9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הריסת בית כנסת"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||בבא בתרא ג ב||בית הבחירה א יז|אורח חיים קנג ז}} | |||
== מקור האיסור == | |||
בתורה יש ציווי שלא להרוס את ההיכל והמזבח, וכך כתוב במדרש (ספרי פרשת ראה סא'): | בתורה יש ציווי שלא להרוס את ההיכל והמזבח, וכך כתוב במדרש (ספרי פרשת ראה סא'): | ||
"מנין לנותץ אבן אחת מן ההיכל ומן המזבח ומן העזרות שעובר בלא תעשה תלמוד לומר ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם לא תעשון כן לה' אלהיכם". | <BR/>"מנין לנותץ אבן אחת מן ההיכל ומן המזבח ומן העזרות שעובר בלא תעשה תלמוד לומר ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם לא תעשון כן לה' אלהיכם". | ||
כותב '''הרמב"ם''' בהלכות בית הבחירה (א, יז'): | |||
"וכן נותץ אבן אחת מן המזבח או מכל ההיכל או מבין האולם ולמזבח דרך השחתה לוקה שנאמר ונתצתם את מזבחותם וגו' לא תעשון כן לה' אלהיכם". | "וכן נותץ אבן אחת מן המזבח או מכל ההיכל או מבין האולם ולמזבח דרך השחתה לוקה שנאמר ונתצתם את מזבחותם וגו' לא תעשון כן לה' אלהיכם". | ||
ובמניין המצוות הקצר כתב '''הרמב"ם''' (לא תעשה סה): | <BR/>ובמניין המצוות הקצר כתב '''הרמב"ם''' (לא תעשה סה): | ||
"שלא לאבד בית המקדש או בתי כנסיות ובתי מדרשות וכן אין מוחקין השמות המקודשין ואין מאבדין את כתבי הקדש שנ' אבד תאבדון וכו' ואשיריהם תשרפון לא תעשון כן לה' אלהיכם". | "שלא לאבד בית המקדש או בתי כנסיות ובתי מדרשות וכן אין מוחקין השמות המקודשין ואין מאבדין את כתבי הקדש שנ' אבד תאבדון וכו' ואשיריהם תשרפון לא תעשון כן לה' אלהיכם". | ||
נחלקו האחרונים איך ללמוד את דברי הרמב"ם הללו. | נחלקו האחרונים איך ללמוד את דברי הרמב"ם הללו. | ||
=== האיסור מדברי חכמים בלבד === | |||
מדברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה רואים שאין איסור גורף להרוס כל דבר מהר הבית אלא רק ההיכל ובין האולם ולמזבח, א"כ נוכל לדייק, וכך מדייק '''המנחת חינוך''' (מצווה תלז) שאין חיוב מלקות על מי שהורס בית כנסת (או משהו מבית הכנסת) שהרי אפילו על עזרת ישראל אין איסור, אז כל שכן בית כנסת שקדושתו קלה מקדושת המקדש שלא יהיה איסור תורה על זה. אלא זה איסור מדברי חכמים בלבד. וכך מדייק ברמב"ם ה'''חלקת יואב''' (או"ח סימן ד'). | |||
מדברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה רואים שאין איסור גורף להרוס כל דבר מהר הבית אלא רק ההיכל ובין האולם ולמזבח, א"כ נוכל לדייק, וכך מדייק '''המנחת חינוך''' (מצווה תלז) שאין חיוב מלקות על מי שהורס בית כנסת (או משהו מבית הכנסת) שהרי אפילו על עזרת ישראל אין איסור, אז כל שכן בית כנסת שקדושתו קלה מקדושת המקדש שלא יהיה איסור תורה על זה. אלא זה איסור מדברי חכמים בלבד. וכך מדייק ברמב"ם ''' | <BR/>אמנם בספר המצוות נראה שהאיסור הוא מהתורה ולכאורה זו סתירה לדברי האחרונים הנ"ל. וכותב החלקת יואב שודאי שאין כוונת הרמב"ם בספר המצוות שהאיסור לנתוץ בית כנסת הוא מהתורה שהרי בדברי הרמב"ם הללו נכללים גם מחיקת ספרי הנבואה, וודאי שאין איסור תורה במחיקת ספרי הנביאים. אלא הרמב"ם מנה בכלל האיסור דברים שהם אסורים מהתורה ודברים שהם דרבנן במעין אסמכתא. | ||
=== האיסור מהתורה === | |||
אומנם מצינו דרך אחרת באחרונים שסוברת שאיסור נתיצת בית כנסת הוא מהתורה. | |||
<BR/>ה'''דברי חיים''' (שו"ת או"ח ס' ג') כותב שאיסור נתיצת בית כנסת איסורו מהתורה שהרי נעשה בית הכנסת מקום וועד להתפלל בו, והביא לדבריו סיוע מדברי הרמב"ן בספר המצוות. וגם ה'''משנה ברורה''' נראה שהסכים עם דבריו מטעם דומה, שהרי כתב (או"ח סימן קנב ס"ק יא'): | |||
"ואסור לסתור דבר - דהוי כנותץ אבן מן ההיכל דאסור משום שנאמר "את מזבחותם תתצון וגו' לא תעשון כן לה' אלהיכם" ובית הכנסת ובית המדרש גם כן נקרא מקדש מעט". | |||
<BR/>בדבריו יש חידוש שכיוון שנקרא בית הכנסת מקדש מעט, גם בו יש איסור תורה בכל נתיצה. לפי דבריו אין קושי מדברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה, שהרי אין עדיפות מיוחדת לקדושת העזרה מאשר קדושת בית כנסת שהרי גם הוא נקרא מקדש מעט. | |||
א"כ מצינו מחלוקת אחרונים בהגדרת האיסור להרוס בית כנסת, האם הוא מהתורה או מדרבנן . יש כמה נפקא מינות בשאלה זו. (למשל אם לוקה מהתורה או האם נפסל לעדות בכך). | א"כ מצינו מחלוקת אחרונים בהגדרת האיסור להרוס בית כנסת, האם הוא מהתורה או מדרבנן . יש כמה נפקא מינות בשאלה זו. (למשל אם לוקה מהתורה או האם נפסל לעדות בכך). | ||
== הריסת בית כנסת על מנת לבנות == | |||
הגמרא במסכת '''בבא בתרא''' אומרת (דף ג עמוד ב): | |||
"אמר רב חסדא: לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי. איכא דאמרי: משום פשיעותא, ואיכא דאמרי: משום צלויי. מאי בינייהו? איכא בינייהו, דאיכא (בי כנישתא אחריתי) [דוכתא לצלויי]" | |||
<BR/>רב חסדא אומר שאסור לסתור בית כנסת עד שיבנו בית כנסת אחר. ושני טעמים מוזכרים בגמרא: משום פשיעות או מפני שלא יהיה להם מקום להתפלל בזמן הבנייה. לכאורה פשט דברי הגמרא קשים שהרי אחרי שכבר בנו את הבניין החדש, איך יותר להרוס את הישן, מה צורך יש עכשיו בהריסת הבניין הישן שבעבור זה התיר רב חסדא את ההריסה? מבארים האחרונים (ביאור הלכה בסימן קנב ד"ה אא"כ) שמדובר שיש צורך לבניין החדש בהריסת הבניין הישן, למשל אם הם לוו כסף כדי לבנות את החדש ועכשיו הם פורעים את חובם מהבניין הישן. או למשל אם הבניין הישן מאפיל על הבניין החדש שאז הותר להרוס את הישן. | |||
ונראה לבאר בדרך נוספת שבאמת מצד קדושת בית הכנסת אין לנו בעיה להרוס את הישן כאשר יש בניין חדש כי כותבים הראשונים ('''ריטב"א''' במגילה דף כה עמוד ב ד"ה רמי '''ורמב"ן''' שם בדף כו עמוד ב על המשנה) שקדושת בית הכנסת פוקעת כאשר בנו בניין חדש (ובני העיר כבר לא חפצים בבניין הישן), וא"כ לא שייך לאסור עוד מצד קדושת בית הכנסת אלא רק מצד חשש שלא יהיה מקום להתפלל או שמא יפשעו בבניין בית הכנסת, וא"כ כאשר סר החשש הזה- כבר אין בעיה להרוס את הבניין הישן . לפי ביאור זה יוצא שכל מה שהותר לבני העיר למכור את בית הכנסת זה רק כאשר יש בית כנסת אחר שבנו ואין חשש של ההריסה של בית הכנסת. וכך פסק '''הרמ"א''' בסימן קנג, ז'. ועיין שם במגן אברהם ס"ק טז. | ונראה לבאר בדרך נוספת שבאמת מצד קדושת בית הכנסת אין לנו בעיה להרוס את הישן כאשר יש בניין חדש כי כותבים הראשונים ('''ריטב"א''' במגילה דף כה עמוד ב ד"ה רמי '''ורמב"ן''' שם בדף כו עמוד ב על המשנה) שקדושת בית הכנסת פוקעת כאשר בנו בניין חדש (ובני העיר כבר לא חפצים בבניין הישן), וא"כ לא שייך לאסור עוד מצד קדושת בית הכנסת אלא רק מצד חשש שלא יהיה מקום להתפלל או שמא יפשעו בבניין בית הכנסת, וא"כ כאשר סר החשש הזה- כבר אין בעיה להרוס את הבניין הישן . לפי ביאור זה יוצא שכל מה שהותר לבני העיר למכור את בית הכנסת זה רק כאשר יש בית כנסת אחר שבנו ואין חשש של ההריסה של בית הכנסת. וכך פסק '''הרמ"א''' בסימן קנג, ז'. ועיין שם במגן אברהם ס"ק טז. | ||