הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 47: שורה 47:
בספר '''יד רמ"ה''' בבא בתרא (קמט א) כתוב, שגם דברים שלא נקנים במתנה, נקנים בהודאה, ואחת הדוגמאות שנתן, היא דבר שלא בא לעולם. מאידך בספר '''אבני מילואים''' (צב ה) ביאר, שקניין אודיתא אינו מועיל בדבר שאין נתפס בקניין, ועל כן אינו מועיל בכל דבר שיש לגביו דין של דבר שלא בא לעולם.
בספר '''יד רמ"ה''' בבא בתרא (קמט א) כתוב, שגם דברים שלא נקנים במתנה, נקנים בהודאה, ואחת הדוגמאות שנתן, היא דבר שלא בא לעולם. מאידך בספר '''אבני מילואים''' (צב ה) ביאר, שקניין אודיתא אינו מועיל בדבר שאין נתפס בקניין, ועל כן אינו מועיל בכל דבר שיש לגביו דין של דבר שלא בא לעולם.
=== דברים הנקנים באמירה ===
=== דברים הנקנים באמירה ===
'''הגמרא''' בכתובות (קב ב) מביאה ממירא של רב גידל בשם רב, שהדברים שמתחייבים אבי החתן ואבי הכלה אחד לשני עבור החתן והכלה, נקנים באמירה בלבד, בלא צורך בקניין. '''הרמב"ם''' (זכיה ומתנה ו יז) כתב, שדין זה שנקנים הדברים באמירה בלבד, שייך רק במה שמצוי ברשותם, ולא בדבר שלא בא לעולם. וכן נפסק ב'''טור''' (אבן העזר נא) וב'''שו"ע''' (אבן העזר נא א). '''הבית יוסף''' שם הביא ש'''בעל העיטור''' (א אות פ סו ד), והובאו דבריו ב'''הגהות מיימוניות''' (אישות כג ח), כתב שמועיל גם בדבר שלא בא לעולם. ב'''חכמת שלמה''' לשו"ע שם, ציין לתשובה שלו
'''הגמרא''' בכתובות (קב ב) מביאה ממירא של רב גידל בשם רב, שהדברים שמתחייבים אבי החתן ואבי הכלה אחד לשני עבור החתן והכלה, נקנים באמירה בלבד, בלא צורך בקניין. '''הרמב"ם''' (זכיה ומתנה ו יז) כתב, שדין זה שנקנים הדברים באמירה בלבד, שייך רק במה שמצוי ברשותם, ולא בדבר שלא בא לעולם. וכן נפסק ב'''טור''' (אבן העזר נא) וב'''שו"ע''' (אבן העזר נא א). '''הבית יוסף''' שם הביא ש'''בעל העיטור''' (א אות פ סו ד), והובאו דבריו ב'''הגהות מיימוניות''' (אישות כג ח), כתב שמועיל גם בדבר שלא בא לעולם.


=== סיטומתא בדבר שלא בא לעולם ===
=== סיטומתא בדבר שלא בא לעולם ===

תפריט ניווט