9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי (עריכה)
גרסה מ־23:06, 25 באוקטובר 2018
, 23:06, 25 באוקטובר 2018אין תקציר עריכה
| שורה 27: | שורה 27: | ||
<BR/>ה'''רא"ש''' בהלכות קטנות (ערלה ז) מסביר זאת על פי הברייתא המובאת בירושלמי (ערלה א ה) 'פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגים', כלומר, שאין חיוב פדיון על בוסר ופגים משום שאין הם אסורים כלל בשנה הרביעית. וכן הביא ה'''בית יוסף''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד ד"ה ומ"ש בין עיקר הפרי}} בשמו. כן מפרשים גם ה'''ריבמ"ץ''' וה'''ר"ש''' על המשנה. | <BR/>ה'''רא"ש''' בהלכות קטנות (ערלה ז) מסביר זאת על פי הברייתא המובאת בירושלמי (ערלה א ה) 'פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגים', כלומר, שאין חיוב פדיון על בוסר ופגים משום שאין הם אסורים כלל בשנה הרביעית. וכן הביא ה'''בית יוסף''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד ד"ה ומ"ש בין עיקר הפרי}} בשמו. כן מפרשים גם ה'''ריבמ"ץ''' וה'''ר"ש''' על המשנה. | ||
<BR/>אמנם הרמב"ם (מעשר שני ונטע רבעי ט ב) מפרש ברייתא זו, לענין [[איסור פדיון קודם הזמן]], שבאמת מדובר בפירות החייבים ברבעי, אלא שאסור לפדותן בעודן בוסר או פגים. | <BR/>אמנם הרמב"ם (מעשר שני ונטע רבעי ט ב) מפרש ברייתא זו, לענין [[איסור פדיון קודם הזמן]], שבאמת מדובר בפירות החייבים ברבעי, אלא שאסור לפדותן בעודן בוסר או פגים. | ||
<BR/>ובאמת ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (ערלה א ח) מפרש אחרת מדוע חלקים אלו של הפרי פטורים מרבעי, מפני שנטע רבעי אינו אסור בהנאה אלא רק באכילה, וצריך לאכלן בירושלים כמעשר שני, וכשם שמעשר שני אינו נוהג אלא בדבר הראוי לאכילה, כך גם ברבעי, וכן כתבו '''רבי עובדיה מברטנורא''' ו'''תפארת ישראל'''. | <BR/>ובאמת ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (ערלה א ח) מפרש אחרת מדוע חלקים אלו של הפרי פטורים מרבעי, מפני שנטע רבעי אינו אסור בהנאה אלא רק באכילה, וצריך לאכלן בירושלים כמעשר שני, וכשם שמעשר שני אינו נוהג אלא בדבר הראוי לאכילה, כך גם ברבעי, וכן כתבו '''רבי עובדיה מברטנורא''' ו'''תפארת ישראל'''.<BR/> | ||
[[#דין גרעינים לענין נטע רבעי|להלן]] מובאת דעת כמה אחרונים שדין נטע רבעי אמנם נוהג בגרעינים הראויים לאכילה. | |||
=== נובלות === | === נובלות === | ||
| שורה 45: | שורה 46: | ||
כתב בשו"ת '''בנין ציון''' אטלינגר {{היברובוקס|1122|26|ב נה}} שגם עץ שטעם עצו שווה לפריו, אין לאסור את העץ משום ערלה, שלעולם אינו אסור אלא הפרי. והביא לזה ראיה מהמשנה שהתירה מי גפנים וסמדר, אף שודאי טעמם קרוב לטעם הפרי יותר מאשר טעם העץ. | כתב בשו"ת '''בנין ציון''' אטלינגר {{היברובוקס|1122|26|ב נה}} שגם עץ שטעם עצו שווה לפריו, אין לאסור את העץ משום ערלה, שלעולם אינו אסור אלא הפרי. והביא לזה ראיה מהמשנה שהתירה מי גפנים וסמדר, אף שודאי טעמם קרוב לטעם הפרי יותר מאשר טעם העץ. | ||
== | == גרעינים הראויים לאכילה לענין נטע רבעי == | ||
{{להשלים}} | |||
כתבו ה'''תוספות''' (ברכות לו ב ד"ה קליפי) שיש לברך על גרעינים של פירות (כגון גודגניות, אפרסקים ותפוחים) בורא פרי העץ, דפירי נינהו. כלומר מכך שאסורים הם משום ערלה, מוכח שהם חלק מהפרי ולכן יש לברך עליהם בורא פרי העץ. כן היא גם דעת ה'''רא"ש''' (ברכות ו ד). <BR/> | כתבו ה'''תוספות''' (ברכות לו ב ד"ה קליפי) שיש לברך על גרעינים של פירות (כגון גודגניות, אפרסקים ותפוחים) בורא פרי העץ, דפירי נינהו. כלומר מכך שאסורים הם משום ערלה, מוכח שהם חלק מהפרי ולכן יש לברך עליהם בורא פרי העץ. כן היא גם דעת ה'''רא"ש''' (ברכות ו ד). <BR/> | ||
ה'''רשב"א''' (ד"ה קליפי) תמה על דברים אלו, שהרי אין חיוב הערלה אלא משום ריבוי הפסוק שדורשים 'את' הטפל לפריו, לרבות קליפות וגרעינים, אך זהו דין מיוחד לערלה, ואינו ענין לברכת הנהנין. וסובר הוא שם שאין לברך עליהם כלל אלא אם כן ממתקן, שאז מברך שהכל. | ה'''רשב"א''' (ד"ה קליפי) תמה על דברים אלו, שהרי אין חיוב הערלה אלא משום ריבוי הפסוק שדורשים 'את' הטפל לפריו, לרבות קליפות וגרעינים, אך זהו דין מיוחד לערלה, ואינו ענין לברכת הנהנין. וסובר הוא שם שאין לברך עליהם כלל אלא אם כן ממתקן, שאז מברך שהכל. | ||
<BR/>בספר '''מעדני יום טוב''' (נ) הקשה שהרא"ש סותר דברי עצמו, שהרי בהלכות ערלה הביא את הריבוי מהמילה 'את' גם לגבי גרעינין, ואם כן מוכח שלא משום דחשיב פרי עצמו, אלא רק מריבוי הכתוב. וה'''פרי חדש''' (ליקוטים אורח חיים רב) כתב באמת שהרא"ש חזר בו. | <BR/>בספר '''מעדני יום טוב''' (נ) הקשה שהרא"ש סותר דברי עצמו, שהרי בהלכות ערלה הביא את הריבוי מהמילה 'את' גם לגבי גרעינין, ואם כן מוכח שלא משום דחשיב פרי עצמו, אלא רק מריבוי הכתוב. וה'''פרי חדש''' (ליקוטים אורח חיים רב) כתב באמת שהרא"ש חזר בו {{ראה עוד|חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי}}. | ||
בשו"ת '''פנים מאירות''' (א סה) תמה לשיטת הרא"ש והתוספות, מדוע הגרעינים פטורים מרבעי, והרי אם חשובים הם פרי, דין הוא שיהיה נוהג בהם גם נטע רבעי. וכן תמה ה'''צל"ח''' (ברכות לו ב).<BR/> | בשו"ת '''פנים מאירות''' (א סה) תמה לשיטת הרא"ש והתוספות, מדוע הגרעינים פטורים מרבעי, והרי אם חשובים הם פרי, דין הוא שיהיה נוהג בהם גם נטע רבעי. וכן תמה ה'''צל"ח''' (ברכות לו ב).<BR/> | ||
וב'''צל"ח''' שם יצא לחלק בין גרעינים שראויים לאכילה שהם חייבים ברבעי, לבין גרעינים שאינם ראויים לאכילה או חלקים בו שאינם ראויים לאכילה, שפטורים מדין נטע רבעי. וכעין זה חילק ה'''פרי מגדים''' (אורח חיים רב אשל אברהם יז). | וב'''צל"ח''' שם יצא לחלק בין גרעינים שראויים לאכילה שהם חייבים ברבעי, לבין גרעינים שאינם ראויים לאכילה או חלקים בו שאינם ראויים לאכילה, שפטורים מדין נטע רבעי. וכעין זה חילק ה'''פרי מגדים''' (אורח חיים רב אשל אברהם יז). | ||
[[קטגוריה: ערלה]] | [[קטגוריה: ערלה]] | ||