הבדלים בין גרסאות בדף "הפעלת נכס בשבת על ידי נכרי"

נכס שבבעלות ישראל, באילו תנאים אפשר יהיה להפעילו בשבת על ידי נכרי.

המשנה (עבודה זרה א ט) אוסרת להשכיר מרחץ לגוי, מפני שהמרחץ נקראת על שם ישראל, וביאר רש"י (כא א ד"ה מפני) שכשהגוי יסיק את המרחץ בשבת, יאמרו הרואים שישראל ציווה את הגוי לעשות כן ובשליחותו הוא עושה כן. ומשמע מדבריו שיש איסור עצמי להפעיל מרחץ על ידי גוי, וכן משמע בדברי המאירי על הגמרא (עבודה זרה כא ב ד"ה כלל הדברים) שכתב שאף שאין שליח לדבר עבירה, זה אינו שייך בגוי שאינו בר ציווי, ולכן אסור. <BR/>

<BR/>מכל מקום אפילו להשכיר, שאינו עושה בשליחות ישראל, אלא רשאי לפתוח ולסגור את המרחץ על דעת עצמו מתי שרוצה, אפ"ה אסור משום חשש הרואים.

הגמרא (עבודה זרה כא ב) מביאה ברייתא בשם רשב"ג שאף שמרחץ אסור להשכיר לנכרי, שדה מותר להשכיר לו, ומבארת הגמ' שם הטעם, לפי שהרואים תולים שהנכרי הוא אריס בשדה ולא שכיר יום, כלומר שמקבל את שכרו לפי אחוזים, ולכן גם מה שעובד בשבת, אין הוא עושה זאת לצורך ישראל, אלא לצורך עצמו. מה שאין כן במרחץ שאין מעסיקים בו פועלים באריסות לפי תפוקת המרחץ, אלא רק בשכר יומי, הרי שמה שעושה בשבת הוא בשליחותו של ישראל.

<BR/>מבואר שמעיקר הדין אין שום איסור להשכיר נכס לנכרי, והנכס עושה בו מלאכה בשבת. והטעם בזה מובן, לפי שהמלאכה אינה מוטלת על ישראל לעשותה, אלא הוא מקבל את שכרו מידי חודש או שנה, בין אם הנכרי יעבוד בשדה ובין אם לא. אמנם אם יש חשש שהרואים יאמרו שהגוי עושה בשליחות הישראל, כגון במרחץ, אסור.  

המהר"י אבוהב בהגהותיו לטור כתב בכוונת רב האי שדווקא כשהשכיר את המרחץ לכמה שנים מותר, משום דדמי למכר, וקלא אית ליה וליכא למיחש לרואים. ולפי"ז בשכירות שלא לשנים מרובות אין להתיר. אבל בראשונים (רא"ש) לא משמע שלמדו כן, וראה גם בשו"ת '''חתם סופר''' (א נט ד"ה ולכאורה) שנתקשה בדבריו.

מבואר מתוך הגמרא בעבודה זרה שם שאריסות מותרת, כלומר שאם נותן את השדה לאריס נכרי שיקבל אחוזים ברווחי השדה, והאריס עושה מלאכתו בשבת, אין צריך למחות בידו, ואף לא לנכות מחלקו את שכר השבת. ומבואר הטעם ברמב"ן (עבודה זרה כא ב ד"ה אבל) לפי שזה דומה לקבלנות שהגוי קיבל על עצמו את כל העבודה, וכתב הר"ן (בדפי הרי"ף ו ב ד"ה ומהא, ובחידושים שבת מו ב ד"ה ומהא) שאף שיש לישראל מזה הנאה ליכא איסור, אא"כ מוטל גם על הישראל אחריות המלאכה, כגון בשותפים.