9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זה וזה גורם"
←הסבר הראב"ד
| שורה 52: | שורה 52: | ||
מכח קושיות אלו מביא הרמב"ן את הסבר ה'''ראב"ד'''.<BR/> | מכח קושיות אלו מביא הרמב"ן את הסבר ה'''ראב"ד'''.<BR/> | ||
ה'''ראב"ד''' מקשר מחלוקת זו של ר' יוסי וחכמים עם מחלוקת אחרת לגבי סמדר המובאת במשנה (ערלה א ז), שר' יוסי אומר שסמדר אסור משום ערלה מפני שהוא פרי, ואילו חכמים לא מחשיבים את הסמדר לפרי ומתירים.<BR/> | ה'''ראב"ד''' מקשר מחלוקת זו של ר' יוסי וחכמים עם מחלוקת אחרת לגבי סמדר המובאת במשנה (ערלה א ז), שר' יוסי אומר שסמדר אסור משום ערלה מפני שהוא פרי, ואילו חכמים לא מחשיבים את הסמדר לפרי ומתירים.<BR/> | ||
על פי זה נחלקו גם כאן. שחכמים סוברים שכיון שהסמדר אינו פרי ממילא מותר לכתחילה להרכיב בכפניות שלהם (כעין קליפה השומרת על הפרי, ונושרת כאשר הוא נעשה סמדר), ואילו ר' יוסי אוסר לכתחילה לפי שדינם כפירות ערלה. אמנם בדיעבד מודה ר' יוסי שאם הרכיב כפניות אלו או הבריכם שהם מותרים לאחר ג' שנים, מפני שזה וזה גורם מותר. יוצא שאמנם חכמים מתירים אפילו לכתחילה אבל לא מטעמו של ר' יוסי. | |||
<BR/>מדברי הראב"ד יוצא שמודה הוא לדברי רש"י שלפי ר' יוסי נטיעות ערלה מותרות בדיעבד לאחר ג' שנים, אלא שלא על זה אמרה הברייתא 'מודה ר' יוסי'. לגבי הברכה והרכבה שלדברי חכמים מותר לכתחילה, על זה נאמר שר' יוסי מודה בדיעבד.<BR/> | <BR/>מדברי הראב"ד יוצא שמודה הוא לדברי רש"י שלפי ר' יוסי נטיעות ערלה מותרות בדיעבד לאחר ג' שנים, אלא שלא על זה אמרה הברייתא 'מודה ר' יוסי'. לגבי הברכה והרכבה שלדברי חכמים מותר לכתחילה, על זה נאמר שר' יוסי מודה בדיעבד.<BR/> | ||
עוד הוסיף הרמב"ן שמצא בירושלמי שלחכמים מותר בדיעבד אף באגוז עצמו, משום שהוא כלה בארץ עד שלא יצמח. וכתב על זה הרמב"ן שהוא טעם יפה. | עוד הוסיף הרמב"ן שמצא בירושלמי שלחכמים מותר בדיעבד אף באגוז עצמו, משום שהוא כלה בארץ עד שלא יצמח. וכתב על זה הרמב"ן שהוא טעם יפה. | ||