9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התקדשי לי במנה ונתן לה דינר"
←מדוע אין צורך בתנאי כפול
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ב'''חידושי הרשב"א''' (ד"ה ואמר רב הונא) הביא שיש אומרים שב'על מנת' אין צורך בתנאי כפול, ולא בהן קודם ללאו, כיון שנתן לה סתמא, ואנו אומרים שכמאן דאמר לה על מנת דמי. וכתב שכן היא דעת הרי"ף. ובמסכת גיטין ביאר הרשב"א (עה ב ד"ה רב אשי) שעדיף מי שלא מזכיר תנאי במפורש אלא שמעשיו מוכיחין עליו, ממי שמזכיר תנאי שלא כדרך התנאים. וכן כתב לפרש ה'''קרבן נתנאל''' כאן (ב) בדעת הרא"ש, וכן הוא ב'''ערוך השלחן''' (אבן העזר כט כו). | ב'''חידושי הרשב"א''' (ד"ה ואמר רב הונא) הביא שיש אומרים שב'על מנת' אין צורך בתנאי כפול, ולא בהן קודם ללאו, כיון שנתן לה סתמא, ואנו אומרים שכמאן דאמר לה על מנת דמי. וכתב שכן היא דעת הרי"ף. ובמסכת גיטין ביאר הרשב"א (עה ב ד"ה רב אשי) שעדיף מי שלא מזכיר תנאי במפורש אלא שמעשיו מוכיחין עליו, ממי שמזכיר תנאי שלא כדרך התנאים. וכן כתב לפרש ה'''קרבן נתנאל''' כאן (ב) בדעת הרא"ש, וכן הוא ב'''ערוך השלחן''' (אבן העזר כט כו). | ||
ב'''אבני מילואים''' (כט יד) כתב ליישב גם דעת הפוסקים (רמב"ן ור"ן) שחולקים על הטעם הנ"ל (שמעשה עדיף מתנאי מפורש), ואעפ"כ הכא מהני, מפני שכל מה שבעינן כפל לתנאי ושאר דיני תנאים, הוא שאם לא נתקיימו בטל התנאי וממילא נתקיים המעשה בלא התנאי, אבל לעצם ההתחייבות לא בעינן שיהיה כתנאי בני גד ובני ראובן, והרי זה כאדם הקונה שדה במנה ונתן דינר, שהמקח ודאי קיים אלא שצריך להשלים שאר דמי השדה, אך לא שייבטל המכר אם לא ישלים, אלא שהוא עליו כחוב. והוא הדין הכא שנתקדשה על ידי הדינר, ונתחייב הוא בדמי הפסיקה. וזהו לשון ר' אלעזר 'הרי זו מקודשת וישלים'. והוסיף לזה ראיה מן הגמרא, שאומרת שאין אחד מהם יכול לחזור בו, ולכאורה קשה, למה לא יכול לחזור והרי אין כופין בקיום התנאי ואם לא נתקיים התנאי בטל המעשה? וגם היא למה לא תוכל לחזור בה, שהרי נתינה בעל כרחה לא שמה נתינה, ויכולה שתאמר איני רוצה בקבלת השאר? אלא על כרחך שאין כאן תנאי, אלא המעשה כבר נתקיים ואי אפשר לחזור ממה שנעשה וחל, אלא שהוא צריך להשלים כחוב. | ב'''שיטה לא נודע למי''' (קידושין ח א) מחלק שהכא עיקר הקידושין תלויים במנה, ולכן חלים הם עכשיו לפי שגמרה דעתה לאקנויי עצמה השתא בדינר והוא ישלים אחר כך המנה, ולא דמי למקדש בתנאי ולא כפל תנאו, שאז עיקר הקידושין הם בדינר, וכיון שרק אמר 'על מנת שאתן מנה' ולא כפל, נתבטל התנאי ונתקיימו הקידושין במנה. | ||
<BR/>כדבריו כתבו כמה אחרונים מדנפשם: | |||
<BR/>ב'''אבני מילואים''' (כט יד) כתב ליישב גם דעת הפוסקים (רמב"ן ור"ן) שחולקים על הטעם הנ"ל (שמעשה עדיף מתנאי מפורש), ואעפ"כ הכא מהני, מפני שכל מה שבעינן כפל לתנאי ושאר דיני תנאים, הוא שאם לא נתקיימו בטל התנאי וממילא נתקיים המעשה בלא התנאי, אבל לעצם ההתחייבות לא בעינן שיהיה כתנאי בני גד ובני ראובן, והרי זה כאדם הקונה שדה במנה ונתן דינר, שהמקח ודאי קיים אלא שצריך להשלים שאר דמי השדה, אך לא שייבטל המכר אם לא ישלים, אלא שהוא עליו כחוב. והוא הדין הכא שנתקדשה על ידי הדינר, ונתחייב הוא בדמי הפסיקה. וזהו לשון ר' אלעזר 'הרי זו מקודשת וישלים'. והוסיף לזה ראיה מן הגמרא, שאומרת שאין אחד מהם יכול לחזור בו, ולכאורה קשה, למה לא יכול לחזור והרי אין כופין בקיום התנאי ואם לא נתקיים התנאי בטל המעשה? וגם היא למה לא תוכל לחזור בה, שהרי נתינה בעל כרחה לא שמה נתינה, ויכולה שתאמר איני רוצה בקבלת השאר? אלא על כרחך שאין כאן תנאי, אלא המעשה כבר נתקיים ואי אפשר לחזור ממה שנעשה וחל, אלא שהוא צריך להשלים כחוב. | |||
<BR/>הרב '''ערוך השלחן''' (כו) כתב באופן שונה מעט, שהכא לא הוי כתנאי ומעשה רגיל, שאם היה מעשה קידושין ותנאי רגילים, כגון שקידש בדינר ובתנאי שישלים עוד צ"ט, היינו אומרים שצריך לדיני התנאי ואם לא נתקיימו דיני התנאים, יחולו הקידושין בלא תנאי בדינר בלבד ואין צריך להשלים. אבל הכא הרי עיקר הקידושין היו במנה, ואם נבטל את התנאי נבטל גם את עיקר הקידושין, לכן אמרינן שהקידושין קיימים אף בלא שנתן עדיין צ"ט דינרים, לפי שבכך נתרצו האיש והאשה שיחולו הקידושין כבר בדינר, אלא שעל כל פנים צריך להשלים, ואם לא השלים, יתבטלו הקידושין. | <BR/>הרב '''ערוך השלחן''' (כו) כתב באופן שונה מעט, שהכא לא הוי כתנאי ומעשה רגיל, שאם היה מעשה קידושין ותנאי רגילים, כגון שקידש בדינר ובתנאי שישלים עוד צ"ט, היינו אומרים שצריך לדיני התנאי ואם לא נתקיימו דיני התנאים, יחולו הקידושין בלא תנאי בדינר בלבד ואין צריך להשלים. אבל הכא הרי עיקר הקידושין היו במנה, ואם נבטל את התנאי נבטל גם את עיקר הקידושין, לכן אמרינן שהקידושין קיימים אף בלא שנתן עדיין צ"ט דינרים, לפי שבכך נתרצו האיש והאשה שיחולו הקידושין כבר בדינר, אלא שעל כל פנים צריך להשלים, ואם לא השלים, יתבטלו הקידושין. | ||