הבדלים בין גרסאות בדף "חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי"

אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
לעומת זאת, החלקים בעץ שאינם חלק מהפרי עצמו אלא שייכים הם לעץ, אין בהם איסור ערלה. וכך אומרת המשנה שם {{היברובוקס|37940|298|ערלה א ז}}, שהעלים והלולבים ומי גפנים והסמדר, מותרים בערלה וברבעי.
לעומת זאת, החלקים בעץ שאינם חלק מהפרי עצמו אלא שייכים הם לעץ, אין בהם איסור ערלה. וכך אומרת המשנה שם {{היברובוקס|37940|298|ערלה א ז}}, שהעלים והלולבים ומי גפנים והסמדר, מותרים בערלה וברבעי.


== הטעם שאין אסור משום רבעי מה שאינו ראוי לאכילה ===
=== הטעם שאין אסור משום רבעי מה שאינו ראוי לאכילה ===
ה'''רא"ש''' בהלכות קטנות (ערלה ז) הביא את הברייתא המובאת בירושלמי (ערלה א ה) 'פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגים', ועל פי זה הסביר את הטעם מדוע אין נוהג דין רבעי בשאר חלקי הפרי שאינם ראויים לאכילה. כלומר, שאין חיוב פדיון על בוסר ופגים משום שאין הם אסורים כלל בשנה הרביעית. וכן הביא ה'''בית יוסף''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד ד"ה ומ"ש בין עיקר הפרי}} בשמו.
ה'''רא"ש''' בהלכות קטנות (ערלה ז) הביא את הברייתא המובאת בירושלמי (ערלה א ה) 'פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגים', ועל פי זה הסביר את הטעם מדוע אין נוהג דין רבעי בשאר חלקי הפרי שאינם ראויים לאכילה. כלומר, שאין חיוב פדיון על בוסר ופגים משום שאין הם אסורים כלל בשנה הרביעית. וכן הביא ה'''בית יוסף''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד ד"ה ומ"ש בין עיקר הפרי}} בשמו.
<BR/>אמנם הרמב"ם (מעשר שני ונטע רבעי ט ב) מפרש ברייתא זו, לענין איסור פדיון קודם הזמן, שבאמת מדובר בפירות החייבים ברבעי, אלא שאסור לפדותן בעודן בוסר או פגים.  
<BR/>אמנם הרמב"ם (מעשר שני ונטע רבעי ט ב) מפרש ברייתא זו, לענין איסור פדיון קודם הזמן, שבאמת מדובר בפירות החייבים ברבעי, אלא שאסור לפדותן בעודן בוסר או פגים.