הבדלים בין גרסאות בדף "חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי"

חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי (עריכה)

גרסה מ־22:49, 25 באוקטובר 2018

נוספו 571 בתים , 22:49, 25 באוקטובר 2018

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 ה'''גמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=36b&format=pdf (ברכות לו ב)] דורשת מהפסוק את המקור לדין זה, "וערלתם ערלתו '''את''' פריו" - את הטפל לפריו. כלומר, לא רק החלק הראוי לאכילה אסור משום ערלה, אלא כל מה ששומר על הפרי, גם עליו חל איסור ערלה.<BR/>
-ב'''ירושלמי''' (ערלה ג א) לעומת זאת, ישנה מחלוקת מהיכן בדיוק נלמד דין זה. לפי דעה אחת שם באמת דין זה נלמד מהמילה 'את' שבא לרבות את הסמוך לפריו, כלומר הקליפין והגרעינין. לעומת זאת, לפי דעה אחרת שם, הקליפה נלמדת מהמילה 'וערלתם' כלומר לשון כיסוי, שגם הכיסוי של הפרי אסור משום ערלה, ואילו מהמילה 'את' יש לרבות רק את הגרעינין. ולדעה נוספת שם בירושלמי גם דין הגרעינים נלמד מ'וערלתם ערלתו' שהכוונה על הפרי שעוטף ומכסה את הגרעין.
+ב'''ירושלמי''' (ערלה ג א) לעומת זאת, ישנה מחלוקת מהיכן בדיוק נלמד דין זה. לפי דעה אחת שם באמת דין זה נלמד מהמילה 'את' שבא לרבות את הסמוך לפריו, כלומר הקליפין והגרעינין. לעומת זאת, לפי דעה אחרת שם, הקליפה נלמדת מהמילה 'וערלתם' כלומר לשון כיסוי, שגם הכיסוי של הפרי אסור משום ערלה, ואילו מהמילה 'את' יש לרבות רק את הגרעינין. ולדעה נוספת שם בירושלמי גם דין הגרעינים נלמד מ'וערלתם ערלתו' שהכוונה על הפרי שעוטף ומכסה את הגרעין.<BR/>
+יש להעיר שה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (ערלה א ח) לא הזכיר את דרשת הגמרא כמקור לאיסור גרעינים וקליפות, אלא כתב לגבי קליפי רימון והנץ שלו שטעם איסורם הוא משום שראויים לצביעה, וכיון שערלה אסורה בהנאה, אסור אף באלו. מה שאין כן לענין רבעי, שמותר הוא בהנאה ואינו אסור אלא באכילה קודם פדיון, ממילא אין איסור בגרעינים וקליפות.
 לעומת זאת, החלקים בעץ שאינם חלק מהפרי עצמו אלא שייכים הם לעץ, אין בהם איסור ערלה. וכך אומרת המשנה שם {{היברובוקס|37940|298|ערלה א ז}}, שהעלים והלולבים ומי גפנים והסמדר, מותרים בערלה וברבעי.<BR/>