הבדלים בין גרסאות בדף "חיוב תפילה בציבור"

נוספו 405 בתים ,  11:38, 21 ביוני 2018
אין תקציר עריכה
שורה 24: שורה 24:
אמנם ראשונים אחרים פירשו שהדברים אמורים לענין אחר. רבנו חננאל פירשה לענין רחיצת ידיים לפני תפילה, ויש מפרשים לעניין עשיית צרכיו לפני תפילה. ולפי פירושים אלו, אין לגמרא זו ענין לסוגייתנו.
אמנם ראשונים אחרים פירשו שהדברים אמורים לענין אחר. רבנו חננאל פירשה לענין רחיצת ידיים לפני תפילה, ויש מפרשים לעניין עשיית צרכיו לפני תפילה. ולפי פירושים אלו, אין לגמרא זו ענין לסוגייתנו.


=== ראיות מסוגיות אחרות לגבי חובת תפילה בציבור ===
=== שחרור עבד כנעני ===
==== שחרור עבד כנעני ====
ב'''גמרא''' (גיטין לח ב) מובא שר' אליעזר נכנס לבית הכנסת להתפלל ולא מצא שם עשרה, ולכן שחרר את עבדו הכנעני כדי שישלים למנין עשרה. ואף שקיימא לן ש[[המשחרר עבדו עובר בעשה]], שנאמר: "לעולם בהם תעבודו", מתרצת הגמרא שמצוה שאני.
ב'''גמרא''' (גיטין לח ב) מובא שר' אליעזר נכנס לבית הכנסת להתפלל ולא מצא שם עשרה, ולכן שחרר את עבדו הכנעני כדי שישלים למנין עשרה. ואף שקיימא לן ש[[המשחרר עבדו עובר בעשה]], שנאמר: "לעולם בהם תעבודו", מתרצת הגמרא שמצוה שאני.
<BR/>מעשה זה של ר' אליעזר מובא גם להלן (ברכות מז ב), וגם כאן הגמרא שואלת איך עשה כן, והרי קיימא לן ש[[המשחרר עבדו עובר בעשה]]? ותירצה דמצוה שאני. אלא שכאן הגמרא מוסיפה ומקשה, שהרי מצוה הבאה בעבירה היא, שכל המנין שיש להם הוא רק בגלל העבירה של שחרור העבד? ומתרצת הגמרא - מצוה דרבים שאני.
<BR/>מעשה זה של ר' אליעזר מובא גם להלן (ברכות מז ב), וגם כאן הגמרא שואלת איך עשה כן, והרי קיימא לן ש[[המשחרר עבדו עובר בעשה]]? ותירצה דמצוה שאני. אלא שכאן הגמרא מוסיפה ומקשה, שהרי מצוה הבאה בעבירה היא, שכל המנין שיש להם הוא רק בגלל העבירה של שחרור העבד? ומתרצת הגמרא - מצוה דרבים שאני.
שורה 32: שורה 31:
<BR/>ה'''רמב"ן''' שם (גיטין לח ב ד"ה הא דאמרינן) שואל, איך תפילה בציבור דוחה מצות עשה מהתורה,  ומתרץ שכיון שבא הקב"ה לבית הכנסת ואם לא מוצא עשרה כועס, התירו משום זה לדחות מצות עשה שבתורה. וכן ה'''רשב"א''' שם (לח ב ד"ה הא) אומר שמצוה דרבים שאני ולאפרושי רבים מאיסורא עדיף ולכן מותר.  
<BR/>ה'''רמב"ן''' שם (גיטין לח ב ד"ה הא דאמרינן) שואל, איך תפילה בציבור דוחה מצות עשה מהתורה,  ומתרץ שכיון שבא הקב"ה לבית הכנסת ואם לא מוצא עשרה כועס, התירו משום זה לדחות מצות עשה שבתורה. וכן ה'''רשב"א''' שם (לח ב ד"ה הא) אומר שמצוה דרבים שאני ולאפרושי רבים מאיסורא עדיף ולכן מותר.  
<BR/>אמנם ה'''ריטב"א''' (גיטין לח ב ד"ה מצוה) כתב בשם '''רא"ה''' שלעולם בהם תעבודו אינו עשה גמור אלא איסור דרבנן. וגם ר' עקיבא שאמר 'חובה' הוא מדרבנן.
<BR/>אמנם ה'''ריטב"א''' (גיטין לח ב ד"ה מצוה) כתב בשם '''רא"ה''' שלעולם בהם תעבודו אינו עשה גמור אלא איסור דרבנן. וגם ר' עקיבא שאמר 'חובה' הוא מדרבנן.
==== עירוב תחומין ====
==== הקדמת קריאת המגילה ליום הכניסה ====


== ראשונים ==
== ראשונים ==
שורה 44: שורה 38:
ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x209 (אורח חיים צ)] לעומת זאת כותב, שלא יתפלל אדם אלא בבית הכנסת ועם הציבור, ששם התפילה נשמעת. ורק אם הוא אנוס ואינו יכול ללכת לבית הכנסת, [[#תפילת היחיד בביתו בשעה שהציבור מתפללים|יכוון לשעה שבה הציבור מתפללים]]. והביא גם דברי ריש לקיש שמי שיש לו בית כנסת בעירו ואינו נכנס, נקרא שכן רע.
ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x209 (אורח חיים צ)] לעומת זאת כותב, שלא יתפלל אדם אלא בבית הכנסת ועם הציבור, ששם התפילה נשמעת. ורק אם הוא אנוס ואינו יכול ללכת לבית הכנסת, [[#תפילת היחיד בביתו בשעה שהציבור מתפללים|יכוון לשעה שבה הציבור מתפללים]]. והביא גם דברי ריש לקיש שמי שיש לו בית כנסת בעירו ואינו נכנס, נקרא שכן רע.
<BR/>ובהמשך דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x210 (ד"ה גרסינן בפסחים)] הביא דברי הגמרא בפסחים על פי פירוש רש"י, שצריך ללכת עד ד' מיל כדי להתפלל בעשרה. וכתב שפירוש זה של רש"י הוא עיקר, ולכן צריך להשתדל בכל כוחו להתפלל עם הציבור.
<BR/>ובהמשך דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x210 (ד"ה גרסינן בפסחים)] הביא דברי הגמרא בפסחים על פי פירוש רש"י, שצריך ללכת עד ד' מיל כדי להתפלל בעשרה. וכתב שפירוש זה של רש"י הוא עיקר, ולכן צריך להשתדל בכל כוחו להתפלל עם הציבור.
ה'''מהרי"ל''' (הלכות עירובי חצרות ז) מביא בשם '''מהר"י סג"ל''' שלא מצא בשום פוסק שמתיר לערב עירובי תחומין כדי ללכת לבית הכנסת להתפלל בעשרה, מלבד בסמ"ק ובאגודה. והסביר שתפילה בעשרה אינה כל כך מצוה לפי שיכול להתפלל בביתו, ולא מצאנו שחכמים הצריכו להתפלל במנין דווקא. ולכן אין היתר בעירובי תחומין אלא לצורך מצוה כסעודת נישואין ובית האבל וכד'.


== שלחן ערוך ואחרונים ==
== שלחן ערוך ואחרונים ==