הבדלים בין גרסאות בדף "זמן קבלת שבת"

נוספו 21 בתים ,  13:38, 7 בינואר 2016
שורה 39: שורה 39:
===דעת שלחן ערוך===
===דעת שלחן ערוך===


ה'''שלחן ערוך''' (רסג י) הביא בתחילה דעת בעל הלכות גדולות שהמדליק נר נאסר במלאכה. וכתב שעל פי זה נהגו קצת נשים שאחר ההדלקה משליכות את הפתילה מבלי לכבותה. ובשם יש אומרים הביא דעת מהר"ם שמועיל תנאי שאינה מקבלת שבת עד שיאמר החזן 'ברכ', ושיש אומרים שאינו מועיל. ולבסוף הביא בשם יש חולקים את דעת הרמב"ן ושאר ראשונים שאין קבלת שבת תלויה בהדלקה אלא בתפילת ערבית, ולדידן ב'מזמור שיר ליום השבת'. <BR/>
ה'''שלחן ערוך''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=208 (רסג י)]
הביא בתחילה דעת בעל הלכות גדולות שהמדליק נר נאסר במלאכה. וכתב שעל פי זה נהגו קצת נשים שאחר ההדלקה משליכות את הפתילה מבלי לכבותה. ובשם יש אומרים הביא דעת מהר"ם שמועיל תנאי שאינה מקבלת שבת עד שיאמר החזן 'ברכ', ושיש אומרים שאינו מועיל. ולבסוף הביא בשם יש חולקים את דעת הרמב"ן ושאר ראשונים שאין קבלת שבת תלויה בהדלקה אלא בתפילת ערבית, ולדידן ב'מזמור שיר ליום השבת'. <BR/>
וה'''רמ"א''' כתב שהמנהג שהמנהג שמקבלת שבת בהדלקה, וכדעת בה"ג ושתנאי מועיל אפי' בלב.  
וה'''רמ"א''' כתב שהמנהג שהמנהג שמקבלת שבת בהדלקה, וכדעת בה"ג ושתנאי מועיל אפי' בלב.  


בשו"ת '''משפטי צדק''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1106&hilite=3b00e42c-8d5a-4277-8b35-7d452f60b6f4&st=%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA+%D7%A0%D7%A8&pgnum=83 (לו)] כתב כדבר פשוט שמרן הכריע דלא כבה"ג. וכן הכריע הרב '''יביע אומר''' (ב טז ג-ד), ובנו ב'''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קעט).
בשו"ת '''משפטי צדק''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1106&st=&pgnum=83&hilite= (לו)] כתב כדבר פשוט שמרן הכריע דלא כבה"ג. וכן הכריע הרב '''יביע אומר''' (ב טז ג-ד), ובנו ב'''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קעט).
<BR/>אבל ראה שו"ת '''לב חיים''' למהר"ח פלאג'י [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1589&st=%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%A9%D7%91%D7%AA&pgnum=164&hilite=117c6d2e-cc1a-46c8-87bc-fe2c9fb5be33 (ג מט)] דלא פשיטא ליה כוליה האי שמרן הכריע דלא כבה"ג. [וב'''יביע אומר''' שם כתב בשמו (נז) להיפך, ולא נמצא שם, וצ"ע]. ועוד הוסיף שם דבמקום שמדליקים סמוך לשקיעה, לכולי עלמא הוי קבלת שבת בהדלקה, ומשמע בדבריו שהוא אפילו לאותם שלא הדליקו, שהרי אצלנו בזמן אמירת 'ברכו' כבר העריב היום והרי חייבים גם בתוספת שבת. ואף הפוסקים לא הזכירו ערבית וברכו אלא בזמנם שהיו מתפללים בעוד היום גדול.
<BR/>אבל ראה שו"ת '''לב חיים''' למהר"ח פלאג'י [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1589&st=&pgnum=164&hilite= (ג מט)] דלא פשיטא ליה כוליה האי שמרן הכריע דלא כבה"ג. [וב'''יביע אומר''' שם כתב בשמו (נז) להיפך, ולא נמצא שם, וצ"ע]. ועוד הוסיף שם דבמקום שמדליקים סמוך לשקיעה, לכולי עלמא הוי קבלת שבת בהדלקה, ומשמע בדבריו שהוא אפילו לאותם שלא הדליקו, שהרי אצלנו בזמן אמירת 'ברכו' כבר העריב היום והרי חייבים גם בתוספת שבת. ואף הפוסקים לא הזכירו ערבית וברכו אלא בזמנם שהיו מתפללים בעוד היום גדול.


====תנאי בהדלקה====
====תנאי בהדלקה====


ה'''בית חדש''' (רסג ג) כתב דאנשים המדליקים בעצמם, כגון ש[[הולכים ללמוד חוץ לביתם]] שאין בהם מנהג לקבל שבת בהדלקה, יברכו קודם ההדלקה. וסיים דמ"מ טוב שיתנו או לכה"פ שיהיה בדעתם שלא לקבל שבת עד תפילת ערבית, והוא על פי דברי מהר"ם הנ"ל.
ה'''בית חדש''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36262&st=&pgnum=16&hilite= (רסג ג)] כתב דאנשים המדליקים בעצמם, כגון ש[[הולכים ללמוד חוץ לביתם]] שאין בהם מנהג לקבל שבת בהדלקה, יברכו קודם ההדלקה. וסיים דמ"מ טוב שיתנו או לכה"פ שיהיה בדעתם שלא לקבל שבת עד תפילת ערבית, והוא על פי דברי מהר"ם הנ"ל.
<BR/>ואף שלא מצאנו חלוקה זו בדברי הראשונים בין אשה המדליקה לאיש המדליק, אלא רק בין המדליק לשאר בני הבית, נראה שכוונתו שכך היה המנהג אצלם שדווקא אשה מקבלת שבת בהדלקה, והיינו כבה"ג, מה שאין כן האיש המדליק שלא היה מנהג בזה, אלא כשאר ראשונים שאינו מקבל שבת בהדלקה. ומ"מ מהיות טוב חשש לדעת בה"ג ונתן עצה לעשות כמהר"ם ולהתנות לכה"פ בדעתו.
<BR/>ואף שלא מצאנו חלוקה זו בדברי הראשונים בין אשה המדליקה לאיש המדליק, אלא רק בין המדליק לשאר בני הבית, נראה שכוונתו שכך היה המנהג אצלם שדווקא אשה מקבלת שבת בהדלקה, והיינו כבה"ג, מה שאין כן האיש המדליק שלא היה מנהג בזה, אלא כשאר ראשונים שאינו מקבל שבת בהדלקה. ומ"מ מהיות טוב חשש לדעת בה"ג ונתן עצה לעשות כמהר"ם ולהתנות לכה"פ בדעתו.


גם לשון ה'''רמ"א''' (אורח חיים רסג י) יש לפרש כדברי הב"ח שדווקא באשה המדלקת נהגו כהמרדכי, ונראה שהוא על פי המנהג שהביא לעיל בשם המהר"י וייל, שפורשות ידיהן ואח"כ מברכות. וכן פסק ה'''מגן אברהם''' (יח) דהאיש אינו נאסר במלאכה בהדלקה.
גם לשון ה'''רמ"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=208 (רסג י)] יש לפרש כדברי הב"ח שדווקא באשה המדלקת נהגו כהמרדכי, ונראה שהוא על פי המנהג שהביא לעיל בשם המהר"י וייל, שפורשות ידיהן ואח"כ מברכות. וכן פסק ה'''מגן אברהם''' (יח) דהאיש אינו נאסר במלאכה בהדלקה.


==תפילת מנחה אחר הדלקת נרות==
==תפילת מנחה אחר הדלקת נרות==