ששים נגד האיסור שנפל (מרדכי פכ"ה בשם רשב"א ור"ן בשם ראב"ד). ויש לסמוך על זה בשאר איסורים לצורך הפסד גדול, אבל לא בבשר וחלב". | לשון הרמ"א – "יש אומרים דלא אמרינן חתיכה נעשית נבילה אם נתערב איסור לח בהיתר לח, ואחר כך נתערב הכל בהיתר אחר, ואין צריכים רק ששים נגד האיסור שנפל (מרדכי פכ"ה בשם רשב"א ור"ן בשם ראב"ד). ויש לסמוך על זה בשאר איסורים לצורך הפסד גדול, אבל לא בבשר וחלב". | ||
משמע מלשונו "אם נתערב איסור לח בהיתר לח" | משמע מלשונו "אם נתערב איסור לח בהיתר לח" | ||
שמדבר על עירוב של לח בלח בצונן (כי אם היה רוצה להתייחס לבישול של לח בלח היה צריך לומר תרכובת של לח בלח). | שמדבר על עירוב של לח בלח בצונן (כי אם היה רוצה להתייחס לבישול של לח בלח היה צריך לומר תרכובת של לח בלח). | ||
ופסק כר"ן שאין חנ"נ לח בלח בצונן ויש לסמוך עליו בהפסד מרובה אך לח בלח מבושלים אסורים מעיקר הדין ואין להקל כלל. | ופסק כר"ן שאין חנ"נ לח בלח בצונן ויש לסמוך עליו בהפסד מרובה אך לח בלח מבושלים אסורים מעיקר הדין ואין להקל כלל. | ||
'''נשאלת השאלה''' - מה הדין כאשר העברת הטעמים נעשתה שלא ע"י בישול באיסור לח בלח למשל ע"י כבישה, מליחה, צליה. | '''נשאלת השאלה''' - מה הדין כאשר העברת הטעמים נעשתה שלא ע"י בישול באיסור לח בלח למשל ע"י כבישה, מליחה, צליה. | ||
תשובה – ע"פ הבנת הגר"א שהרמ"א פסק כר"ן שאמרינן חנ"נ בש"א רק מתי שדומיה לבשר בחלב שדרך בישול אסרה התורה לכן כל דרך העברת טעמים שאינה אסורה בבב"ח מדאורייתא פסק להקל בהפסד מרובה כר"ן. | תשובה – ע"פ הבנת הגר"א שהרמ"א פסק כר"ן שאמרינן חנ"נ בש"א רק מתי שדומיה לבשר בחלב שדרך בישול אסרה התורה לכן כל דרך העברת טעמים שאינה אסורה בבב"ח מדאורייתא פסק להקל בהפסד מרובה כר"ן. | ||