462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←חיסרון בבעלות
| שורה 39: | שורה 39: | ||
=== השיטות שראו את החיסרון במעשה הקניין === | === השיטות שראו את החיסרון במעשה הקניין === | ||
==== חיסרון בבעלות ==== | ==== חיסרון בבעלות ==== | ||
'''הגמרא''' בנדרים (מז א): "בעי רמי בר חמא אמר קונם פירות האלו על פלוני מהו בחילופיהן, מי אמרינן גבי דיליה הואיל ואדם אוסר פירות חבירו על עצמו, אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על עצמו, גבי חברו הואיל ואין אדם אוסר פירות חברו על חברו, אין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על חברו". וכן בכתובות (נט ב) איתא: "אמר רב יוסף קונמות קאמרת, שאני קונמות מתוך שאדם אוסר פירות חבירו עליו, אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם". ב'''שיעורי רבי שמואל''' (כרך ז עמוד רכח) הביא מסוגיות אלו ראיה שהחיסרון הוא בבעלות. בקובץ '''מבית מדרשנו''' (נדרים קיץ תשע"ה עמודים 194-195), הביא מ'''שיטה מקובצת''' כתובות (שם) ש'''רבנו בצלאל אשכנזי''' כתב שאמנם '''תוס'''' פירשו כהבנת הגרש"ר הנ"ל, אך '''רש"י''' פירש באופן אחר, כיון שהוא סובר שהחיסרון בדבר שלא בא לעולם הוא שאין דבר בעין שתהיה עליו החלות. כסברא זו שבהחיסון הוא בבעלות, כתבו '''מהר"ם שיק''' יו"ד (שפח), ו'''חידושי הגר"ח''' (הוצאת מישור עמוד ריב). ב'''קובץ שיעורים''' (וסרמן) ב"ב (רעו) הביא את הראיה מכתובות. | '''הגמרא''' בנדרים (מז א): "בעי רמי בר חמא אמר קונם פירות האלו על פלוני מהו בחילופיהן, מי אמרינן גבי דיליה הואיל ואדם אוסר פירות חבירו על עצמו, אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על עצמו, גבי חברו הואיל ואין אדם אוסר פירות חברו על חברו, אין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על חברו". וכן בכתובות (נט ב) איתא: "אמר רב יוסף קונמות קאמרת, שאני קונמות מתוך שאדם אוסר פירות חבירו עליו, אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם". ב'''שיעורי רבי שמואל''' (כרך ז עמוד רכח) הביא מסוגיות אלו ראיה שהחיסרון הוא בבעלות. בקובץ '''מבית מדרשנו''' (נדרים קיץ תשע"ה עמודים 194-195), הביא מ'''שיטה מקובצת''' כתובות (שם) ש'''רבנו בצלאל אשכנזי''' כתב שאמנם '''תוס'''' פירשו כהבנת הגרש"ר הנ"ל, אך '''רש"י''' פירש באופן אחר, כיון שהוא סובר שהחיסרון בדבר שלא בא לעולם הוא שאין דבר בעין שתהיה עליו החלות. כסברא זו שבהחיסון הוא בבעלות, כתבו '''מהר"ם שיק''' יו"ד (שפח), ו'''חידושי הגר"ח''' (הוצאת מישור עמוד ריב). ב'''קובץ שיעורים''' (וסרמן) ב"ב (רעו) הביא את הראיה מכתובות. ב'''חידושי רבי שמעון שקופ''' (בבא בתרא ל ה) כתב, שבפירות דקל שהחיסרון אינו מצד קניין הבעלים, כמו שסברא זו נכונה במוכר דבר שעדיין לא קנה, כיון שפירות דקל הם עבידי דאתו, אלא החיסרון הוא בכך שהדבר הנקנה עדיין איננו. | ||
==== אין לקניין על מה לחול ==== | ==== אין לקניין על מה לחול ==== | ||
'''הגמרא''' בקידושין (סב ב) אומרת: "כמאן אזלא הא דתניא האומר לחברו אם ילדה אשתך נקיבה מקודשת לי לא אמר כלום, ואמר רבי חנינא לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת, אבל אשתו מעוברת דבריו קיימין, כמאן- אי כרבה כשהוכר עוברה, אי כרב יוסף אף על פי שלא הוכר עוברה". הרי שרב יוסף מחלק בין אין עובר כלל, ליש עובר אך לא הוכר. בקובץ '''ניצני משפט''' (יצא לאור ע"י אברכי כולל חו"מ בישיבת מרכז הרב קיץ התשע"ה עמוד 75), הובאה מסוגיא זו ראיה, שהסברא שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם היא, שאין לקניין על מה לחול, ולא מצד גמירת דעת, שהרי אין לעניין הדעת נפק"מ בין אין עובר ללא הוכר, וגם לעניין הבעלות אין נפק"מ במצבים שלפני הלידה. ויש לדקדק, שרב יוסף אמר זאת חילוק זה בדעת מאן דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ויש לעיין אם אפשר ללמוד מכך את סברת החולקים. כסברא זו שהחיסרון הוא בכך שאין לקניין על מה לחול, כתבו '''רבינו בצלאל אשכנזי''' בשיטה מקובצת כתובות (נט א) ד"ה "ורש"י ז"ל", גבי מקדיש דבר שלא בא לעולם, '''הרב שלמה צרור''' בשו"ת התשב"ץ (ד ב יג), ו'''הלבוש עיר שושן''' (רט ד). | '''הגמרא''' בקידושין (סב ב) אומרת: "כמאן אזלא הא דתניא האומר לחברו אם ילדה אשתך נקיבה מקודשת לי לא אמר כלום, ואמר רבי חנינא לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת, אבל אשתו מעוברת דבריו קיימין, כמאן- אי כרבה כשהוכר עוברה, אי כרב יוסף אף על פי שלא הוכר עוברה". הרי שרב יוסף מחלק בין אין עובר כלל, ליש עובר אך לא הוכר. בקובץ '''ניצני משפט''' (יצא לאור ע"י אברכי כולל חו"מ בישיבת מרכז הרב קיץ התשע"ה עמוד 75), הובאה מסוגיא זו ראיה, שהסברא שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם היא, שאין לקניין על מה לחול, ולא מצד גמירת דעת, שהרי אין לעניין הדעת נפק"מ בין אין עובר ללא הוכר, וגם לעניין הבעלות אין נפק"מ במצבים שלפני הלידה. ויש לדקדק, שרב יוסף אמר זאת חילוק זה בדעת מאן דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ויש לעיין אם אפשר ללמוד מכך את סברת החולקים. כסברא זו שהחיסרון הוא בכך שאין לקניין על מה לחול, כתבו '''רבינו בצלאל אשכנזי''' בשיטה מקובצת כתובות (נט א) ד"ה "ורש"י ז"ל", גבי מקדיש דבר שלא בא לעולם, '''הרב שלמה צרור''' בשו"ת התשב"ץ (ד ב יג), ו'''הלבוש עיר שושן''' (רט ד). | ||