הבדלים בין גרסאות בדף "חיוב תפילה בציבור"

נוספו 733 בתים ,  11:16, 21 ביוני 2018
אין תקציר עריכה
שורה 23: שורה 23:
לפי רש"י דברי ר"ש בן לקיש אמורים לגבי תפילה במנין, לומר שהיא חובה גמורה, וצריך לטרוח וללכת ד' מילין כדי לקיימה.  
לפי רש"י דברי ר"ש בן לקיש אמורים לגבי תפילה במנין, לומר שהיא חובה גמורה, וצריך לטרוח וללכת ד' מילין כדי לקיימה.  
אמנם ראשונים אחרים פירשו שהדברים אמורים לענין אחר. רבנו חננאל פירשה לענין רחיצת ידיים לפני תפילה, ויש מפרשים לעניין עשיית צרכיו לפני תפילה. ולפי פירושים אלו, אין לגמרא זו ענין לסוגייתנו.
אמנם ראשונים אחרים פירשו שהדברים אמורים לענין אחר. רבנו חננאל פירשה לענין רחיצת ידיים לפני תפילה, ויש מפרשים לעניין עשיית צרכיו לפני תפילה. ולפי פירושים אלו, אין לגמרא זו ענין לסוגייתנו.
=== ראיות מסוגיות אחרות לגבי חובת תפילה בציבור ===
==== שחרור עבד כנעני ====
ב'''גמרא''' (גיטין לח ב) מובא שר' אליעזר נכנס לבית הכנסת להתפלל ולא מצא שם עשרה, ולכן שחרר את עבדו הכנעני כדי שישלים למנין עשרה. ואף שקיימא לן ש[[המשחרר עבדו עובר בעשה]], שנאמר: "לעולם בהם תעבודו", מתרצת הגמרא שמצוה שאני.
<BR/>מעשה זה של ר' אליעזר מובא גם להלן (ברכות מז ב), וגם כאן הגמרא שואלת איך עשה כן, והרי קיימא לן ש[[המשחרר עבדו עובר בעשה]]? ותירצה דמצוה שאני. אלא שכאן הגמרא מוסיפה ומקשה, שהרי מצוה הבאה בעבירה היא, שכל המנין שיש להם הוא רק בגלל העבירה של שחרור העבד? ומתרצת הגמרא - מצוה דרבים שאני.
ה'''תוספות''' (ברכות מג ב ד"ה מצוה) לומדים מכאן שגם מצוה מדרבנן כמו תפילה, יכולה לדחות עשה של תורה.
<BR/>ה'''רמב"ן''' שם (גיטין לח ב ד"ה הא דאמרינן) שואל, איך תפילה בציבור דוחה מצות עשה מהתורה,  ומתרץ שכיון שבא הקב"ה לבית הכנסת ואם לא מוצא עשרה כועס, התירו משום זה לדחות מצות עשה שבתורה. וכן ה'''רשב"א''' שם (לח ב ד"ה הא) אומר שמצוה דרבים שאני ולאפרושי רבים מאיסורא עדיף ולכן מותר.
<BR/>אמנם ה'''ריטב"א''' (גיטין לח ב ד"ה מצוה) כתב בשם '''רא"ה''' שלעולם בהם תעבודו אינו עשה גמור אלא איסור דרבנן. וגם ר' עקיבא שאמר 'חובה' הוא מדרבנן.
==== עירוב תחומין ====
==== הקדמת קריאת המגילה ליום הכניסה ====


== ראשונים ==
== ראשונים ==
שורה 54: שורה 68:
=== כנגד לימוד תורה ===
=== כנגד לימוד תורה ===
ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1375&st=&pgnum=312 (ב אלפים קלט)] כתב שפשוט לו הדבר שטוב יותר להתפלל בבית מדרשו במקום קביעות לימודו מלהתפלל בבית הכנסת.
ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1375&st=&pgnum=312 (ב אלפים קלט)] כתב שפשוט לו הדבר שטוב יותר להתפלל בבית מדרשו במקום קביעות לימודו מלהתפלל בבית הכנסת.
== ראיות מסוגיות אחרות לגבי חובת תפילה בציבור ==
=== עירוב תחומין ===
=== שחרור עבד כנעני ===
ב'''גמרא''' (גיטין לח ב) מובא שר' אליעזר נכנס לבית הכנסת להתפלל ולא מצא שם עשרה, ולכן שחרר את עבדו הכנעני כדי שישלים למנין עשרה. ואף שקיימא לן שהמשחרר עבדו עובר בעשה, שנאמר: "לעולם בהם תעבודו", מתרצת הגמרא שמצוה שאני.
ה'''רמב"ן''' שם (ד"ה הא דאמרינן) שואל, איך תפילה בציבור דוחה מצות עשה מהתורה,  ומתרץ שכיון שבא הקב"ה לבית הכנסת ואם לא מוצא עשרה כועס, התירו משום זה לדחות מצות עשה שבתורה. וכן ה'''רשב"א''' שם (ד"ה הא) אומר שמצוה דרבים שאני ולאפרושי רבים מאיסורא עדיף ולכן מותר.
<BR/>אמנם ה'''ריטב"א''' (ד"ה מצוה) כתב בשם '''רא"ה''' שלעולם בהם תעבודו אינו עשה גמור אלא איסור דרבנן. וגם ר' עקיבא שאמר 'חובה' הוא מדרבנן.
=== הקדמת קריאת המגילה ליום הכניסה ===


== תפילת היחיד בביתו בשעה שהציבור מתפללים ==
== תפילת היחיד בביתו בשעה שהציבור מתפללים ==