הבדלים בין גרסאות בדף "זמן קבלת שבת"

נוספו 36 בתים ,  11:48, 24 בדצמבר 2015
אין תקציר עריכה
שורה 23: שורה 23:


וכתב הרדב"ז בתשובה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&pgnum=262 (ב תשנז)] דכיון שהיא מחלוקת יש לחשוש לדברי האומר שמקבל שבת בהדלקה, ואין להיכנס לספק חילול שבת מפני הכלל דתדיר קודם. עוד כתב להכריע כבה"ג מפני שכל דברי הגאונים קבלה, ועוד שמטעם פרסומי ניסא ראוי להקדימה, והרי אילולא טעם דשלום בית, לא הוה חיישינן לתדיר, אלא היינו מקדימים של חנוכה, ולכן היכא דיש לו גם נר שבת ואינו מבטל טעמא דשלום בית, יש להדליק של חנוכה ברישא.
וכתב הרדב"ז בתשובה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&pgnum=262 (ב תשנז)] דכיון שהיא מחלוקת יש לחשוש לדברי האומר שמקבל שבת בהדלקה, ואין להיכנס לספק חילול שבת מפני הכלל דתדיר קודם. עוד כתב להכריע כבה"ג מפני שכל דברי הגאונים קבלה, ועוד שמטעם פרסומי ניסא ראוי להקדימה, והרי אילולא טעם דשלום בית, לא הוה חיישינן לתדיר, אלא היינו מקדימים של חנוכה, ולכן היכא דיש לו גם נר שבת ואינו מבטל טעמא דשלום בית, יש להדליק של חנוכה ברישא.
====תנאי בהדלקה====
ב'''הגהות מיימוניות''' (שבת ה ר) הביא בשם ה'''ר"ם מרוטנבורג''' דיש להתנות ולומר דאינו מקבל שבת בהדלקה, אלא עד שיסיר מידו את הנר או עד תפילת ערבית, ומשמע דסובר כבה"ג שהדלקת הנר אוסרת במלאכה, אלא שסובר שתנאי מועיל, וכן מבואר מתוך דברי המרדכי הנ"ל. ובבית יוסף מדייק בדברי המרדכי דסגי שדעתו כן ואינו צריך לפרש בפיו. וכ"כ ב'''תשב"ץ קטן''' (ח) בשם מהר"ם דתנאי מועיל, אבל במקום אחר (יד) סייג דבריו וכתב דהמדליק עצמו אינו מועיל לו תנאי, ורק לבני ביתו מועיל שלא יימשכו אחריו.


===דעת שלחן ערוך===
===דעת שלחן ערוך===
שורה 28: שורה 32:
ה'''שלחן ערוך''' (רסג י) הביא בתחילה דעת בעל הלכות גדולות שהמדליק נר נאסר במלאכה. וכתב שעל פי זה נהגו קצת נשים שאחר ההדלקה משליכות את הפתילה מבלי לכבותה. ובשם יש אומרים הביא דעת מהר"ם שמועיל תנאי שאינה מקבלת שבת עד שיאמר החזן 'ברכ', ושיש אומרים שאינו מועיל. ולבסוף הביא בשם יש חולקים את דעת הרמב"ן ושאר ראשונים שאין קבלת שבת תלויה בהדלקה אלא בתפילת ערבית, ולדידן ב'מזמור שיר ליום השבת'. <BR/>
ה'''שלחן ערוך''' (רסג י) הביא בתחילה דעת בעל הלכות גדולות שהמדליק נר נאסר במלאכה. וכתב שעל פי זה נהגו קצת נשים שאחר ההדלקה משליכות את הפתילה מבלי לכבותה. ובשם יש אומרים הביא דעת מהר"ם שמועיל תנאי שאינה מקבלת שבת עד שיאמר החזן 'ברכ', ושיש אומרים שאינו מועיל. ולבסוף הביא בשם יש חולקים את דעת הרמב"ן ושאר ראשונים שאין קבלת שבת תלויה בהדלקה אלא בתפילת ערבית, ולדידן ב'מזמור שיר ליום השבת'. <BR/>
וה'''רמ"א''' כתב שהמנהג שהמנהג שמקבלת שבת בהדלקה, וכדעת בה"ג ושתנאי מועיל אפי' בלב.  
וה'''רמ"א''' כתב שהמנהג שהמנהג שמקבלת שבת בהדלקה, וכדעת בה"ג ושתנאי מועיל אפי' בלב.  
====תנאי בהדלקה====
הנה ה'''בית חדש''' (רסג ג) שם כתב דאנשים המדליקים בעצמם, כגון ש[[הולכים ללמוד חוץ לביתם]] שאין בהם מנהג לקבל שבת בהדלקה, יברכו קודם ההדלקה. וסיים דמ"מ טוב שיתנו או לכה"פ שיהיה בדעתם שלא לקבל שבת עד תפילת ערבית, והוא על פי דברי מהר"ם הנ"ל.
<BR/>ודבריו אינם ברורים, דלא מצאנו חלוקה זו בדברי הראשונים בין אשה המדליקה לאיש המדליק, אלא רק בין המדליק לשאר בני הבית. וכנראה כוונתו שהמנהג אצלם היה שאשה מקבלת שבת בהדלקה, והיינו כבה"ג, מה שאין כן האיש המדליק אין אצלם מנהג שמקבל שבת, והיינו שבאיש פסקינן דלא כבה"ג אלא כשאר ראשונים שאינו מקבל שבת בהדלקה. ומ"מ מהיות טוב חשש לדעת בה"ג ונתן  עצה לעשות כמהר"ם ולהתנות לכה"פ בדעתו.
גם לשון ה'''רמ"א''' (אורח חיים רסג י) יש לפרש כדברי הב"ח שדווקא באשה המדלקת נהגו כהמרדכי, ונראה הוא על פי המנהג שהביא לעיל בשם המהר"י וייל, שפורשות ידיהן ואח"כ מברכות. וכן פסק ה'''מגן אברהם''' (יח) דהאיש אינו נאסר במלאכה בהדלקה.


==תפילת מנחה אחר הדלקת נרות==
==תפילת מנחה אחר הדלקת נרות==
שורה 36: שורה 47:


כתב '''שלטי הגיבורים''' (טו א ב), גם לדברי סמ"ג ומהר"ם שהדלקה תלויה בהדלקת הנר, מ"מ אלו דווקא המדליקים עצמם, אבל אותם שלא הדליקו יכולים לעשות מלאכה. וכן משמע בדברי בה"ג עצמו שהוא מקור הדין. וגם הסמ"ג שם שהכריע כבה"ג חילק בין המדליק לשאר בני הבית. ובשלה"ג שם מבואר דאפילו הרוב הדליקו, אין המיעוט נמשך אחריהם בזה.
כתב '''שלטי הגיבורים''' (טו א ב), גם לדברי סמ"ג ומהר"ם שהדלקה תלויה בהדלקת הנר, מ"מ אלו דווקא המדליקים עצמם, אבל אותם שלא הדליקו יכולים לעשות מלאכה. וכן משמע בדברי בה"ג עצמו שהוא מקור הדין. וגם הסמ"ג שם שהכריע כבה"ג חילק בין המדליק לשאר בני הבית. ובשלה"ג שם מבואר דאפילו הרוב הדליקו, אין המיעוט נמשך אחריהם בזה.
==תנאי בהדלקה==
ב'''הגהות מיימוניות''' (שבת ה ר) הביא בשם ה'''ר"ם מרוטנבורג''' דיש להתנות ולומר דאינו מקבל שבת בהדלקה, אלא עד שיסיר מידו את הנר או עד תפילת ערבית, ומשמע דסובר כבה"ג שהדלקת הנר אוסרת במלאכה, אלא שסובר תנאי מועיל, וכן מבואר מתוך דברי המרדכי הנ"ל. ובבית יוסף מדייק בדבריו דסגי שדעתו כן ואינו צריך לפרש בפיו. וכ"כ ב'''תשב"ץ קטן''' (ח) בשם מהר"ם דתנאי מועיל, אבל במקום אחר (יד) סייג דבריו וכתב דהמדליק עצמו אינו מועיל לו תנאי, ורק לבני ביתו מועיל שלא יימשכו אחריו.
והנה ה'''בית חדש''' (רסג ג) שם כתב דלפי"ז אנשים המדליקים בעצמם, כגון ש[[הולכים ללמוד חוץ לביתם]] שאין בהם מנהג לקבל שבת בהדלקה, יברכו קודם ההדלקה. וסיים דמ"מ טוב שיתנו או לכה"פ שיהיה בדעתם שלא לקבל שבת עד תפילת ערבית, והוא על פי דברי מהר"ם הנ"ל.
<BR/>ודבריו אינם ברורים, דלא מצאנו חלוקה זו בדברי הראשונים בין אשה המדליקה לאיש המדליק, אלא רק בין המדליק לשאר בני הבית. וכנראה כוונתו שהמנהג אצלם היה שאשה מקבלת שבת בהדלקה, והיינו כבה"ג, מה שאין כן האיש המדליק אין אצלם מנהג שמקבל שבת, והיינו שבאיש פסקינן דלא כבה"ג אלא כשאר ראשונים שאינו מקבל שבת בהדלקה. ומ"מ מהיות טוב חשש לדעת בה"ג ונתן  עצה לעשות כמהר"ם ולהתנות לכה"פ בדעתו.
גם לשון ה'''רמ"א''' (אורח חיים רסג י) יש לפרש כדברי הב"ח שדווקא באשה המדלקת נהגו כהמרדכי, ונראה הוא על פי המנהג שהביא לעיל בשם המהר"י וייל, שפורשות ידיהן ואח"כ מברכות. וכן פסק ה'''מגן אברהם''' (יח) דהאיש אינו נאסר במלאכה בהדלקה.


==קבלת שבת בתפילה==
==קבלת שבת בתפילה==