הבדלים בין גרסאות בדף "הפסקה בקריאת שמע"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== הדין במשנה ובגמרא == | == הדין במשנה ובגמרא == | ||
== מחלוקת ראשונים בהגדרת ה"יראה"== | |||
'''רש"י''' (), סובר שביראה המובאת בגמרא מדובר על אדם הירא מאדם שמע יהרגנו. | |||
<br> וכך משמע מדברי ה'''מאירי''' () ו'''רמב"ם''' ([https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.16?lang=he&with=all&lang2=he הלכות ק"ש, ב, ט"ז]) שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב. | |||
<br> לעומת זאת, ה'''רא"ש''' חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 14: | שורה 19: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קריאת שמע_]] [[קטגוריה:קריאת שמע פרק ב_]] | [[קטגוריה:קריאת שמע_]] [[קטגוריה:קריאת שמע פרק ב_]] [[קטגוריה:ברכות יג.]] [[קטגוריה:ברכות יג:]] [[קטגוריה:ברכות יד:]][[קטגוריה:ברכות כא:]] | ||
גרסה מ־14:10, 15 בנובמבר 2021
| משנה: | ברכות יג א |
| בבלי: | ברכות יג ב, ברכות יד א, ברכות כא ב |
| ירושלמי: | ירושלמי |
| רמב"ם: | הלכות קריאת שמע ב טו-טז |
| שולחן ערוך: | שלחן ערוך |
מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע או הלל להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב?
הדין במשנה ובגמרא
מחלוקת ראשונים בהגדרת ה"יראה"
רש"י (), סובר שביראה המובאת בגמרא מדובר על אדם הירא מאדם שמע יהרגנו.
וכך משמע מדברי המאירי () ורמב"ם (הלכות ק"ש, ב, ט"ז) שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב.
לעומת זאת, הרא"ש חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב.
ראו גם
שיעורים, מאמרים וכתבי עת
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)