הבדלים בין גרסאות בדף "זה נהנה וזה לא חסר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הגמרא מבררת באיזה מצב מדובר: אם מדובר שבעל החצר לא הפסיד (כיוון שלא עשה שום שימוש בחצר, ואינה עומדת להשכרה), והדר בחצר לא נהנה (כיוון שיש לו מקום אחר לגור בו - '''רש"י''' ד"ה ה"ג אי נימא) - פשיטא שפטור, כיווון שזה (הדר) לא נהנה, וזה (בעל החצר) לא חסר! ואם מדובר שבעל החצר הפסיד (כיוון שהחצר עומדת להשכרה, וכאנשים רואים שמישהו גר בחצר, לא פונים לבעל החצר בשביל לשכור את החצר - '''תוספות''' ד"ה זה נהנה), והדר בחצר נהנה (כיוון שאם לא היה גר שם - היה צריך לשכור חצר אחרת) - פשיטא שחייב לשלם, כיוון שזה נהנה וזה חסר! ולכן אומרת הגמרא שהספק של רב חסדא היה במקרה שזה נהנה וזה לא חסר - כגון שבעל החצר לא הפסיד, אך הדר בחצר כן נהנה, והספק הוא האם חייב כיוון שנהנה, או שפטור כיוון שבעל החצר לא הפסיד. הגמרא לא דנה באפשרות הרביעית שהיא שזה לא נהנה וזה חסר - שהדר בחצר לא מרוויח, אך בעל החצר הפסיד. ונחלקו הראשונים מה יהיה הדין במקרה זה. | הגמרא מבררת באיזה מצב מדובר: אם מדובר שבעל החצר לא הפסיד (כיוון שלא עשה שום שימוש בחצר, ואינה עומדת להשכרה), והדר בחצר לא נהנה (כיוון שיש לו מקום אחר לגור בו - '''רש"י''' ד"ה ה"ג אי נימא) - פשיטא שפטור, כיווון שזה (הדר) לא נהנה, וזה (בעל החצר) לא חסר! ואם מדובר שבעל החצר הפסיד (כיוון שהחצר עומדת להשכרה, וכאנשים רואים שמישהו גר בחצר, לא פונים לבעל החצר בשביל לשכור את החצר - '''תוספות''' ד"ה זה נהנה), והדר בחצר נהנה (כיוון שאם לא היה גר שם - היה צריך לשכור חצר אחרת) - פשיטא שחייב לשלם, כיוון שזה נהנה וזה חסר! ולכן אומרת הגמרא שהספק של רב חסדא היה במקרה שזה נהנה וזה לא חסר - כגון שבעל החצר לא הפסיד, אך הדר בחצר כן נהנה, והספק הוא האם חייב כיוון שנהנה, או שפטור כיוון שבעל החצר לא הפסיד. הגמרא לא דנה באפשרות הרביעית שהיא שזה לא נהנה וזה חסר - שהדר בחצר לא מרוויח, אך בעל החצר הפסיד. ונחלקו הראשונים מה יהיה הדין במקרה זה. | ||
== שיטת התוספות == | == הדיון בראשונים == | ||
=== שיטת התוספות === | |||
'''תוספות''' (ד"ה זה אין נהנה) כותבים, שגם במקרה הרביעי שבו הדר בחצר לא מרוויח, ובעל החצר מפסיד, הגמרא יכלה להגיד שפשיטא שפטור, ואפילו גירשו מביתו ונעל את הדלת בפניו פטור - כיוו שלא נהנה, ומה שחיסרו וגרם לו הפסד - זה לא סיבה לחייב כיוון זו גרמא בעלמא. | '''תוספות''' (ד"ה זה אין נהנה) כותבים, שגם במקרה הרביעי שבו הדר בחצר לא מרוויח, ובעל החצר מפסיד, הגמרא יכלה להגיד שפשיטא שפטור, ואפילו גירשו מביתו ונעל את הדלת בפניו פטור - כיוו שלא נהנה, ומה שחיסרו וגרם לו הפסד - זה לא סיבה לחייב כיוון זו גרמא בעלמא. | ||
| שורה 22: | שורה 24: | ||
ה'''קהילות יעקב''' (ב"ק סימן י"ח) תירץ, שלפי תוספות הנאה לבד או חיסרון לבד לא יכולים לחייב, אך צירוף של הנאת המזיק וחיסרון הניזק גורמים לחייבו. הפני יהושע כתב שדוחק לתרץ כך ולכן תירץ כדלעיל. | ה'''קהילות יעקב''' (ב"ק סימן י"ח) תירץ, שלפי תוספות הנאה לבד או חיסרון לבד לא יכולים לחייב, אך צירוף של הנאת המזיק וחיסרון הניזק גורמים לחייבו. הפני יהושע כתב שדוחק לתרץ כך ולכן תירץ כדלעיל. | ||
== שיטת הרי"ף == | === שיטת הרי"ף === | ||
'''הרי"ף''' כתב, שהדר בחצר חבירו העומדת להשכרה - חייב אפילו אם לא נהנה מכך - כיוון שחסרו ממון. | '''הרי"ף''' כתב, שהדר בחצר חבירו העומדת להשכרה - חייב אפילו אם לא נהנה מכך - כיוון שחסרו ממון. | ||
וביאר ה'''רא"ש''', שלפי הרי"ף אין זה גרמא בעלמא כמו מגרש חבירו מביתו ולא דר בו, שפטור כי לא נהנה, כיוון שכאן הוא השתמש במה שחיסר מחבירו, ואף על פי שהיה יכול להשיג שימוש זה על ידי דבר אחר, ולא הרוויח על ידי זה - חייב, כיוון ש"אכל מה שחבירו נפסד". | וביאר ה'''רא"ש''', שלפי הרי"ף אין זה גרמא בעלמא כמו מגרש חבירו מביתו ולא דר בו, שפטור כי לא נהנה, כיוון שכאן הוא השתמש במה שחיסר מחבירו, ואף על פי שהיה יכול להשיג שימוש זה על ידי דבר אחר, ולא הרוויח על ידי זה - חייב, כיוון ש"אכל מה שחבירו נפסד". | ||
וכן כתב ה'''נימוקי יוסף''' (דף ט. בדפי הרי"ף ד"ה וחצר דקיימא לאגרא) בשם ה'''רא"ה''', שהדר בחצר חבירו וחיסרו, חייב עף על פי שלא נהנה. אך אם לא דר בה - אלא סגרה ולא נתן לו להיכנס - פטור. | |||
וביאר '''ר' שמעון שאקפ''' (ב"ק סימן י"ט), שסברת ה'''רא"ה''' לחלק בין דר בבית ללא דר בבית, היא, שרק על ידי שימוש ברכוש חבירו האדם נחשב מזיק, ולכן דווקא אם דר בבית הוא הזיק בפועל את ביתו כיוון שהשתמש בו, וחייב. אבל אם לא דר בבית, הוא רק גרם לו שלא יוכל לגור בבית ולא עשה זאת בפועל ופטור. | |||
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ||