21
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ויקיסוגיה:בית המדרש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בניית נשים את ביהמ"ק
בעל המחבר ספר (שיחה | תרומות) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
כיצד ניתן ליישב את הסתירה? | כיצד ניתן ליישב את הסתירה? | ||
--[[משתמש: | --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:52, 25 ביולי 2020 (IDT) | ||
:{{א| | :{{א|מושך בשבט|שאלה מצוינת}}. רש"י מפרש שם, ש"ואין עושין אלונטית - '''שאינה למשקה צמא אלא לצנן לאחר המרחץ ודוגמת רפואה'''". ייתכן שמכאן נובע הדמיון. [[משתמש:צורבא מרבנן|צורבא מרבנן]] ([[שיחת משתמש:צורבא מרבנן|שיחה]]) 12:29, 30 ביוני 2021 (IDT) | ||
::יש"כ! [[משתמש: | ::יש"כ! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 16:44, 30 ביוני 2021 (IDT) | ||
==פרשת פנחס== | ==פרשת פנחס== | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
-אנו רואים מחלוקת בין שתי התירוצים; לפי תירוץ 'הר המוריה', כן יש כאן מצוות עשה שהזמן גרמא אלא שלא עובדים ממש או שנותנים רכוש, אך התירוץ השני מבטל כלל את ההנחה שיש כאן בכלל מצוות עשה שהזמן גרמא.[[משתמש:תורת אמת|תורת אמת]] ([[שיחת משתמש:תורת אמת|שיחה]]) 17:41, 29 ביוני 2021 (IDT) | -אנו רואים מחלוקת בין שתי התירוצים; לפי תירוץ 'הר המוריה', כן יש כאן מצוות עשה שהזמן גרמא אלא שלא עובדים ממש או שנותנים רכוש, אך התירוץ השני מבטל כלל את ההנחה שיש כאן בכלל מצוות עשה שהזמן גרמא.[[משתמש:תורת אמת|תורת אמת]] ([[שיחת משתמש:תורת אמת|שיחה]]) 17:41, 29 ביוני 2021 (IDT) | ||
:דרך אגב זכור לי, שבהקמת המשכן הנשים היו גם הם משתתפים בבנית המשכן, על ידי כך שהיו אורגים את בגדי הכהנים והפרוכות [[משתמש:א. ב. ג.|א. ב. ג.]] ([[שיחת משתמש:א. ב. ג.|שיחה]]) 17:27, 30 ביוני 2021 (IDT) | |||
ע"ע בדבר יעקב על קידושין כט. על התוס' המפורסם שם בעניין מ"ע שהזמן גרמא, ועפ"י רבים מהראשונים והאחרונים שם ניתן לתרץ. הקושי האמיתי ברמב"ם הזה שעליו לצערי לא הרחיבו את הדיבור זו פסיקתו שהבנייה היא עד צאה"כ, בשלמא שבונים מעלות השחר י"ל שהעוסקים בבניין זריזים הם ולכן לא עשו סייג שיבנו מהנץ, אבל ביה"ש ספק לילה הוא! בפרנקל ציינו לשו"ת אהל יהושע (לר' יהושע פנחס בומבאך) , הביא שם תירוץ אביו שהרמב"ם לשיטתו שספיקא מדאורייתא לקולא ולכן לא החמירו בביהמ"ק והקשה בעצמו שהוא דוחק, ורצה לתרץ שאכן כל הדין שבונים ביום הוא מדרבנן ורק סיום הבניין הוא מדאורייתא ביום, וזה חידוש עצום ודוחק גדול. אפשר היה לתרץ אך גם זה חידוש עצום, שהואיל ובניית המקדש נקראת מלאכה ונתנה להעשות ע"י פועלים אין גדרי היום והלילה כבשאר חלקי התורה אלא יום ולילה כדרך הפועלים ופועלים מסיימים עבודתם בצאה"כ כדאיתא בב"מ פג: ועפי"ז מתורץ למה נשים חייבות משום שהלילה לא זמן פטור אלא שאין דרך עבודה בו ולכן העבודה מופקעת. (מעבר לדוחק שבחידוש יש עוד דוחק ששם מבואר שתחילת עבודת הפועלים בנץ, ואפשר לדחוק עוד ולומר שודאי שדרך הפועלים להקדים לדברים חשובים וזריזים מקדימים למצוות ולכן בעצם גם מעה"ש הוא זמן פועלים אלא שבד"כ בעה"ב לא מקפיד שיצאו עד הנץ) | |||
== הערות == | |||
{{הערות שוליים}} | |||