9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הפעלת נכס בשבת על ידי נכרי"
אין תקציר עריכה
| שורה 35: | שורה 35: | ||
וראה בתוספות (ד"ה אריסא) בסו"ד שהביאו בשם הר"ם פירוש מחודש לגמרא, שבשדה כיון שהנכרי אינו נוטל מעות בשכרו אלא בגוף הקרקע, הרי הוא כשותף וחשיב כעושה על דעת עצמו. מה שאין כן במרחץ שנוטל מעות בשכרו, שהרי אי אפשר ליטול בגוף המרחץ, אינו דומה לשותף ואסור. ולפי"ז יוצא שאף אם יקח הנכרי את המרחץ באריסות, כלומר שיקבל רווחים לפי תפוקת המרחץ, אסור. אבל לא כן פירשו רוב הראשונים, כפי שעולה מדבריהם, שהתירו אריסות גם במרחץ באופן שליכא חשש הרואים. | וראה בתוספות (ד"ה אריסא) בסו"ד שהביאו בשם הר"ם פירוש מחודש לגמרא, שבשדה כיון שהנכרי אינו נוטל מעות בשכרו אלא בגוף הקרקע, הרי הוא כשותף וחשיב כעושה על דעת עצמו. מה שאין כן במרחץ שנוטל מעות בשכרו, שהרי אי אפשר ליטול בגוף המרחץ, אינו דומה לשותף ואסור. ולפי"ז יוצא שאף אם יקח הנכרי את המרחץ באריסות, כלומר שיקבל רווחים לפי תפוקת המרחץ, אסור. אבל לא כן פירשו רוב הראשונים, כפי שעולה מדבריהם, שהתירו אריסות גם במרחץ באופן שליכא חשש הרואים. | ||
==קבלנות== | |||
ישראל שנותן לגוי לעשות לו מלאכה בקבלנות, כגון לבנות לו בית או לקצור לו שדה, ומשלם לו בסוף העבודה בלי שום יחס למשך הזמן שלקח לגוי לעשות את המלאכה, הרי זה מותר, ואף אם הגוי עושה את המלאכה בשבת. שהרי הגוי עושה כן על דעת עצמו, ואין הנאה לישראל במה שהוא עובד בשבת, ואפילו באריסות שהיה הוא | |||
[[קטגוריה:מלאכת נכרי בשבת]] | [[קטגוריה:מלאכת נכרי בשבת]] | ||