7
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←האם הדין שאינו מקנה מהתורה או מדברנן: תיקנתי שכי
מ (←האם הדין שאינו מקנה מהתורה או מדברנן: תיקנתי שכי) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||יבמות צג א||מכירה כב א ב|חושן משפט רט ד}} | |||
{{מקורות||יבמות צג | |||
מכירת דבר שעדיין אינו קיים [לא בא לעולם], אם יש משמעות לקניין. | מכירת דבר שעדיין אינו קיים [לא בא לעולם], אם יש משמעות לקניין. | ||
== הצגת הסוגיא == | == הצגת הסוגיא == | ||
=== האם הדיון בגמרא הוא רק גבי קניינים === | === האם הדיון בגמרא הוא רק גבי קניינים === | ||
'''הגמרא''' ביבמות (צב ב- צג ב) מביאה מחלוקות תנאים ואמוראים אם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. מהסוגיות שהגמרא מביאה עולה, שהמחלוקת איננה מצטמצמת בקניינים, אלא נוגעת גם ליכולת לאסור בנדר דבר שלא בא לעולם, לקדש אשה שעדין לא תופסים בה קידושין, והפרשת תרומות ומעשרות. הסוגיה העוסקת בהקניית דבר שעדיין אינו קיים נמצאת שם (צג א), ועוסקת במוכר פירות דקל שעדיין לא צמחו. דעת רב הונא שכל עוד לא באו הפירות לעולם יכול המוכר לחזור בו, אך משבאו לעולם- אינו יכול לחזור בו. ואילו דעת רב נחמן, שאף לאחר שבאו הפירות לעולם, יכול המוכר לחזור בו. והוסיף רב נחמן שהוא מודה שאם שמט הקונה ואכל את הפירות- כבר אין המוכר יכול לחזור בו. | '''הגמרא''' ביבמות (צב ב- צג ב) מביאה מחלוקות תנאים ואמוראים אם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. מהסוגיות שהגמרא מביאה עולה, שהמחלוקת איננה מצטמצמת בקניינים, אלא נוגעת גם ליכולת לאסור בנדר דבר שלא בא לעולם, לקדש אשה שעדין לא תופסים בה קידושין, והפרשת תרומות ומעשרות. הסוגיה העוסקת בהקניית דבר שעדיין אינו קיים נמצאת שם (צג א), ועוסקת במוכר פירות דקל שעדיין לא צמחו. דעת רב הונא שכל עוד לא באו הפירות לעולם יכול המוכר לחזור בו, אך משבאו לעולם- אינו יכול לחזור בו. ואילו דעת רב נחמן, שאף לאחר שבאו הפירות לעולם, יכול המוכר לחזור בו. והוסיף רב נחמן שהוא מודה שאם שמט הקונה ואכל את הפירות- כבר אין המוכר יכול לחזור בו. | ||
=== ביאור המחלוקת === | === ביאור המחלוקת === | ||
'''הגרז"ן גולדברג''' (המעיין תמוז תשס"ט עמוד 81) ביאר, שכיון שגם הסוברים שאדם שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, מצריכים שיהיה עבידי דאתו, וגם הסוברים שאינו מקנה, מודים בפירות שכבר יכול לתלוש, הרי שכולם מודים שאי אפשר להקנות דבר שלא בא לעולם, ומאידך אם כבר ניתן תכף להשיג את הדבר נחשב בא לעולם, והמחלוקת היא בגבול ביניהם, מה כבר נקרא שאפשר להשיג, לסוברים אין אדם מקנה, אפשר להשיג היינו אם נשאר רק לקטוף, | '''הגרז"ן גולדברג''' (המעיין תמוז תשס"ט עמוד 81) ביאר, שכיון שגם הסוברים שאדם שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, מצריכים שיהיה עבידי דאתו (בבא מציעא לג ב), וגם הסוברים שאינו מקנה, מודים בפירות שכבר יכול לתלוש, הרי שכולם מודים שאי אפשר להקנות דבר שלא בא לעולם, ומאידך אם כבר ניתן תכף להשיג את הדבר נחשב בא לעולם, והמחלוקת היא בגבול ביניהם, מה כבר נקרא שאפשר להשיג, לסוברים אין אדם מקנה, אפשר להשיג היינו אם נשאר רק לקטוף, ולחולקים מספיק שיהיה עבידי דאתו, והיינו שכיון שרגילות שהפירות צומחים, ורחוקה האפשרות שלא כך יקרה, הם נחשבים לדבר שכבר ניתן להשיג. | ||
=== פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל === | === פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל === | ||
| שורה 21: | שורה 17: | ||
ב'''שו"ת הרא"ש''' (קב י) כתב שבדבר שלא בא לעולם אין משום מחוסר אמנה, והטעם שבדבר שאין בו קניין אין בו משום מחוסר אמנה. '''הדרכי משה''' (יו"ד רסד ד) כתב שגם לדעת הרא"ש יש כאן משום "שארית ישראל לא יעשו עוולה" (צפניה ג יג), והביאו '''הש"ך''' (שם ז). '''יד אברהם''' (שו"ע יו"ד שם בקובץ מפרשים) הקשה שדברי הדרכ"מ נסתרים מתשובת הרא"ש הנ"ל. ב'''שו"ת מהרש"ג''' (א יו"ד מו) כתב שמ'''תוס'''' (בבא מציעא סו א-ב ד"ה התם) בשם '''ר"ת''', מוכח שנקטו כסברת הדרכ"מ, שיש בו משום מחוסר אמנה. עוד הביא ראיה מ'''הגמרא''' (בבא מציעא טו ב) גבי מוכר שדה שאינה שלו, שאמר רב אשי שניחא למוכר דליקום בהימנותיה, ומוכר שדה שאינה שלו, הוא כמוכר דבר שלא לעולם. עוד כתב שכן מוכח מ'''החוות דעת''' (יו"ד קסט) בכמה מקומות, שיש בו משום מחוסר אמנה, והניח את דברי שו"ת הרא"ש (קב י) הנ"ל בקושיה. | ב'''שו"ת הרא"ש''' (קב י) כתב שבדבר שלא בא לעולם אין משום מחוסר אמנה, והטעם שבדבר שאין בו קניין אין בו משום מחוסר אמנה. '''הדרכי משה''' (יו"ד רסד ד) כתב שגם לדעת הרא"ש יש כאן משום "שארית ישראל לא יעשו עוולה" (צפניה ג יג), והביאו '''הש"ך''' (שם ז). '''יד אברהם''' (שו"ע יו"ד שם בקובץ מפרשים) הקשה שדברי הדרכ"מ נסתרים מתשובת הרא"ש הנ"ל. ב'''שו"ת מהרש"ג''' (א יו"ד מו) כתב שמ'''תוס'''' (בבא מציעא סו א-ב ד"ה התם) בשם '''ר"ת''', מוכח שנקטו כסברת הדרכ"מ, שיש בו משום מחוסר אמנה. עוד הביא ראיה מ'''הגמרא''' (בבא מציעא טו ב) גבי מוכר שדה שאינה שלו, שאמר רב אשי שניחא למוכר דליקום בהימנותיה, ומוכר שדה שאינה שלו, הוא כמוכר דבר שלא לעולם. עוד כתב שכן מוכח מ'''החוות דעת''' (יו"ד קסט) בכמה מקומות, שיש בו משום מחוסר אמנה, והניח את דברי שו"ת הרא"ש (קב י) הנ"ל בקושיה. | ||
=== האם הדין שאינו מקנה מהתורה או | === האם הדין שאינו מקנה מהתורה או מדרבנן === | ||
'''המבי"ט''' בקרית ספר (מכירה כב) נקט שהא דאין אדם מוכר דבר שלא לעולם הוא מהתורה, ונלמד מהפסוק בויקרא (כה, יד) "וכי תמכרו ממכר לעמיתך", שמשמע ממכר שהוא בעין. וכן נקט ב'''שו"ת מהרש"ם''' (ה נא ב), והביא ראיה מיבמות (צג א ב), ש'''הגמרא''' הצריכה פסוק כדי להתיר לעשר על מה שלא בא לעולם אבל עתיד לבוא, לצורך עונג שבת, והביא גם שכן מוכחת דעת '''הריב"ש''' (שכח), שכתב שמכירת הבכורה ליעקב הועילה אף שהווי דבר שלא בא לעולם, כיון שהיתה לפני מתן תורה. וכן הסכים בספר '''תורת הקניינים''' (רובינפעלד) (ב יד א {א}), והביא ראיה גם מ'''הגמרא''' (בבא בתרא קכז ב) שהצריכה את המילה "יכיר" (דברים כא יז) לנכסים שנפלו לאחר מכאן, והוסיפה שצריכותא זו היא למאן דאמר שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. '''הרב יעקב שמשון שפירא''' (בענין אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם באתר "דין") כתב שלולא דברי המבי"ט היה אומר שהמקור ממה ש'''הגמרא''' (ב"ק ס"ח ב) דרשה מ"ואיש כי יקדיש את ביתו" (ויקרא כז יד) שאדם אינו יכול להקדיש והוא הדין להקנות את מה שאינו ברשותו. מאידך, ה'''חכמת שלמה''' (חו"מ רט א) כתב שמהתורה אדם מקנה דבר שלא בעולם, ומה שקיי"ל שאין מקנה, הוא מדרבנן, והוסיף שבתשובה בחיבורו לאבן העזר ביאר את הסוגיא הנ"ל בבבא בתרא. | '''המבי"ט''' בקרית ספר (מכירה כב) נקט שהא דאין אדם מוכר דבר שלא לעולם הוא מהתורה, ונלמד מהפסוק בויקרא (כה, יד) "וכי תמכרו ממכר לעמיתך", שמשמע ממכר שהוא בעין. וכן נקט ב'''שו"ת מהרש"ם''' (ה נא ב), והביא ראיה מיבמות (צג א ב), ש'''הגמרא''' הצריכה פסוק כדי להתיר לעשר על מה שלא בא לעולם אבל עתיד לבוא, לצורך עונג שבת, והביא גם שכן מוכחת דעת '''הריב"ש''' (שכח), שכתב שמכירת הבכורה ליעקב הועילה אף שהווי דבר שלא בא לעולם, כיון שהיתה לפני מתן תורה. וכן הסכים בספר '''תורת הקניינים''' (רובינפעלד) (ב יד א {א}), והביא ראיה גם מ'''הגמרא''' (בבא בתרא קכז ב) שהצריכה את המילה "יכיר" (דברים כא יז) לנכסים שנפלו לאחר מכאן, והוסיפה שצריכותא זו היא למאן דאמר שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. '''הרב יעקב שמשון שפירא''' (בענין אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם באתר "דין") כתב שלולא דברי המבי"ט היה אומר שהמקור ממה ש'''הגמרא''' (ב"ק ס"ח ב) דרשה מ"ואיש כי יקדיש את ביתו" (ויקרא כז יד) שאדם אינו יכול להקדיש והוא הדין להקנות את מה שאינו ברשותו. מאידך, ה'''חכמת שלמה''' (חו"מ רט א) כתב שמהתורה אדם מקנה דבר שלא בעולם, ומה שקיי"ל שאין מקנה, הוא מדרבנן, והוסיף שבתשובה בחיבורו לאבן העזר ביאר את הסוגיא הנ"ל בבבא בתרא. | ||
בספר '''משנת יעקב''' (רוזנטל) (קניין עמוד קי) כתב שלפי המבי"ט הנ"ל, שמקור הדין הוא מפסוק, מוכח שהטעם שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אינו חיסרון בגמירות דעת, אלא דין מדיני התורה. ואילו הרב י"ש שפירא (שם) כתב שאפשר לומר שהחיסרון הוא בגמירות דעת, אלא שלולא הפסוק מה שאין גמירות דעת היה נחשב דברים שבלב. {{ראה עוד | בספר '''משנת יעקב''' (רוזנטל) (קניין עמוד קי) כתב שלפי המבי"ט הנ"ל, שמקור הדין הוא מפסוק, מוכח שהטעם שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אינו חיסרון בגמירות דעת, אלא דין מדיני התורה. ואילו הרב י"ש שפירא (שם) כתב שאפשר לומר שהחיסרון הוא בגמירות דעת, אלא שלולא הפסוק מה שאין גמירות דעת היה נחשב דברים שבלב. {{ראה עוד | ||
| שורה 144: | שורה 140: | ||
== קדם הקונה ותפס == | == קדם הקונה ותפס == | ||
'''הגמרא''' ביבמות (צג א) מביאה, שאף שרב נחמן סובר שהמוכר פירות דקל לחברו, יכול לחזור גם אחר שבאו לעולם, מודה הוא שאם הקונה כבר שמט את הפירות ואכל, אין מוציאים ממנו. וכן פסק '''הרמב"ם''' מכירה (כב ב), '''טור''' (רט) ו'''שו"ע''' שם (ד). בספר '''העיטור''' (ב קניין), הביאו ב'''הגהות מיימוניות''' שם (ד), ומשם ב'''תרומת הדשן''' (שכ), וכן ב'''הגהות מרדכי''' ב"ב (תרעג), כתוב שדין רב נחמן גבי פירות דקל, נכון בכל מוכר דבר שלא בא לעולם, והביאו להלכה '''הרמ"א''' על השו"ע (שם). '''הריטב"א''' בב"מ (סו ב) בשם '''ר"י''' וכן ב'''פרישה''' (סו יח) וב'''ב"ח''' (יח) מבואר, שאף שהגמרא התבטאה שהקונה שמט ואכל, אין כוונתה דווקא אכל, אלא אפילו אם הפירות עדיין בעין. מאידך ב'''הגהות אושרי''' בב"מ פ' איזהו נשך (לב) משמע שרק מה שכבר אכל, וכן דעת '''המאירי''' בב"מ שם. | '''הגמרא''' ביבמות (צג א) ובבא מציעא (סו ב) מביאה, שאף שרב נחמן סובר שהמוכר פירות דקל לחברו, יכול לחזור גם אחר שבאו לעולם, מודה הוא שאם הקונה כבר שמט את הפירות ואכל, אין מוציאים ממנו. וכן פסק '''הרמב"ם''' מכירה (כב ב), '''טור''' (רט) ו'''שו"ע''' שם (ד). בספר '''העיטור''' (ב קניין), הביאו ב'''הגהות מיימוניות''' שם (ד), ומשם ב'''תרומת הדשן''' (שכ), וכן ב'''הגהות מרדכי''' ב"ב (תרעג), כתוב שדין רב נחמן גבי פירות דקל, נכון בכל מוכר דבר שלא בא לעולם, והביאו להלכה '''הרמ"א''' על השו"ע (שם). '''הריטב"א''' בב"מ (סו ב) בשם '''ר"י''' וכן ב'''פרישה''' (סו יח) וב'''ב"ח''' (יח) מבואר, שאף שהגמרא התבטאה שהקונה שמט ואכל, אין כוונתה דווקא אכל, אלא אפילו אם הפירות עדיין בעין. מאידך ב'''הגהות אושרי''' בב"מ פ' איזהו נשך (לב) משמע שרק מה שכבר אכל, וכן דעת '''המאירי''' בב"מ שם. | ||
=== טעם הדין === | === טעם הדין === | ||
'''רש"י''' בב"מ (סו ב) (ד"ה לא מפקינן), כתב שהטעם הוא משום מחילת המקנה, ומועילה המחילה אף שזו מחילה בטעות, שהרי אם היה יודע שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, לא היה נותן לו לקחת את הפירות. '''הרי"ף''' (שם לז ב מדפי הרי"ף) פירש שמועיל מטעם מחילה, ולא כתב שזו מחילה בטעות. '''התוס'''' (שם סו א- סז א ד"ה התם) בשם '''ר"ת''' פירשו שהוא כיון שאין למוכר לחזור בו, כדי שיעמוד באמונתו, אבל לא מטעם מחילה, שהרי דעת רב נחמן היא שמחילה בטעות אינה מחילה. בשו"ת '''מהר"ם מינץ''' (לה) ביאר שטעמו של ר"ת הוא, שבמוכר דבר שלא בא לעולם המכר חל, אלא שרשאי לחזור בו. ובשו"ת '''עונג יו"ט''' (או"ח) כתב שזהו טעמו של הריטב"א בשם ר"י, והביאו ב'''אבן ישראל''' (ט יו"ד צה). '''הרא"ש''' (שם ה לב) הביא אף הוא את ר"ת, אך פירש שכאן מועיל מטעם מחילה, אלא שאין זו מחילה בטעות שאינה מחילה, כיון שכאן ידע ומוחל, וכן כתב '''המאירי''' (ב"מ שם) וכן כתב ב'''חידושי הריטב"א''' שם בשם '''הרמב"ן''', וכתב שזו שיטת '''רש"י'''. וכן ב'''הגהות אושרי''' (שם) כתב בשם ר"ת שהוא מטעם מחילה, אלא שאין זו מחילה בטעות, כיון שהמוכר רוצה לעמוד בנאמנותו. ובשם '''לשון מהרי"ח''' ביאר שבאן מועילה מחילה בטעות, כיון שהוציא את הממון מרשותו. ב'''חידושי הרשב"א''' (ב"מ שם) וב'''נימוק"י''' (שם לו ב) הובאה שיטת ר"ת ב'''ספר הישר''' (תקצב), ופירש הנימוק"י בדעתו שמועיל מטעם מחילה, ואינה מחילה בטעות, שהרי המוכר רצה למכור והקונה לקנות, אלא שלא סמכא דעתו. בספר '''בית יעקב''' (אבן העזר קטז א ד"ה אפילו) כתב שהטעם הוא, כיון שקיי"ל שמחילה בטעות הווי מחילה. | '''רש"י''' בב"מ (סו ב) (ד"ה לא מפקינן), כתב שהטעם הוא משום מחילת המקנה, ומועילה המחילה אף שזו מחילה בטעות, שהרי אם היה יודע שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, לא היה נותן לו לקחת את הפירות. '''הרי"ף''' (שם לז ב מדפי הרי"ף) פירש שמועיל מטעם מחילה, ולא כתב שזו מחילה בטעות. '''התוס'''' (שם סו א- סז א ד"ה התם) בשם '''ר"ת''' פירשו שהוא כיון שאין למוכר לחזור בו, כדי שיעמוד באמונתו, אבל לא מטעם מחילה, שהרי דעת רב נחמן היא שמחילה בטעות אינה מחילה. בשו"ת '''מהר"ם מינץ''' (לה) ביאר שטעמו של ר"ת הוא, שבמוכר דבר שלא בא לעולם המכר חל, אלא שרשאי לחזור בו. ובשו"ת '''עונג יו"ט''' (או"ח) כתב שזהו טעמו של הריטב"א בשם ר"י, והביאו ב'''אבן ישראל''' (ט יו"ד צה). '''הרא"ש''' (שם ה לב) הביא אף הוא את ר"ת, אך פירש שכאן מועיל מטעם מחילה, אלא שאין זו מחילה בטעות שאינה מחילה, כיון שכאן ידע ומוחל, וכן כתב '''המאירי''' (ב"מ שם) וכן כתב ב'''חידושי הריטב"א''' שם בשם '''הרמב"ן''', וכתב שזו שיטת '''רש"י'''. וכן ב'''הגהות אושרי''' (שם) כתב בשם ר"ת שהוא מטעם מחילה, אלא שאין זו מחילה בטעות, כיון שהמוכר רוצה לעמוד בנאמנותו. ובשם '''לשון מהרי"ח''' ביאר שבאן מועילה מחילה בטעות, כיון שהוציא את הממון מרשותו. ב'''חידושי הרשב"א''' (ב"מ שם) וב'''נימוק"י''' (שם לו ב) הובאה שיטת ר"ת ב'''ספר הישר''' (תקצב), ופירש הנימוק"י בדעתו שמועיל מטעם מחילה, ואינה מחילה בטעות, שהרי המוכר רצה למכור והקונה לקנות, אלא שלא סמכא דעתו. בספר '''בית יעקב''' (אבן העזר קטז א ד"ה אפילו) כתב שהטעם הוא, כיון שקיי"ל שמחילה בטעות הווי מחילה. | ||
=== אם צריך שהמוכר ידע בשעת התפיסה === | === אם צריך שהמוכר ידע בשעת התפיסה === | ||
'''תרומת הדשן''' (שיג) כתב שלא צריך שידע המוכר בשעת התפיסה, והביאו '''הפרישה''' (חו"מ סו יח), וכן נקט להלכה ב'''סמ"ע''' שם (מו). מאידך '''הש"ך''' שם (סו) כתב שמלשון '''הרא"ש''' בב"מ | '''תרומת הדשן''' (שיג) כתב שלא צריך שידע המוכר בשעת התפיסה, והביאו '''הפרישה''' (חו"מ סו יח), וכן נקט להלכה ב'''סמ"ע''' שם (מו). מאידך '''הש"ך''' שם (סו) כתב שמלשון '''הרא"ש''' בב"מ (ה לב), משמע שצריך שידע המוכר בשעת התפיסה שהקונה תופס, ולקמן (רט ה) הוסיף הש"ך שכך משמע מדעת '''רש"י''' (ב"מ סו ב ד"ה לא מפקינן), '''הנימוק"י''' (שם לז ב), '''תוס'''' (שם ד"ה התם), '''הגהות מרדכי''' (שם תלו), '''תוס'''' בבא בתרא (מא מ ד"ה אמר) בשם '''ר"ת''', ו'''הגהות אושרי''' (בבא בתרא ג לו). וכן הסכים '''הקצות''' (רלה ו), וכתב שם שכך היא דעת '''הרמב"ם'''. '''הנודע ביהודה''' (תנינא אה"ע ק) כתב, שאם הנותן ידע שהקונה לקח, אבל אין בכך הוכחה שמחל ואיפשר לו לזכות, הרי שלדעת הש"ך תהיה על הקונה חובה להחזיר, ולדעת הסמ"ע לא. ועל כן בעל שהתחייב לאשתו תכשיטים, אין אומרים לדעת הש"ך שמה שאיפשר לאשה להתקשט בהם מעיד על מחילה מצידו, שהרי הבעל רוצה שאשתו תתקשט בעודה תחתיו, ולא שתיקח אותם ותתגרש ממנו. | ||
=== אם מועילה כתיבת שטר === | === אם מועילה כתיבת שטר === | ||
| שורה 159: | שורה 155: | ||
== דיונים בשיטה שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם == | == דיונים בשיטה שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם == | ||
=== אם הדין כך מהתורה או מדרבנן === | === אם הדין כך מהתורה או מדרבנן === | ||
'''הגמרא''' | '''הגמרא''' (יבמות צג א) מספרת שר' ינאי עישר לצורך שבת על פירות שהיו עדיין אצל האריס, ואחר כך שאל את ר' חייא עם עשה נכון, ור' חייא למד מפסוק שר' ינאי צדק במעשהו. '''התוס' ישנים''' (שם ד"ה א"ל) הבינו שהפסוק נצרך כדי להסביר שהמעשר של ר' ינאי חל, למרות שעישר על מה שעוד לא בא לעולם. והקשו בקושייתם השנייה, שר' חייא הוכיח את דינו של ר' ינאי מפסוק, וקשה, הרי לא משמע שבכל מקום שאנו אומרים שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם הוא מהתורה, שאם לא כן, לא היתה בזה מחלוקת. הרי לכאורה שהתוס' ישנים סוברים שמאן דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אינו סובר זאת אלא מדרבנן. אך מתירוץ התוס' ישנים משמע להיפך. התוס' ישנים תירץ שהספק של ינאי שבגללו הוצרך לשאול את ר' חייא, לא היה בגלל שעישר על דבר שלא בא לעולם, אלא זה היה פשוט לו שמותר, אלא הספק שלו היה בגלל שעישר שלא מן המוקף. ועתה יש להקשות, אם מה שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם אינו מהתורה אלא מדרבנן, למה היה כל כך פשוט לר' ינאי שאפשר לעשר על דבר שלא בא לעולם אפילו במה שהוא טבל מדאורייתא. אלא בהכרח משמע מהתירוץ, שדעת התוס' ישנים שמאן דאמר אדם כן מקנה דבר שלא בא לעולם סובר כך אפילו מהתורה. המהדירים של '''מכון אופק''' {9} ביארו שכוונת התוס' ישנים בקושיה אינה שמה שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם הוא לא מהתורה אלא מדרבנן, אלא שלא נלמד מדרשה אלא מסברא, ולפי ביאורם דעת התוס' ישנים שמאן דאמר שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם סובר שכך הדין מהתורה, ואמנם אין לכך מקור בתורה, אך זו סברא. | ||
=== הטעם שמועיל קניין במה שעוד לא בא לעולם === | === הטעם שמועיל קניין במה שעוד לא בא לעולם === | ||
ב'''הגהות וחדושי הרש"ש''' קידושין (סג א ד"ה בא"ד להכי) כתב שהטעם הוא שאנו רואים את מה שבכח כאילו הוא כבר בפועל, דומה לכל העומד לזרוק כזרוק דמי, בבבא קמא (עו ב). | ב'''הגהות וחדושי הרש"ש''' קידושין (סג א ד"ה בא"ד להכי) כתב שהטעם הוא שאנו רואים את מה שבכח כאילו הוא כבר בפועל, דומה לכל העומד לזרוק כזרוק דמי, בבבא קמא (עו ב). | ||
=== אם צריך שיהיה עבידי דאתו === | === אם צריך שיהיה עבידי דאתו === | ||
'''הגמרא''' | '''הגמרא''' (בבא מציעא לג ב) אומרת, שאפילו ר' מאיר שסובר שאדם מקנה דבר שלעולם, היינו דווקא כגון פירות דקל, שהם עבידי דאתו. '''התוס'''' ביבמות (צג ב ד"ה לאחר) כתבו בשם '''ר"י''' בשם '''הר"ר אלעזר משזנ"א''', שדווקא בדבר שאינו בעולם כלל, צריך שיהיה עבידי דאתו, ובזאת יישבו את מה שקשה שביבמות שם מבואר שלדמאן דאמר שאדם מקנה דבר שלא בעולם מועיל לקדש לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי אף שאינם עבידי דאתו. | ||
=== אופן ביצוע הקניין === | === אופן ביצוע הקניין === | ||
בעל '''מהדורא בתרא למהרש"א''' בב"מ (לג ב ד"ה בד"ה כגון) הקשה, כיצד קונה דבר שלא בא לעולם לר' מאיר, הרי מעות אינן קונות (ב"מ מו ב). בספר '''משנת יעקב''' (רוזנטל) (עמוד קי- קיא) כתב שאפשר בחליפין וצריך לומר מעכשיו, או במשיכה אחר שיבוא לעולם. ובמעות יקנה רק למי שפרע. | בעל '''מהדורא בתרא למהרש"א''' בב"מ (לג ב ד"ה בד"ה כגון) הקשה, כיצד קונה דבר שלא בא לעולם לר' מאיר, הרי מעות אינן קונות (ב"מ מו ב). בספר '''משנת יעקב''' (רוזנטל) (עמוד קי- קיא) כתב שאפשר בחליפין וצריך לומר מעכשיו, או במשיכה אחר שיבוא לעולם. ובמעות יקנה רק למי שפרע. אמנם '''הרמב"ן''' (קידושין סג א ד"ה ואי), ו'''הרשב"א''' (שם ד"ה ראיתי), ו'''הריטב"א''' (שם ד"ה והאי), כתבו שבדבר שאינו בעולם אין משמעות לאמירת מעכשיו. וכתב הרשב"א שם שמוכר פירות דקל לסוברים שמועיל, לדעת הרמב"ן צריך שבשעת המכירה יאמר 'לכשיבואו לעולם', ואילו דעת הרשב"א עצמו שאין צריך, אלא נקנה במעות, אף שכשיבוא לעולם לא יהיו המעות קיימות. | ||
==== אם אפשר בקניין אגב ==== | ==== אם אפשר בקניין אגב ==== | ||
'''הגמרא''' בקידושין (כו א) לומדת מהפסוק "ויתן להם אביהם מתנות... עם ערי מצורות ביהודה" (דברי הימים ב כא ג), שאפשר להקנות מטלטלים אגב קרקע, כלומר שהקונה עושה מעשה בקניין בקרקע בלבד, ואגב קניית הקרקע במעשה קניין זה, קונה גם מטלטלים שנמכרו לו עמה. ב'''שו"ת הרשב"א''' (ב לו) כתב, שהקניין יחול רק דומיא דמה שכתוב בפסוק, דהיינו רק מטלטלים שכבר נמצאים ברשות המקנה. בספר '''שער המלך''' (מכירה כב ה) כתב שמסתבר שהרשב"א כתב סברא זו גם למ"ד שאין אדם מקנה דבר שלא לעולם, ולפי"ז קניין אגב אינו מועיל בדבר שלא לעולם. | '''הגמרא''' בקידושין (כו א) לומדת מהפסוק "ויתן להם אביהם מתנות... עם ערי מצורות ביהודה" (דברי הימים ב כא ג), שאפשר להקנות מטלטלים אגב קרקע, כלומר שהקונה עושה מעשה בקניין בקרקע בלבד, ואגב קניית הקרקע במעשה קניין זה, קונה גם מטלטלים שנמכרו לו עמה. ב'''שו"ת הרשב"א''' (ב לו) כתב, שהקניין יחול רק דומיא דמה שכתוב בפסוק, דהיינו רק מטלטלים שכבר נמצאים ברשות המקנה. בספר '''שער המלך''' (מכירה כב ה) כתב שמסתבר שהרשב"א כתב סברא זו גם למ"ד שאין אדם מקנה דבר שלא לעולם, ולפי"ז קניין אגב אינו מועיל בדבר שלא לעולם. | ||
=== | === מת המקנה לפני שבא הדבר הנקנה לעולם === | ||
''' | '''החזון איש''' (אה"ע עא כז) כתב, שגם למי שסובר שמועיל, אם המקנה מת קודם שבא הדבר הנקנה לעולם, בטל הקניין, אפילו אם אמר 'מעכשיו', והביא ראיה מ'''הגמרא''' (בבא בתרא קכז ב). הגמרא שם מביאה שמהמילה "יכיר" (דברים כא, יז), נלמד שנאמן אדם לומר מי בנו הבכור, שיטול פי שניים. ושואלת הגמרא, שלסוברים שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, הרי יכול האב פשוט לתת לו פי שניים במתנה, ויועיל גם למה שיהיה לו אחר היום בו נתן את המתנה, ואם כן למה צריך פסוק לחדש לאב נאמנות, ותירצה ש"יכיר" נצרך לנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס, שאותם אינו יכול להקנות, הרי שגם אמירת מעכשיו אינה מועילה למה שיהיה לו בזמן שאינו יכול להקנות. | ||
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת == | == שיעורים, מאמרים וכתבי עת == | ||
*[http://asif.co.il/wpfb-file/1-2-pdf-35 דבר שלא בא לעולם] - הרב משה דימנטמן, אבני משפט כא, תשע"ז, באתר 'אסיף'. | |||
[http://asif.co.il/wpfb-file/1-2-pdf-35 דבר שלא בא לעולם- הרב משה דימנטמן | *[http://asif.co.il/wpfb-file/avn-3-11-pdf קניין סיטומתא בקרקע ובדבר שלא בא לעולם] - הרב אילן קופמן, אבני משפט ג, תשס"ד, באתר 'אסיף'. | ||
*[https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=134 בעניין מכירת הבכורה ליעקב] - פורטל הדף היומי. | |||
[http://asif.co.il/wpfb-file/avn-3-11-pdf קניין סיטומתא בקרקע ובדבר שלא בא לעולם- הרב אילן קופמן | *[https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=1476 דבר שלא בא לעולם] - הרב יהודה זולדן, פורטל הדף היומי. | ||
*[http://www.kikar.co.il/%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%90-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d.html קניין בדבר שלא בא לעולם] - הרב יהודה שטרן, באתר 'כיכר השבת'. | |||
[https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=134 בעניין מכירת הבכורה ליעקב- פורטל הדף היומי | *[https://www.yeshiva.org.il/midrash/2919 קנין דבר שלא בא לעולם] - הרב זלמן ברוך מלמד, באתר 'ישיבה'. | ||
*[http://din.org.il/wp-content/uploads/alon_hamishpat/34.pdf האם רשאי מזמין רהיטים לבטל את העיסקה?] - הרב אברהם בוטרמן, באתר 'דין'. | |||
[https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=1476 דבר שלא בא לעולם- הרב יהודה זולדן | *[http://din.org.il/2012/06/18/בענין-אין-אדם-מקנה-דבר-שלא-בא-לעולם בעניין אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם] - הרב יעקב שמשון שפירא, באתר 'דין'. | ||
*[http://www.torahbase.org/מכירת-הבכורה-ואין-אדם-מקנה-דבר-שלא-בא-לע/ מכירת הבכורה ואין אדם מקנה דבר שלא לעולם] - הרב אשר וייס, תשע"ז. | |||
[http://www.kikar.co.il/%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%90-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d.html קניין בדבר שלא בא לעולם- הרב יהודה שטרן | *[http://etzion.gush.net/vbm/archive/metho59/06kiny~1.php קניין בדבר שלא בא לעולם] - הרב משה טרגין, ישיבת הר עציון. | ||
*[http://shaalvim.co.il/uploads/files/09-D-13-72-84.pdf עוד בעניין אלו ואלו דברי אלוקים חיים] - הגרז"ן גולדברג, באתר ישיבת שעלבים. | |||
[https://www.yeshiva.org.il/midrash/2919 קנין דבר שלא בא לעולם- הרב זלמן ברוך מלמד | |||
[http://din.org.il/wp-content/uploads/alon_hamishpat/34.pdf האם רשאי מזמין רהיטים לבטל את העיסקה?- הרב אברהם בוטרמן | |||
[http://din.org.il/2012/06/18/בענין-אין-אדם-מקנה-דבר-שלא-בא-לעולם בעניין אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם- הרב יעקב שמשון שפירא | |||
[http://www.torahbase.org/מכירת-הבכורה-ואין-אדם-מקנה-דבר-שלא-בא-לע/ מכירת הבכורה ואין אדם מקנה דבר שלא לעולם | |||
[http://etzion.gush.net/vbm/archive/metho59/06kiny~1.php קניין בדבר שלא בא לעולם- הרב משה טרגין | |||
[http://shaalvim.co.il/uploads/files/09-D-13-72-84.pdf עוד בעניין אלו ואלו דברי אלוקים חיים | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קניינים]][[קטגוריה:אודיתא]][[קטגוריה:דברים הנקנים באמירה]][[קטגוריה:סיטומתא]][[קטגוריה:שבועה]][[קטגוריה:משכון]][[קטגוריה:מכירת חמץ]][[קטגוריה:שכיב מרע]][[קטגוריה:מתנת שכיב מרע]] | |||
[[קטגוריה:קידושין כו.]][[קטגוריה:קידושין נט.]][[קטגוריה:קידושין סב.]][[קטגוריה:קידושין סב:]][[קטגוריה:קידושין סג.]][[קטגוריה:יבמות צב:]][[קטגוריה:יבמות צג.]][[קטגוריה:יבמות צג:]][[קטגוריה:בבא מציעא סו:]][[קטגוריה:בבא מציעא לג:]][[קטגוריה:בבא מציעא טז:]][[קטגוריה:גיטין סה:]][[קטגוריה: ערכין כ:]][[קטגוריה:בבא בתרא נ.]][[קטגוריה:בבא בתרא קכז:]][[קטגוריה:בבא בתרא קמג.]][[קטגוריה:בבא בתרא קמז:]][[קטגוריה:כתובות קב:]] | |||
[[קטגוריה: מכירה פרק כב]] | |||
[[קטגוריה:יורה דעה סימן רסד]] | |||
[[קטגוריה:אבן העזר סימן צ]] | |||
[[קטגוריה:חושן משפט סימן רט]] | |||