9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי"
חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי (עריכה)
גרסה מ־11:56, 25 באוקטובר 2018
, 11:56, 25 באוקטובר 2018אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}} | {{להשלים|כל הסוגיה=כן}} | ||
{{מקורות|ערלה א ז-ח|ברכות לו ב|ערלה א ה|מעשר שני ונטע רבעי ט יג|יורה דעה רצד א- | {{מקורות|ערלה א ז-ח|ברכות לו ב|ערלה א ה|מעשר שני ונטע רבעי ט יג|יורה דעה רצד א-ב}} | ||
== המקורות התנאיים והתלמודיים == | == המקורות התנאיים והתלמודיים == | ||
נאמר בפסוק (ויקרא יט ג): {{ציטוט|"וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל".}} | נאמר בפסוק (ויקרא יט ג): {{ציטוט|"וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל".}} | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
לעומת זאת ה'''ר"ש''' וה'''רא"ש''' כאן פירשו 'נובלות' באופן אחר, על פי ה'''גמרא''' (ברכות מ ב) לענין ברכת 'שהכל' על הנובלות.<BR/> | לעומת זאת ה'''ר"ש''' וה'''רא"ש''' כאן פירשו 'נובלות' באופן אחר, על פי ה'''גמרא''' (ברכות מ ב) לענין ברכת 'שהכל' על הנובלות.<BR/> | ||
דאיתיא שם שנחלקו ר' זירא ור' אילעא בפירוש 'נובלות' לענין ברכה ראשונה. לדעת אחד מן האמוראים נובלות הן 'בושלי כמרא', ומסביר '''רש"י''' (ד"ה בושלי) שהם תמרים שבישלה אותם החמה יתר על המידה עד שנשרפו. ולדעה אחרת שם נובלות הן 'תמרא דזיקא', פירש '''רש"י''' (ד"ה תמרי) שהרוח משירה אותן. | דאיתיא שם שנחלקו ר' זירא ור' אילעא בפירוש 'נובלות' לענין ברכה ראשונה. לדעת אחד מן האמוראים נובלות הן 'בושלי כמרא', ומסביר '''רש"י''' (ד"ה בושלי) שהם תמרים שבישלה אותם החמה יתר על המידה עד שנשרפו. ולדעה אחרת שם נובלות הן 'תמרא דזיקא', פירש '''רש"י''' (ד"ה תמרי) שהרוח משירה אותן. | ||
<BR/>ייתכן שהר"ש והרא"ש אזלי לשיטתם [[#נטע רבעי|לעיל]] שסוברים הם שפגים ובוסר אין דין נטע רבעי נוהג בהם. ובאמת ה'''טור''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד}} כתב להדיא שדין רבעי אינו נוהג בנובלות. וב'''בית יוסף''' שם כתב שכוונת הטור גם לפגים שגם הם מותרים ברבעי, וזאת על פי הברייתא 'פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגין', וכפי שפירשוה הרא"ש והר"ש. | <BR/>ייתכן שהר"ש והרא"ש אזלי לשיטתם [[#נטע רבעי|לעיל]] שסוברים הם שפגים ובוסר אין דין נטע רבעי נוהג בהם. ובאמת ה'''טור''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד}} כתב להדיא שדין רבעי אינו נוהג בנובלות. וב'''בית יוסף''' שם כתב שכוונת הטור גם לפגים שגם הם מותרים ברבעי, וזאת על פי הברייתא 'פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגין', וכפי שפירשוה הרא"ש והר"ש. | ||
ה'''בית חדש''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד א ד"ה ונראה}} כתב ליישב דעת הטור עם המשנה, שמה שכתוב הנובלות כולן אסורות אף ברבעי, הכוונה לתמרי דזיקא, שכיוון שמברכים עליהן בורא פרי העץ, הרי הם נחשבים לפרי ואסורים משום ערלה. אבל בושלי כמרא, שהם פירות שלעולם לא יתבשלו, הרי שברכתם 'שהכל', ואם כן אינם חשובים פרי כלל, ואין דין רבעי נוהג בהם. ולכן כתב הטור את דינו דווקא על בושלי כמרא, כלומר תמרים שאינם מתבשלים, ולא על תמרי דזיקא.<BR/>ועוד כתב הב"ח שם שגם הרמב"ם סובר כן, ומה שסתם וכתב 'הנובלות כולן אסורות' כלשון המשנה, זהו דווקא בתמרי דזיקא, אבל בושלי כמרא מותרים ברבעי, דלאו פרי הן. | |||
ה'''בית חדש''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד א ד"ה ונראה}} כתב ליישב דעת הטור עם המשנה, שמה שכתוב הנובלות כולן אסורות אף ברבעי, הכוונה לתמרי דזיקא, שכיוון שמברכים עליהן בורא פרי העץ, הרי הם נחשבים לפרי ואסורים משום ערלה. אבל בושלי כמרא, שהם פירות שלעולם לא יתבשלו, הרי שברכתם 'שהכל', ואם כן אינם חשובים פרי כלל, ואין דין רבעי נוהג בהם. ולכן כתב הטור את דינו דווקא על בושלי כמרא, כלומר תמרים שאינם מתבשלים, ולא על תמרי דזיקא.<BR/>ועוד כתב הב"ח שם שגם הרמב"ם סובר כן, ומה שסתם וכתב 'הנובלות כולן אסורות' כלשון המשנה, זהו דווקא בתמרי דזיקא, אבל בושלי כמרא מותרים ברבעי, דלאו פרי הן.<BR/> | |||
ה'''טורי זהב''' (ה) חלק על הב"ח בזה, וכתב שלא ייתכן שהטור כיוון רק לפי פירוש אחד במילה 'נובלות', גם שזה נגד הסוגיה בברכות, וגם הרא"ש בהלכות ערלה כתב כשני הפירושים. | |||
ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|יורה דעה רצד א}} העתיק בסתם דברי הטור שהתמרים שאינם מתבשלים אסורים בערלה ופטורים ברבעי, והוסיף שיש מי שאוסר תמרים שאינם מתבשלים אף ברבעי. ותמה על זה הרב '''טורי זהב''' (ה ד"ה העולה מכל זה) מדוע כתב דברי הטור בסתם ודברי הרמב"ם ביש מי שאומר, בעוד שרוב ככל המפרשים מסכימים לפירוש הרמב"ם שהנובלות אסורות אף ברבעי. | |||
[[קטגוריה: ערלה]] | [[קטגוריה: ערלה]] | ||