9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הפעלת נכס בשבת על ידי נכרי"
←השכרת נכס
מ |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
<BR/>וכן הסכימו הראשונים רובם ככולם, שלא שדה הוא שמותר ולא מרחץ הוא שאסור, אלא הכל לפי מנהג המקום והזמן. שאם הוא דבר שדרך העולם להעסיק בו פועלים באריסות מותר להשכירו לגוי שעושה בו מלאכה בשבת, לפי שאין לחשוש לרואים, וכ"ש אם הוא דבר שדרך לתתו בשכירות. ואילו דבר שאין דרך העולם להעסיק בו באריסות אלא רק לפי יום, אסור להשכירו, לפי שהרואים יאמרו ששלוחיו הם ועל דעתו הם עושים. וכן היא גם דעת הרמב"ם (שבת ו טו), ובלשונו מבואר שצריך להכריע זאת על פי הרוב, שאם מנהג אנשי אותו מקום לתת דבר זה בשכירות או אריסות מותר. | <BR/>וכן הסכימו הראשונים רובם ככולם, שלא שדה הוא שמותר ולא מרחץ הוא שאסור, אלא הכל לפי מנהג המקום והזמן. שאם הוא דבר שדרך העולם להעסיק בו פועלים באריסות מותר להשכירו לגוי שעושה בו מלאכה בשבת, לפי שאין לחשוש לרואים, וכ"ש אם הוא דבר שדרך לתתו בשכירות. ואילו דבר שאין דרך העולם להעסיק בו באריסות אלא רק לפי יום, אסור להשכירו, לפי שהרואים יאמרו ששלוחיו הם ועל דעתו הם עושים. וכן היא גם דעת הרמב"ם (שבת ו טו), ובלשונו מבואר שצריך להכריע זאת על פי הרוב, שאם מנהג אנשי אותו מקום לתת דבר זה בשכירות או אריסות מותר. | ||
המהר"י אבוהב בהגהותיו לטור כתב בכוונת רב האי שדווקא כשהשכיר את המרחץ לכמה שנים מותר, משום דדמי למכר, וקלא אית ליה וליכא למיחש לרואים. ולפי"ז בשכירות שלא לשנים מרובות אין להתיר. אבל בראשונים (רא"ש) לא משמע שלמדו כן, וראה גם בשו"ת '''חתם סופר''' (א נט ד"ה ולכאורה) שנתקשה בדבריו. | המהר"י אבוהב בהגהותיו לטור כתב בכוונת רב האי שדווקא כשהשכיר את המרחץ לכמה שנים מותר, משום דדמי למכר, וקלא אית ליה וליכא למיחש לרואים, וכן פירש הבית חדש (ב) באחד הפירושים. ולפי"ז בשכירות שלא לשנים מרובות אין להתיר. אבל בראשונים (רא"ש) לא משמע שלמדו כן, וראה גם בשו"ת '''חתם סופר''' (א נט ד"ה ולכאורה) שנתקשה בדבריו. | ||
===השכרה במקום שאין חשש מראית עין=== | |||
====בתוך הבית==== | |||
כתב מהר"י אבוהב בהגהותיו לטור בשם ר' חננאל שמרחץ הנמצא בתוך דירה ואין רוחצים בו אלא שכני הדירה, מותר להשכירו לגוי שמפעילו בשבת, כיון שידוע לשכני הדירה שהשכירו לגוי, והוב"ד בבית יוסף (רמג), והוסיף הדרכי משה (ב) שכן כתב גם באור זרוע (ערב שבת ב ד). | |||
====נכס שלא נקרא שם ישראל עליו==== | |||
איתא בתשובת הגאונים שאם קנה ישראל מרחץ מגוי והשכירם לגוי אחר קודם שיצא שמו של הישראל על המרחץ, ה"ז מותר, שהרי כל האיסור אינו אלא מפני מראית העין, וכאן שאין חשש למראית עין אין לאסור. ומביאו בית יוסף (רמג) ושלחן ערוך. | |||
===עבר והשכירו באיסור=== | |||
כתוב בתשובת הגאונים שאם עבר והשכירו באיסור שכרו מותר, והביאו בית יוסף (רמג), אבל דעת הרמב"ם... | |||
==אריסות== | ==אריסות== | ||